ייטב לב דברים תתסג

באולתו וזש"ה מנעי קולך מבכי וגו' יש שכר לפעולתך ושמא תא' מדוע אין בן דוד בא עז"א ושבו בני' לגבולם ולמעשיהם הראשונים וזה שהזהיר משה את ישראל לא תעשון ככל אשר אנחנו עושי' פה היום כי העיקר הוא עזיבת החטא וראי' לדבר כי לא באתם ע"ע אל המנוח' ואל הנחלה עכ"ד הלא הוא כתיב בס' ישמח משה באורך עיי"ש, והנה כתיב שובה ישראל וגו' קחו עמכם דברים [דברי וידוי] ושובו אל ה' והנה עם ב"י כולם עומדים ומתודי' בימים הקדושים האלה והגיעו הימים אשר ואותה להושיענו ונזכה לראות מהרה בתפארת עוזו כו' וכדכתיב כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ולשמוע קול מבשר משמיע ישועה ומה שלא זכינו עוד לראות ולשמוע קול ישועה הוא מפני ששבים למעשיה' הראשוני' בעוה"ר ומה שהי' קודם הימים הקדושים הוא שיהי' אחרי כן וזש"ה כל הדברים (היינו וידוי דברים של ישראל) יגעים [כלו' שהן חסרים ואין בהם כח לגאלנו זה] לא יוכל איש לדבר כי בודאי עלתה שועתנו וצעקתנו השמימה אולם אשר לא תשבע עין לראות מה שמחכה לראות בישועת ה' ולא תמלא אוזן משמוע קול מבשר הוא הטעם כי מה שהי' קודם ימים הנוראים הוא שיהי' גם אחרי כן ומה שנעשה מקודם הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש לחדש מעשיו זה העיכוב כי אין כאן עזיבת החטא: ובזה אמרתי לפרש המד' א' הקב"ה אתה אוחז החבל בתרין ראשין אם אעברה נא אין כאן סלת נא ע"ד רמז מוסר כי למתחילין לתקוע שופר המחריד הלב ומעורר לתשובה מיום א' דר"ח אלול יש נ"א יום עד שמיני עצרת שבו מוסרין הפתקין להשלוחים והנה בהגיע הימים הקדושים זוחלים ורועדים מאימת הדין הגדול והנורא אשר בר"ה יכתבון וביום צו"כ יחתמון וגמרו של דבר בהו"ר ושמ"ע ופונים א"ע מעניני' הארצי' לשים עיניהם ולבם אל מילי דשמיא ואיש המוני אם כי הוא אומר סלח נ"א היינו באותן נ"א יום עכ"ז יאמר בלבו אעברה נ"א כלו' אעבר את הנ"א יום ואראה את הארץ הטובה כלו' שוב אשוב ואשוב עיני לעסוק בטוב הארץ ובישובו של עולם כבראשונה, והנה לפניו ית' נגלה כל תעלומות אז יאמר אם אעברה נ"א אין כאן בקשת סלח נ"א באלו נ"א יום כיון שאין כאן עזיבת החטא ואם סלח נ"א אין כאן אעברה נ"א כ"א יעמוד בתשובתו באמת כל הימים אשר הוא חי על פני האדמה וזאת תורת המסורה זכרון תרועה (באופן) אין זכרון לראשוני' כלו' שלא יזכרו ולא יפקדו עונות הראשוני' לשוב לעשותן אין זכרון לחכם עם הכסיל כי החכם עומד בתשובתו ובל ימוטו פעמיו משא"כ הכסיל שב אל קיאו ושונה באולתו, וז"ש כאן ושמרתם את דברי הברית הזאת הוא התורה ואם חטאתם ועשיתם אותם תתקנו המעוות באופן למען תשכילו את כל אשר תעשון בחי' חכם ובעל שכל כי הוא עומד על משמרתו לבלי להיות כסיל שונה אח"כ באולתו כ"א אתם נצבים וגו' עומדי' וקיימי' ביראת ה' לפני י"א וגו' ע"ד שויתי ה' לנגדי תמיד לעברך בברית וגו' אשר ה"א כורת עמך היום על קיום הדבר לבל ישונה למען הקים אות"ך (אפי' היחיד) היום לו לעם להיות לו חשוב כעם רב כדמצינו באברה' שא"ל ואעשך לגוי גדול שיהי' לו דין רבים וז"ש אלקי אברה' עי' מזרחי והוא יהי' לך לאלקי' הכוונה לייחד שמו עליך בחייך אחר שכבר פסק כח הרע ממך ואתה עומד ומתקיים בקרן אורה כדכתיב גבי יצחק ואלקי שייחד הקב"ה שמו עליו בחייו מפני שפסק כח הרע ממנו כפרש"י פ' ויצא, וז"ש הילקוט אם מבקשי' אתם לעמוד בעולם בבחי' קיום ועמידה לבלי לשוב לאולת עסקו בתורה כמשאחז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר הלא כה דברי כאש וגו' וכפטיש יפוצץ סלע והמאור שבה מחזירו ליצה"ר למוטב ואז תהי' עומדים וקיימים לפני ה' אלקיכם: עוד יתכן בזה ע"ד רמז עפי"ת שכתבנו בדרוש לד"ה לפרש למשפטיך עמדו היום הנדרש במדרש אמור על ר"ה וגם מה שאמר היום יעמיד במשפט וגו' מלבד הפשוט כי בע"ד בעמידה עוד דברים בגו כי ר"ה נקרא יום הזכרון ומבואר בסידור האריז"ל כי זכרו"ן עולה [הוי'] ע"ב [אהי'] קס"א המשפיעים דרך נו"ן שערי בינה ועי"ש בכוונת יזכרנו לחיים והנה זה לשון האריז"ל בסידור תהלות לאל (אבא) עליון (אמא) והוא מלכא עלאה דנפיק לקבלה ולכן צריך לעמוד מפני כבודו (ועי' בסידור מהרי"ק) וז"ש היום בהתעורר אור אבא ואמא יעתי"ד במשפט מפני כבוד או"א והיינו למשפטיך עמד"ו היום עמדו דייקא וז"ש ושמרתם את דברי הברי' הזאת וגו' (התורה אורייתא מחכמה נפקת) למען תשכילו וגו' תעוררו בחי' שכל וחכמה את כל אשר תעשון אז אתם נצבים (עומדים) היום וגו' (בר"ה הנקרא היום) לפני הוי' (אבא) אלקיכם (אמא) והן דברי הילקוט אם מבקשים אתם לעמו"ד בעולם עסקו בתורה פי' פתחה