ייטב לב דברים תתסב

זקופה] היום (בר"ה שנקרא היום) כולכם וגו' לפני י"א וגו' לפנ"י דייקא היינו בבתי בראי ע"ש העתיד למען הקי"ם אותך היום לו לעם והוא יהי' וגו' אבל בבתי גואי ובפנימיות הלב צריך שתהי' בהכנעה וכמה דכייף דעתי' עדיף ולזה צריך דעה והשכל והבן: עוד יתבאר הסמיכות ושמרתם את דברי הברית וגו' אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם עפ"י דאי' בסוכה פ' החליל חסידים ואנשי מעשה הי' מרקדי' באבוקות של אור בידם כו' יש מהן אמרו אשרי ילדותנו שלא ביישה זקנתנו (היינו ששמרו האות ברית קודש ולא חטאו בו בילדותם) ויש מהן אמרו אשרי זקנתנו שכפר' על ילדותנו (אלו בעלי תשובה על מה שפגמו באות ב"ק בחטאת נעורים ולכך מרקדים באבוקות של אור ירמוז אזב"ק ר"ת "אות "ברית "קודש של אור היפך מי שחטא והי' במחשך מעשהו) או"א אמרו אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחל לו, ועד"ז פירשו המפורשים וחסד ה' מעולם וע"ע על יראיו וגו' לשומרי בריתו אלו שלא חטאו כלל ולזוכרי פקודיו [חסרונותיו מה שחטאו לו] לעשותם (לתקנם כי עשי' לשון תיקון) והנה בפ' לך כתיב וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני א"ש התהלך לפני והי' תמים וגו' ויפול אברם על פניו וגו' פרש"י ממורא שכינה שעד שלא מל לא הי' בו כח לעמוד וזה שנא' בבלעם נופל וגלוי עינים, ובזה יש לפרש פ' שמיני ויקרבו כל העדה ויעמד"ו לפני ה' ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ואי' במד' אין זה הדבר אלא מילה דכתיב וזה הדבר אשר מל יהושע אז וירא אליכ' כבוד ה' אפי' בעת שתעתדו וז"ש ושמרתם את דברי שהברי' הזאת ירמוז על ברית קודש לבלי לחטוא ח"ו ואם תחטאו ועשיתם אותם (תתקנו) למען תשכילו את כל אשר תעשון כי מאן דנטר ברית מגלין לו רזי תורה כדכתי' סוד ה' ליראיו וברית"ו להודיעם ואחז"ל בור סוד [י"ל שזוכה לסוד התורה] שאינו מאבד טיפה ועוד זאת אתם נצבים (דייקא) היום כולכם לפני י"א וגו' לעברך בברי"ת י"א וגו' למען הקי"ם אותך וגו' בחי' עמידה וזה שנאמר ולא ק"ם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פא"פ ועכ"ז קם על רגליו כדכתיב ואתה פה עמו"ד עמדי והבן, והנה סגולה להיות שומר הברית הוא עסק התורה כמבואר ברמב"ם סוף ה' איסורי ביאה עיי"ש והיינו דאי' בילקוט בזה"ל א' משה לישראל אם מבקשים אתם לעמו"ד בעולם עסקו בתורה מה כתיב למעלה ושמרתם את דברי הברית ואחריו אתם נצבים והבן: עוד יש לפרש עפי"מ שאחז"ל והעמידו תלמידים הרבה ופי' התוס' יו"ט להעמידם על רגליהם בהבנת אמתתם של ד"ת לבל ימוטו רגליהם כי שקר אין לו רגלי' עיי"ש, ולי אפשר לפרש ע"ד דכתי' היקום אשר ברגליה' פרש"י זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו, ביאור הדבר כי שיכור שדעתו מבולבל הנו נופל וא"י לעמוד על רגליו כ"כ מי שהוא עני דעתו מבולבל כמ"ש עניות מעביר את האדם על דעתו כו' לכך הוא נופל וא"י לעמוד וכש"כ מי שהוא עני בדעת ואביון ממצות ועבר עבירות שאחז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות הוא ודאי א"י לעמוד על רגליו (כדמצינו במנין המצות מצוה פ"א לא תטה משפט אביונך בריבו ופי' אביונך שהוא אביון במצות) וז"ש והעמידו תלמידי' הרבה בדעת ובמצו' ובמעש"ט שאז קרוים עומדים על רגליהם ובל ימוטו פעמיהם וכדכתיב הולך תמים כו' עושה אלה לא ימוט לעולם, וז"ש בא חבקוק והעמי"דן (דייקא) על אחת שנא' וצדיק באמונתו יחי' כלו' יתקיים ובזה יש לפרש לדור ודור אמינת"ך (ע"כ) כוננת ארץ ותעמו"ד (בעמידה) למשפטיך יעמדו היום כי הכל עבדיך (והם עשירי' בדעת ובמעש"ט לכך הם עומדים כי) לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי ועני אינו עומד על רגליו וז"ש אם מבקשים אתם לעמו"ד בעולם עסקו בתורה כדכתיב ושמרתם את דברי הברית וגו' למען תשכילו וגו' בהשכל ודעה אז אתם נצבים וגו' ועומדים על רגליכם לעברך בברית וגו' למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהי' לך לאלקים וצדיק באמונתו יחי' ויעמוד: עוד דברים בגו לפרש הסמיכות ודברי הילקוט הנ"ל בהקדם מאמר שלמה המע"ה כל הדברי' יגעים [ופי' הראב"ע יגעים קאי על הדברים בעצמם והרצון שהם נלאים וחסרים אין בהם כח עיי"ש דרכו) לא יוכל איש לדבר וגו' מה שהי' הוא שיהי' וגו' נ"ל לפרש עפי"מ שפי' מוזלה"ה פ' ראה לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום וגו' כי ידוע שכלו כל הקיצי' ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ושורש התשובה הוא החרטה וידוי עזיבת החטא והנה החרטה ווידוי דברים הנם מצוים בימים הנוראים רק עזיבת החטא הוא קושי המציאות כי אחר עבור ימים הקדושים הוא שב אל קיאו וכסיל שונה