ייטב לב דברים תתסא

להו, טעם הדבר עפי"מ שא' עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבח"ל שיקבעו בא"י א"כ יש להם דין א"י להאריך ימים עכ"ד וממנו נקח שיש לו דין א"י לענין מחשבה טובה שיצטרף למעשה ובפרט בשעה שעומד לפני ה' החוקר לב המצוי בביהכנ"ס כדכתי' אלהים נצב בעדת אל, וידוע כי תק"ש מעומד וזה שא' אתם נצבים היום בר"ה בשעת תק"ש וגם כמשמעו היום בכ"י אפי' בחו"ל כולכם לפני ה' אלהיכם בביהכנ"ס ע"כ ראשיכם וגו' כל איש ישראל וגו' מחוטב עציך וגו' (שאין לו בשוקא וכבראי חזקת כשרות עכ"ז בהיותיכם עומדים לפני ה') לעברך בברית י"א וגו' לכרות ברית אתו יש לו חזקת כשרות (גם ירמוז לעברך בברי"ת אלו תרי"ב מצו' שמלבד מצות שופר שמקבל עליו) למען הקים אותך היום לו לעם בשביל שאתה מקבל עליך והוא יהי' לך לאלהים בימים הבאים ה"ז מהני כי שם מחשבה טובה כמעשה והבן: ע"י אתם נצבים היום כולכם ראשיכ' וגו' כל איש ישראל טפכם נשיכם וגו' לעברך וגו' יש להבין כפל לשונו כולכם ולבסוף כל איש ישראל גם תחל' אמר אתם נצבי' לשון רבים אח"כ לעברך לשון יחיד: והנ"ל בזה הוא עפ"י דאי' בגמ' כתיב והי' מספר ב"י וכתיב אשר לא ימד ולא יספר כאן בעושין רצונו של מקום וכאן באין עושין ופירשו המפורשים באין עושים יש מספר באיכותם אפי' אם ירבו בכמות אבל בעושי' כו' אז כל או"א שקול נגד כמה וכמה כמו שמצינו דור המדבר כל אחד הי' שקול כאלף דור של עתה ומשה רבינו שקול נגד כולם לכן אין מספר עכ"ד, והענין שאחד שקול נגד רבים נ"ל ע"ד דאי' בפ"ק דתענית דמי שרבים צריכים לו כרבים דמי עי' מג"א סי' קי"ט ס"ק ד' וז"ש אשכול איש שהכל בו כלו' שהכל תלוי' בו, וז"ש אתם נצבים היום כולכם וגו' ראשיכם וגו' כל איש ישראל כלו' איש ישראל שהוא בבחי' כל שכולם נכללי' בו ומזה הטעם נקרא הצדיק כ"ל טפכם נשיכם וגו' שאינם חשובי' כ"א כ"א כיחיד עז"א לעברך וגו' למען הקי' אותך (היחיד) היום לו לעם שתהא חשוב כעם היינו כרבים וזה שכפל לשונו כי מדרך העולם בימים הקדושי' בר"ה ויוהכ"פ להתאסף אל מי שרבים צריכים לו לתורתו ולתפלתו וכל או"א לפניו יפרוש שיחתו ובקשתו לישא בעדו רנה ותפלה לנורא עלילה, והנה מאהבתו את ישראל הנה הנם חקוקים על לוח לבו ובבואו לפני המלך מלכי המלכים יעתיר בעדם לטוב להם למלא משאלותם לטובה וכשהוא נצב לפני ה' גם הם נצבים על לבו, וז"ש אתם נצבים היום [בר"ה הנקרא היום] כולכם לפני י"א (אפי' טפכם נשיכם ע"י) ראשיכם שבטיכם וגו' (שהם) כל איש ישראל כללות כל איש ואיש ישראל והם נגשים ונצבים לפניו ית' כ"כ אתם החקוקים על לבו נצבים כולכם וגו' ולזה גמר אומר שאעפי"כ כל יחיד לא יסמוך על זה כ"א טפכם נשיכם וגו' לעברך בברית וע"ד אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני לכן צריך לבא לכלול עצמו עם הראשים והזקנים שבדור גם לעבור בפ"ע ולהעתיר בעד עצמו וישוב אל ה' וירחמהו: ע"י אתם נצבים היום בר"ה הנק' היום] כולכ' לפני י"א וגו' לעברך (אחר עברך הימים הנוראי' האלו תבא) בברית י"א וגו': ע"י אתם נצבים גם ענין הסמיכות והוא דאי' בר"ה דף כ"ו במשנה שופר של ר"ה של יעל פשוט ובגמ' אר"ל מצוה של ר"ה ויוהכ"פ בכפופין וכו' דא' כר' יהוד' וכו' ובהא פליגי מ"ס בר"ה כמה דכייף אינש דעתי' טפי מעלי ומ"ס בר"ה כמה דפשיט אינש דעת' טפי מעלי' ואנן קי"ל בר"ה מצוה בכפופין לכתחלה כדאי' בש"ע או"ח סי' תקפ"ו ומיהו ע"כ בגוף הפלוגתא אי כמה דכייף דעתי' בר"ה טפי מעלי' אי כמה דפשיט כו' י"ל אלו ואלו דברי א' חיים ולדעתי זה שיסד הפייט וציון כו' כפוף לב א' ציון כו' פשוט לב א' ועי' במפורשים ולמ"ש שניהם אמת דציון של כפוף להורות כפוף כו' וציון של פשוט להורות פשוט ובענין הכוונה שניהן צריכין והוא דודאי בעי איש לכוף דעתי' ולעמוד בהכנעה כעבד לפני קונו ובלב נשבר ונדכה והיינו תוך פנימיות לבבו אבל מבחוץ לא יהא ניכר שום עצבות או מרה שחורה כ"א יהי' בפנים שוחקת וכמו שא' החכם בחוה"ל צהלה בפני כו' ויהי' בטוח בה' שיצא זכאי ע"י שמקבל עליו מהיום עמ"ש ועי' בירושלמי שהביא הרא"ש סוף ר"ה והוא ע"ד שא' כתיב הוד והדר לפניו עוז וחדוה וכתיב המשל ופחד עמו ל"ק כאן בבתי בראי "לפניו עוז וחדוה כאן בבתי גואי ופחד "עמו דייקא וכ"כ כאן בבתי בראי צריך שיעמוד בפנים צהובות ושחקות ובקומה זקופה אבל בבתי גואי צריך שיעמוד בפחד והכנעה להחוקר לב ובוחן כליו' וז"ש ושמרת' את דברי וגו' ועשי' אותם עשי' לשון תיקון למען תשכילו את כל אשר תעשון שיהא העשי' והתיקון בהשכל וחכמה והוא אתם נצבים [בקומה