ייטב לב דברים תתסו

וגו' וז"ש המד' מיום שנברא העולם לא הי' אדם שא' שירה להקב"ה היינו לשם ענין הנוגע לגדולתו ותפארתו כ"א שבחו והודו על שקבלו טובה, אמנם ישראל כשנקרע להם הים כלו' לטובתם ולהצילם אמרו שירה לפני הקב"ה דייקא ולפיכך א' לאלו הייתי מצפה עכ"ד וזה שיסד הפייט ידידים רוממוך בשירה קדמוך שנתנו לך קדימה לשיר בשביל כבודך מי כמכה באלים ה' ולא על מה שנעשה לטובתם וע"כ שירה חדשה (דייקא) שבחו גאולים כי לא הי' אדם שא' שירה לפני הקב"ה דייקא כ"א ישראל שא' שירה בשביל כבודו ית' ובזה יתבאר המד' קהלת עה"פ מה שהי' הוא שיהי' לעת"ל הדורות מתכנסין לפני הקב"ה ואומרים מי יאמר לפניך (דייקא על הנוגע לכבודך) שירה תחלה וא"ל לשעבר לא א' שירה לפני דייקא לכבודי אלא דורו של משה ועכשיו לא יאמר לפני דייקא אלא דורו של משה מ"ט שנא' שירו לה' שיר חדש דייקא כי לא אמר אדם מעולם על בחי' זו הנוגע לכבודו כ"א יורדי הים וכו' וז"ש "מה "שהי' "הוא ר"ת מש"ה כי דורו אמרו לפני דייקא ועתידין לומר לפני דייקא ואין כל חדש תחת השמש זה משה שהי' פניו כפני חמה ותלה הדבר במשה כי הוא לא עשה שום דבר לצורך עצמו כ"א לכבודי ית' ולכן נקרא איש האלקים (כמבואר בדברינו באורך ריש פרשת ברכה עי"ש) והוא לימד דעת את העם ב"י לבלי לומר שירה בשביל עצמם כ"א בשביל כבודו ית' כאמור: וז"ש שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי בענין הנוגע אליו ית' אם כי הלבישני בגדי ישע וגו' לא אשמח בשביל עצמי כ"א למען יתפרסם שמו ותהלתו ימלא הארץ והרי זה כחתן יכהן פאר שהיא יגדיל פאר מלבושיו בעטרות זהב משל עצמו וככלה תעדה כלומר שהוא בידי' תעדה ותקשט יותר את כלי' במעשה רוקם מפותח פתוחי חותם כ"כ ישראל מעטרים את הישועה משלהם בהילול ושבח למען שמו ית' והבן: עוד פי' על זה תמצא בפ' תולדות עה"פ וירח את ריח בגדיו: ובעמדי במקהלות לעורר לבב העם לצדקה לעת כזאת עניתי ואמרתי מה כתיב למעלה ושמרתם את דברי הברית וגו' אתם נצבים וגו' גם להבין מ"ש שוש אשיש בה' תגל נפשי וגו' כפל הענין וכפל השמות כי הנה ידוע פי' הבל"ע עה"פ תקעו בחדש שופר (דרוש א' עי"ש) ופירושו עה"פ משמים השמעת דין ושורש הדבר כי הוכן היום ר"ה למשפט עבורנו למען דעת ולהכין א"ע במליצות לצאת זכאי והנה הנם שלשה עמודים ה"ה תשובה תפלה וצדקה והנה שורש תשובה הוא חרטה וידוי, עזיבת החטא באמת מעומק הלב, ותפלה לסדר התפלה ללמוד פי' התפלות והמלות עד"מ כשנותני' הבקשה בכתב צריך לדעת פי' המלות ויותר ירוחם ויוחן מי שמבין ממי שאינו מבין ושורשה של צדקה להחיו' העניי' והאביונים וידוע כי צדקה תציל ממות ובזוהר חדש מ"ח"צ"ית השקל אותיות חצ"י מפריד בין אותיות מ"ת לרמז על זה וכן כתב באוה"מ על אתינות לאביונים אותיות תנ"ו מפריד בין אותיות מ"ת והטעם בכ"ז ובפרט כעת לזכות במשפט בימי הדין צריך לצדקה עפ"י אומרם גדול כח מתנות עניים שמהפכת מדה"ד למדה"ר ובזה פי' הפר"ד (בדרך צדקה) ישב עולם לפני אלקים הלא ראה שאינו מתקיים בדין ע"ז אמר בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו שנהפך אז לרחמים עי"ש וכל המרחם על הבריות כו' ולבאר גודל מעלת הצדקה אקדים מה שאמרתי לפרש פ' וירא על המד' הולך צדקות זה אברהם כו' והמד' זורע צדקה שכר אמת עה"פ אל תירא אברם כמבואר במקומו, והנה בפ"ק דב"ב שאל האי רשע את ר"ע על ענין צדקה וא"ל אמשול לך משל למה"ד למלך שכעס על עבדו וחבשו והלך אדם א' והאכילו כששמע המלך כעס וכו' ואתם עבדים כו' א"ל למה"ד למלך שכעס על בנו וחבשו ואדם א' האכילו ואנו קרוים בנים שנא' בנים אתם כו' ובזה פי' הפ"ד צדקה תרומם גוי אלו ישראל שבהן צדקה תחשב למצוה שקרוים בנים וחסד לאומים חטאת חסד שעושין עם שאר לאומים חטאת שהן עבדים ומוזלה"ה בפ' שמות הוסיף על דבריו עפימ"ש עבד שמכרו רבו כלום יש לזה על זה כלום כו' והיינו העולה על רוחכם הי' לא תהי' כו' וז"ש צדקה תרומם גוי אלו ישראל שהצדקה מרומם כל הענין הישראלי ודת היהודית המורה שהם בנים ולא שייך עבד שמכרו רבו כו' ועי"ז לא יתיאשו מהיות לו לעם ולא יניחו את המצו' עכ"ד ויוצא לנו מכ"ז אם אנו צריכים לעורר רחמים שירחם ה' עלינו כרחם אב על בנים צריך להיות נוהג בבחי' בנים והיינו בנתינות צדקה ובזה נכלל גם ענין גמ"ח שאחד מושיע לחבירו לבל יפול וכדכתיב כי ימוך אחיך וגו' והחזקת בו ולא כמו שיש בעוה"ר אנשים שכשרואים שחברו מטה ידו לא מיבעי' שאינו מושיע לו אלא שכורה תחתיו להפילו יותר ועז"א כי יהי' בך אביון ר"ל על ידך שאתה גרמא בנזקין מאחד אחיך ר"ל אך עצמך ובשרך הוא וגם באחד שעריך היינו בעירך