ייטב לב דברים תתנד

ומדברים עמהם שזה טמיר ונעלם צפון בלב והבן, ועד"ז פירשתי כבר מאמרם ז"ל עה"פ ע"כ אמרו המושלים בואו חשבון כי כתבו המפורשים לפרש דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון דין על העבירות וחשבון על שהוציא זמנו לבטלה בעת עסקו בדברי הרשות לבלי להתכוון לשם ה' הרי לא עשה מצות באותו שעה וז"ש ע"כ יאמרו המושלים ביצרם שאצ"ל בואו די"ן כי אינם עושים עבירות כ"א בואו חשבו"ן היינו לעשות חשבון על הזמן וכנ"ל ואם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז (גם בהיותך עוסק בעניני עוה"ז) ותכונן (ממנו) לעוה"ב כי תראה שלא תאבד שום זמן ורגע לבטלה בלתי לשמו ית' כמבואר פ' חוקת עיי"ש, ומזה נקח מוסר השכל להיות זוחלים ורועדים מיום הכסא כי יבא ה' למשפט את הארץ אוי לנו מיום הדין הבא כמה ימים ולילות עתים ושעות ורגעים הלכנו אחר ההבל תאות עוה"ז ושכחנו לישא לבבינו אל אל בשמים להתכוון לשמו ית' וזש"ה תקעו בחדש שופר בכסה (בשביל המחשבה הטמיר ומכוסה) ליום חגנו כי חק (הזמן) לישראל הוא משפט לאלהי יעקב שצריך לתת חשבון על כל רגע ורגע והבן: וז"ש שובה ישראל וגו' כי כשלת בעינך (אח"כ) קחו עמכם דברים היינו לפשפש באותן הדברי' שהן עמכם היינו עסקי עוה"ז ושובו (אותן) אל ה' (להתכוין לשם ה') אמרו אליו כל תשא עון שתמחול על העון שעשינו ויחשב לפניך כאלו עשינו מצות ומע"ט והיינו וקח טוב על אותו שעה ונשלמה פרים שפתינו והבן: ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך יתן ה' את אויבך וגו' נגפים לפניך וגו' יצו ה' אתך את הברכה וגו' יתבאר כי דוד המע"ה אמר חטאת נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך זכר לי את"ה למען טובך ה' טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך ודרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו ופרש"י כחסדך זכר לי הראוי לזכור מעש"ט שלי והוא דחוק דמשמע דקאי על חטאת נעורים ואינו מובן (ב') דקא' אתה שפת יתר דהא א' זכר (ג') יורה חוטאים הול"ל ואומרו חטאים אינו מובן: והנ"ל בכוונת הפסוקים עפי"מ שאחז"ל לא הי' ישראל ראוים לאותה מעשה כ"א להורות תשובה לרבי' וכ"כ לא הי' דוד ראוי לאותה מעשה כ"א להורות תשובה ליחיד מזה ומבואר כי הי' ישראל ודוד המע"ה יכולים להתגבר על יצרם לפי גודל ערכם ולא הי' ראוי' לחטא גדול כזה כלל כ"א האלהים אנה לידם והיתה סבה מאת ה' למען אח"כ ישובו בתשובה ויקובל תשובתם למען ילמדו לזולתם כי תשובה מועיל ומקובל, וז"ש חטאת נעורי ופשעי אל תזכר (כ"א) כחסדך זכור לי את"ה כלו' ללמד זכות עלי כי אתה גרמת לי זה למען טובך ה' (כי) טוב וישר ה' שעושה לפני' משוה"ד לקבל בני אדם בתשובה ע"כ יורה חטאים (עבירות) בדרך שמורה דרך לחטוא למען (אח"כ מי שחטא ושב בתשובה) ודרך ענוים במשפט וילמד ענוים (נמוכי רוח המקבלים ממנו) דרכו וגו' כמו שהוא שב ונתקבלה תשובתו כ"כ ישובו הם, וז"ש למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא כלו' אם הי' חטא קטן הי' אפשר לומר כי מידי נעשתה זאת אבל הואיל וחטא גדול ורב הוא ואינני ראוי לאותה מעשה ע"כ מידך הי' להורות תשובה וזה פי' מספיק: א"י מעין זה עפ"י דאי' במד"ר לך דרש על אברהם עתך נדבות ביום חילך בעת שהכנסת לי כל החיילות והאוכלסי' ולפי שהי' אברהם מתפחד שיש בידו עון שהי' עובד ע"ז א"ל הקב"ה לך טל ילדותך מה הטל סי' ברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם מה טל פורח אף עונותיך פורחין, ופי' הא"י פ' נח ני אין תוכחת המוכיח מוצלחת כ"א כשיוכיח רעהו הדומה לו ע"כ אמרו הלל מחייב עניים רבי אב"ח מחייב עשירים כו' ובמד' אלו אחר א' עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' אלא זה יתרו שלא הניח ע"ז שלא עבדה לזה נאה לומר עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' וז"ש טוב לשמוע גערת חכם מאיש (ר"ל מאותו איש שהי') שומע (מעודו) שיר כסילים פי' עצת כסילים, והנה אברהם הכניס רבים תחת כנפי השכינה ואלו הי' עובד ה' ומכירו מנעוריו לא הי' מצליח מאומה בהוכיחן ע"פ מדוע לא עשיתם ככה כי הלא נגד פניו יענה מענה מאין נודע לך האם בחנתם לדעת מהותם של הע"ז ועילוי יראתם אמנם אחר שגם הוא במשך מ"ח שנה עבד ע"ז כתוהם רק עתה הכיר וידע כי הבל המה מעשה תעתועים הי' ידיו רב לו להוכיחם ולהשיבם אל ה' וזאת הי' סבה לקרבם אל אמונת השי"ת וע"כ המשפט שיהי' לאברהם שכר גם על הימים הראשונים שעבד ע"ז וז"ש מה הטל סי' ברכה לעולם אף אתה סימן ברכה לעולם כלו' לא מיבעי' שלא תענש עליהם אבל עוד התה לך סימן ברכה עכ"ד וז"ש דוד חטאת נעורי ופשעי אל