ייטב לב דברים תתעג

את התורה הזאת (שבה שכר ועונש מפני שהקריאה) נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם (פחותי ערך) האנשים והנשים והטף וגרך וגו' למען ישמעו ולמען ילמדו וירא"ו את "הוי' הנאמן לשלם שכר אלקיכ' הנאמן ליפי"ע [כמשפי' רש"י פ' אחרי] ואח"ז ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת דייקא לא מפני דבר זולתו אלא מאהבה ושמא תאמר טף למה באים ע"ז אמר ובניכם [הקטנים] אשר לא ידעו ישמעו ולמדו לירא"ה וגו' והבן: עוד אדרוש סמוכין מה כתיב למעלה לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך וגו' לתת להם וילך משה וגו' בהקדים הא דכתיב בפ' לך אחר הדברים האלה הי' דבר ה' אל אברם במחזה לאמר וגו' שכרך הרבה מאוד ויאמר אברם אד' ה' מה תתן לי ובזוהר ז"ל אד' "אלף דל"ת נו"ן יו"ד הוי' בניקוד אלקי' מ"ה יוד ה"א וא"ו ה"א (כך גרס העט"צ) חבורא דתרין עלמין כחדא תתאה ועלאה ופי' העט"צ שבזה מתרץ קושי' דלהלן ואברם ע"מ א' דא והנה בזה ניחא שא' אברה' בניחות' מ"ה תתן לי כלו' שתתן לי בן לחבר תרין עלמין כחדא עיי"ש: ונ"ל ביאור הדברים האלו עפ"י דאיתא בתקו"ז תקונא שתין ותשע וז"ל בגין דא אתגלגל אדם בג' אבהן ואתתקן מה דאתעקר נחית באברם ונטע בי' ה' נחית ביצחק ועביד איבא יו"ד תן "יצחק ביעקב נטע בי' וא"ו "ואלקי יעקב ולבתר אתא משה ונחית ה' חומשי תורה ובזה אשלים אילנא בשמא דהוי' דלאבהן לא אתגלי בגין דלא הוי שמא שלים הה"ד ושמי יקו"ק לא נודעתי להם במה דחב אדם אתתקן עיי"ש עוד בתקון שבעין תלת אתוון אתכלילו ביעקב (פירוש באברהם ה' ביצחק יו"ד ביעקב וא"ו) כד אתא משה אשתלים בי' ה"א בתראה ושרי' עלי' יקו"ק ואשתלים בי' הוי' ובג"ד ושמי יקו"ק לא נודעתי להם אבל למשה ואמרו ל"י מ"ה שמ"ו מ"ה אומר אליהם דבתר דאשתלים במשה יקו"ק שרי' עלי' יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואתקרי מ"ה כו' עיי"ש וז"ש הי' דבר יקו"ק אליו במחזה בבחי' מחזה דייקא דלא אתגלי' כמבואר בזוהר ובס"ת כד"א במראה אליו אתודע ותרגומו בחזוון וגו' לא כן עבדי משה וגו' לאמר וגו' אית' בס"ת לאמר ולאכרזא בכל לשון כו' "שכרך "הרבה "מאוד ר"ת משה רמז לו כי יצא ממנו משה שיזכה לבחינת התגלות הוי' העולה במילואו מ"ה ע"כ מא"ד אותיות אד"ם שבו אתתקן אדם ועז"א אברהם בניחותא מ"ה תתן לי שתתן לי זרע להשלים שם מ"ה והנה באברהם נטע בי' ה"א עלאה ובמשה אשתלים ה"א תתאה היינו חיבורא דתרין עלמין כחדא והבן: וז"ש לשבת על האדמה כמשמעו וירמוז לה' אחרונ' אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב דבהן הו"י אשתלים לתת להם זרע להשלים ה"א שם מ"ה והוא משה לה"ם למפרע למ"ה וז"ש וילך משה וידבר את הדברים האלה חמשה חומשי תורה אל כל ישראל ובזה אשתלים ה' תתאה וע"כ ר"ת של "הדברי"ם "האל"ה הן ב' ההי"ן וס"ת מ"ה לרמז שע"י משה אתתברו תרין עלמין כחדא ואשתלים שם מ"ה נמצא הי' משה בחי' ה' מלכות וכתר ליהושע וז"ש ויאמר אליהם בן מאה [מלכות] ועשרי"ם עולה כת"ר אנכי היום ויבואר זה באורך סוף ברכה אע"ג דבזוהר פ' חיי ולקו"ת מפרש מאה כתר ועשרים תו"ב הלא ידוע ד"ת כפטיש כו': ויקרא משה ליהושע וגו' לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה "תבוא את העם הזה וגו' ולהלן נא' ויצו את יהושע וגו' חזק ואמץ כי אתה תבי"א וגו' ועי' רש"י עוד יש לדקדק דלהלן לא נא' לעיני כל ישראל, ונ"ל בהקדם שאמרתי טעם על אשר ראשי ב"י נקראים עיני העדה מלבד הפשוט והוא עפ"י המבואר במד' פ' חי' אברהם ברך את הכל ומי ברכו ה' שנאמר וה' ברך את אברהם בכל ופי' המפו' דהא בהא תלי' מחמת שהוא ברך את הכל לכך ברכו ה' בשבילם להיות צנור המשפיע וז"ש ברך את אברהם בכל כלו' ע"י כל להיות צנור משפיע להם ועד"ז אמרו חכמי' ומתלמידי יותר מכולם וכן כתיב כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם כלומר שע"י הקטני' התלמידים נשפע שפע וחכמה ודעת לגדולי' כדי להשפיע לתלמידיהם עכ"ד המפורשים: והנה האלשיך מפרש ידע מה בחשוכא ונהורא עמי' שרא כי כתבו חכמי הטבע כי העין אין לו אור בעצמותו אלא הוא כלי מוכן לקבל אור מאור אחר כגון השמש או הירח או הנר כי אלו הי' לו אור בעצמותו הי' יכול לראות אף בחושך אבל הקב"ה הוא אור בעצמותו ית' וז"ש ידע מה בחשוכא כי ונהורא עמי' שרא עכ"ד ולזה נקראי' הראשי' עיני העדה לומר שהם מוכני' לקבל האור אבל אין להם אור מעצמותם אלא מה שמקבלי' אור הוא מב"י ובזכותם והרי אפי' למשה נאמר כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וכ"ש לשאר חכמי' וראשי' שמקבלים השפעה שלמעלה חב"ד בשביל ישראל למען להשפיע להם וזה דוגמת עינים והנה השם אמר