ייטב לב דברים תתע

על הדלקת נר מדקרי לי' חובה כדאמרי' בחולין מים אחרוני' חובה ואין טעונ' ברכה ואומר ר"ת דלא דמי למי' אחרוני' דלא הוי אלא להצלה בעלמא (ממלת סדומית המסמא את העינים) אבל הדלקת נר הוא חובה של מצו' עונג שבת לכן טעון ברכה עכ"ד, ובזה יתבאר המד' שממה שא' לא נפלאת הוא ממך היינו הסודות שמזה נובע שמברך כמ"ש להלן וזה שפתח וא' כיצד מברך כך שנו חכמי' וכו' עז"א ואם תאמרו שמא לרעתכ' נתתי לכם התורה ר"ל וא"ת שע"י המעשה לא ישיג הנפלאות הנעלמי' בה ולא נתנה התורה רק להציל האדם ממה שנולד בטבע רע ומדות מגונות ע"ז ניתנה התור' להצילו מרעתו וא"כ אין צריך לברך כעין דמצינו במי' אחרוני' עז"א לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכ' בשביל שמשיג ע"י המעשה הנפלאות וסודות שבה שמלאכי השר' נתאוו לה בשביל סודותי' ונעלמה מעיני כל חי אבל מכם לא נפלאת מנין ממה שקרינו בענין לא נפלאת הוא ממך וא"כ טובה גדולה היא ועונג נפש וע"כ צריך שיברך והבן: כי קרוב אליך הדבר מאוד וגו' ע"ד שדרשו חז"ל טוב זה יצ"ט מאוד זה יצה"ר ובמד' אמר בכל המוספין כתיב והקרבתם ובר"ה ועשיתם אשה אלא א' הקב"ה מעלה אני עליכם כאלו נעשיתם היום לפני וכאלו היום בראתי אתכם ברי' חדשה ועפ"י פשוטו מחמת שנעשו טהורים מחטא כקטן שנולד דמי וכמ"ש הרמב"ם בה' תשובה מדרך השב להיות צועק לפני ה' ומשנה שמו כלו' אני אחר ואינני אותו האיש שחטא ומשנה מעשיו לטובה עכ"ד וכבר אחז"ל אברהם הפכו לטוב שנאמר ומצאת את לבב"ו נאמן: וז"ש כי קרוב אליך הדבר ושמא תאמר השאור שבעיס' מעכב הוא היצה"ר עז"א מאוד זה יצה"ר בפיך ובלבבך לעשותו ברי' חדשה וגם להחזירו לטוב, ועי' בע"ח שער קיצור אבי"ע איך יכול לעשות את היצה"ר טוב ומלאך קדוש: א"י כי קרוב אליך וגו' בפיך ובלבבך לעשותו ובזה יתבאר המד' כי המצוה הזאת וגו' למלך שהי' לו אבן טובה והפקידה אצל אוהבו א"ל תן דעתך עלי' ושמור אותה שאם תאבד לא יש לך מהיכן לפרוע לי ואף אני לא יש לי כיוצא בה ונמצאת חוטא עלי ועליך כך א' משה אם שמרתם את התורה לא על עצמיכם אתם עושים צדקה כ"א עלי ועליכם מנין שנאמר וצדק' תהי' לנו לי ולכם אימתי כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת עכ"ל והוא צריך ביאור: והנ"ל בזה בהקדם לפרש הנא' בסוף פ' תבוא ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו' למען תשכילו את כל אשר תעשון וסמיך לי' אתם נצבים היום כולכם לפני ה"א וגו' והענין כי גלוי וידוע כי יסוד ושורש העבודה בימים הקדושים הבאים ומצות תק"ש הוא להבי' המוחין לזו"ן לנסרם זמ"ז ולהמתיקן ולהחזירם פא"פ ולכן שופר בא"ת ב"ש בפו"ג עולה יחוד הו"י' א"ד' וזה סוד תקיעה תקע י"ה הם המוחין חו"ב להכניסן לזו"נ לייחד ה"וי' א"לקי' העולה קי"ב עם י"ה קכ"ז להמתיק החמשה אותיות אלקים עם הג' אלקים של ש"ו"פ"ר והכולל ועולה תשעה ס"ה קו"ל וזה לשמוע קו"ל שופר כמבואר בכוונת הברכה, וז"ש אחר התקיעות אשרי העם יוד"עי תרועה וגו' היינו שיודעים הכוונה בשמך יגילון כ"ל הי"ום עולה עם הכולל קי"ב כמבואר בסידור ונ"ל שזה שא' לענין שופר שמא ילך אצל בק"י ללמוד רמזו שילך ללמוד כוונות של שופר יחוד ה"וי' אל"קי' פא"פ העולה בק"י והוא ר"ת "ברכה "קדושה "יחוד והבן, וידוע כי כל יחוד וזווג ת"ת ומלכות הוא ע"י אות ברית מדת יסוד הנקרא כ"ל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא בסוד אלה תולדות יעקב יוסף כמבואר בזוהר וישב עי"ש, ועי' תקו"ז תיקון ל"א בסופו כד אית בישראל משכילין בחכמה ידעי לזרקא לההוא אבנא כו', וז"ש ושמרתם את דברי הב"רית (יסוד) הז"את (מלכות) למען תשכילו א"ת הוא מלכות (כמבואר בזוהר הרבה פעמים ובפ' יתרו ברכו א"ת ה' המבורך) כ"ל יסוד אשר תעשון כלו' שתביאו מוח חכמה ושכל לבחי' א"ת כ"ל ולתקן אותם בסוד ויעש דוד שם והבן, והיינו דסמיך לי' אתם נצבים היום בר"ה (למען יהי') לפני הוי' (נגד פני הוי') אלקי"כם שיהי' היחוד הוי' אלקיכם פא"פ והיינו לעברך בברית הוי' אלקיך בהתקשרות של הוי' אלקי' וזה סוד תשובה תשוב ה' אל יה"ו בסוד שראשי נמלא ט"ל מנין יה"ו באלפין וצריך לתקן להחזיר הה"א למקומה שיהי' שם מ"ה במילואו עולה אד"ם, וז"ש אם יהי' נדחך בקצה השמים כנוי לתפארת וקצהו הוא העטרה מדת מלכות ואם ח"ו בחי' מלכות נדח מבחי' שמי"ם בסוד השליך משחי"ם ארץ ואז נמלא רק ט"ל ונדחה הה"א ממקומה, וז"ש בקצה הש"מים קצה של אותיות הש"מים היא מ"ה למפרע שאינו במילואו וטובו משם יקבצך ה' אלקי"ך יחוד הוי' אלקי', והנה בזוהר