ייטב לב דברים תתנח

יין ועי"ז מדברים דברים בטלים וכדומה א"כ בזה ח"ו יתמעט כח החיוני משא"כ בת"ח המדברים ד"ת להם יאתה דלימרון מילי וז"ש חמרא וחיי לשתות יין ולחיות הוא לפום רבנן עכ"ד וז"ש איכא סבי בבבל תמה למען ירבו ימיכ' על האדמה כתיב והטעם בזה כי אוירא דא"י מחכים וסייג לחכמה שתיקה וזה סבה לאריכות ימים משא"כ בבבל לא יחדלו מרוב דברי' והחיות נתמעט כיון דחזא דמקדמי ומחשכי לבי' כנישתא ששם אסור לשיח שיחת חולין כ"א תפלה וד"ת אמר היינו דאהני להו, ועז"א מאי קרא דכתיב לשקוד על דלתותי לשמור מזוזות פתחי הנה כפל ושינה את לשונו לשקו"ד, לשמו"ר, דלתו"תי פתח"י, אבל ירמוז לשקוד על דלתות של ביהכנ"ס לשמור מזוזות פתחי הן הם השפתיים מלשיח שיחת חולין בביהכנ"ס וכתיב בתרי' כי מוצאי מצא חיים והיינו דאסמיך לכאן יכנס שיעור שני פתחים כדפי' למעלה ע"כ מי האיש החפץ חיים לא ישיח שיחת חולין בביהכנ"ס ויאריך ימיו וגו' בקרב כל ישראל: ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב וגו' ע"ד המבואר בזוה' חדש דתוכחו' שבמשנה תורה הן הבטחות ונאמר לפרש עפימ"ש כתיב והי' מספר ב"י כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר ל"ק כאן בעושין רש"מ אין מספר כאן באין עושין רש"מ יש מספר ופירשו המפורשים בעושין רש"מ אין מספר כי כאו"א יכול להיות ששוקל נגד כמה וכמה ואין אנו יודעים משקלו, אלא שהקשו דהי' להגמ' לומר להיפך כאן באין עושין דקאי על והי' מספר כאן בעושין לא ימד וגו', והנ"ל בזה עפ"י דהסמ"ק מונה מצות ל"ת שלא להיות צדיק בעיניו שנאמר אל תאמר בצדקתי הביאני וידוע כי רצונו של מקום ב"ה בעניים ושפלי רוח דכתיב אדם ובהמה תושיע ואחז"ל אלו שהם ב"א ערומים בדעת כאדם ומשימין עצמן כבהמה, והנה איש כזה אם הוא שקול נגד כמה אבל בעיניו לא נחשב כ"א כאיש המוני ויש לו מספר לפי דעתו, וז"ש והי' מספר כאן בעושין כו' נדמה לו מענותנותו שיש לו מספר אשר לא ימד ולא יספר באין עושין כו' היינו המוני עם שהם סוברים שמלאים מצות ומעש"ט ושקולים נגד כמה נדמה להם לדעתם שאין להם מספר ולא יספר מרוב מכון שהם רבים בעיניהם ולאשר דרכם והלוכם ברגל גאוה שזה אין רצוני ית' לכן נקראים אינם עושים ועימ"ש סוף פ' בראשית והנה הבטיחנו ית' אף אם בראשית והתחלה ידמה לנו שאנו שקולים כהרבה אבל בסוף נחכה ונהי' שפלי רוח והיינו ונשארתם שתהי' נשארים בסוף במתי מעט כאלו אתם שקולים מעט תחת אשר הייתם [בעיניכם] ככוכבי השמים לרוב שהי' נדמה לכם שאתם מצדיקי הרבים ככוכבים והי' זה מה שנחשבתם בעיניכם כי לא שמעת בקול ה' אלקיך לכן נדמה לכם על המעט שהוא רב וכמו שפי' רבינו הקדוש מלובלין זלה"ה כ"מ שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה (הרומז לגאות) בידוע שעבדו שם ע"ז ר"ל אבל אלו שמעתם בקול ה"א הייתם נחשבי' בעיניכם למעט, וז"ש בהפטרה הקטן יהי' לאלף כלו' בחי' קטן בדעתו יהי' האדם נחשב בעצמו אם שהוא באמת לאלף ששקול לאלף איש והצעיר (יהי' בעיניו צעיר מי שהוא נחשב) לגוי עצום אז בזכות זה אני ה' בעתה אחישנה: ובגוים ההם לא תרגיע וגו' יש לדרוש לטובה ולברכה והוא עפימ"ש בס' אהבת שלום ברגע קטן עזבתיך שכל רגע ורגע צריך שיהא גדול וחשוב מאוד מאוד בעיני האדם לבל יעזבנו ריקם מבלי עבודת ה' ויש קונה עולמו בשעה או ברגע אחת וז"ש ברגע קטן לאשר הרגע הי' קטן בעיניך ועזבתו ע"כ עזבתיך וז"ש ובגוים ההם אם שתהי' בגוים הה"ם אעפ"כ לא תרגיע לא תניח רגע א' מבלי עבודת ה' וע"כ ולא יהי' מנוח לכף רגליך ע"ד שא' סוף ברכות ת"ח אין להם מנוחה שנא' ילכו מחיל אל חיל כ"כ לא תנוח במקום א' כ"א תלך ממדרגה א' למדרגה גבוה ממנה ואעפי"כ ונתן ה' לך וגו' יתבאר כי כבר א' ת"ח אוריי' קא מרתחא לי ופי' הרב הק' ז"ל בס' זרע קודש שהוא כועס על עצמו על מה שנראה בעיניו שעוד אינו יוצא ידי חובתו במילי דשמי' וז"ש אורייתא קא מרתחא לי' היינו שמכעיסו על עצמו בלבו עכ"ד, וז"ש ונתן ה' לך שם לב רגז לך דייקא לרגז על עצמך בלבך וכליון עיני' לשון כלתה נפשי אל ה' ודאבון נפש לא על עניני הגוף כ"א על עניני הנפש שתדמה בעיניך שא"י ידי חובתך: והיה חייך וגו' כי כבר פירשתי אל תפרוש מן הציבור וכו' ע"ד שאמרו אפי' כל העולם אומרי' עליך צדיק אתה הי' בעיניך כו' וז"ש אל תפרוש שלא תחזיק עצמך לפרוש מכח הציבור שא' עליך שאתה פרוש ואל תאמין בעצמך כ"א הי' בעיניך כו' וידוע כי צדיק נקרא חי וז"ש והי' חייך כלו' צדקתך תלואי' לך מנגד כלו'