ייטב לב דברים תתנא

להפסק עמד והתקין לישראל שיהי' מתפללי' בכ"י ג' תפלות (כלו' נגד זה א' ג' לשונות נשתחוה כו') לפי שחביב תפלה להקב"ה מכל מעש"ט ומכל הקרבנות נ"ל בכוונת המד' ע"ד שפי' רש"י ושמרת ועשית בת קול מברכתו וגו' ופי' המפורשים דקשי' ליה הא בודאי נסמכה פ' זו לפרשת ביכורים שיהא נמי ושמרת ועשית קאי אביכורים ואיך יתכן אח"ז אומרו ושמרת ועשית הא כבר עשה לכן פי' ב"ק מברכתו עי' מזרחי וגם המד' קשי' לי' הסמיכות ולכן פי' דקאי אלמעלה שא' השקיפה וגו' וברך את עמך וגו' שבעת הבאת הביכורי' הי' מבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל האדמה כמבואר להלן ועז"א היום הזה היינו בכ"י (ע"ד שפרש"י ה' יראה אשר יאמר היום בכ"י) היינו אפי' בזמן חורבן ביהמ"ק ובטל הבאת הביכורים עכ"ז י"א מצוך לעשות את החוקים האלה וגו' לבקש רחמים ע"ע ועל ישראל ועל האדמה כמבואר במד' על ארץ ישראל וזה שהתקין ג' תפלות, וכן הוא במד' אמר פנה אל תפילת הערער וגו' מדבר בדורות הללו שאין לנו לא כהן ולא נביא כו' אלא תפלה ועכ"ז הקב"ה פנה וגו' ולא בזה את תפלתם תכתב זאת לדור אחרון כו' ועז"א ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך כי עיקר התפלה הוא בלב והיינו נשתחוה ונכרעה נברכה בג' תפלות לפני ה' עושנו בלב הגלוי לפני ה' החוקר לב כו' ועז"א (עוד) ארשב"ל תזכה לשנה הבאה כו' היינו כפרש"י כנ"ל פשט המד': ואני לעצמי נ"ל סמיכות הפרשות עפי"מ שפרש"י היום הזה י"א מצוך וגו' בכ"י יהי' בעיניך כחדשים כו' נ"ל ביאור דבריו עפ"י המבואר בחוה"ל שער עבודת האלהים ההפרש שבין העבודה מצד הערת התורה שמצות התורה יש תכלית למספרן תרי"ג מצות ובין עבודה הבאה מצד הכרת השכל שמצות השכל אין להם תכלית שבכ"י יוסיף האדם דעת בהן וכל אשר תוסיף הכרתו ויבין טובות האלהים ועוצם יכולתו יוסיף להכנע לו ולהשפל לפניו וכבר נאמר על קצת הפרושים שהי' כל ימיהם בתשובה מפני שהי' מחדשים בכ"י תשובה בעבור תוס' הכרתם בגדולת האלהים בכ"י כמ"ש דוד יום ליום יביע אומר עיי"ש וז"ש היום הזה י"א מצוך לעשות שיהי' בעיניך כחדשים כו' באם ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך היינו הכרת השכל והרצון וזה ענין דוגמת ביכורים שמחדש בטובו בכ"י מעשיו הטובים לשבח ולמעליותא ומביא לה' ביכורי מעשיו ומחשבותיו ורעיוניו החדשי' בהכנעה ושפלות יותר ויותר והנה מוזלה"ה פי' מ"ש דהמע"ה נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' כי ביהמ"ק לבא דעלמא אמצעות העולם ששם אבן שתי' שממנו הושתת העולם ע"כ הוא מעורר לב האדם וז"ש "לבי ו"בשרי ירננו כו' עכ"ד ז"ל, וזש"ה למעלה והי' כי תבוא אל הארץ וגו' שהוא אמצעות העולם לב הארץ אז ולקחת מראשית כל פרי האדמה שבכ"י תהי' מוסיף והולך ומחדש בטובך מעשי בראשית בענין התורה והעבודה והכרת השכל בגדולת הבורא אשר תביא מארצך אוירא דא"י מחכים וזה עיקר הבאת בכורים לה' החוקר לב וז"ש אחר הבאת בכורים היום הזה שאתה עומד בו היינו בכ"י ויום ה"א מצוך לעשות את החוקים האלה להביא ביכורים היינו שבכ"י יהי' בעיניך כחדשים לחדש העבודה ביתר שאת בהכרת השכל והיינו באופן ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך במס"נ ממש אז תוסיף והולך בענין העבודה להביא ביכורים בכ"י כאמור, וז"ש המד' תנחומא זש"ה באו נשתחו' ונכרעה נברכה השתחוי' וכריעה פנימיות מעומק הלב לפני ה' עושנו היודע מחשבות לבות בני אדם ואז יהי' בעיניך כחדשים והבן: והי' אם שמוע תשמע בקול ה"א לשמור לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך ה"א עליון על כל גויי הארץ וגו' יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך וברכך ה"א בארץ וגו' יקימך ה' לו לעם קדוש וגו' להבין מה שכפל "שמוע "תשמע וגם אומרו אשר אנכי מצוך היום שפת יתר לכאורה גם להבין אומרו יקימך וגו' ולא א' תהי' ולמעלה נאמר היום הזה ה"א מצוך לעשות וגו' ולתתך עליון וגו' ול"היותך עם קדוש וגו': יתבאר עפימ"ש השל"ה פ' ואתחנן איך אפשר לאדם לקיים כל התרי"ג מצות הרי יש הרבה שאינם באים לידי מעשה ותי' שע"י שמקבל עליו לעשותן מחשבתו הטובה הקב"ה מצרף למעשה ומה"ט כ' הספרי' שצריך האדם מדי יום ביום לקבל עליו לקיים כל התרי"ג מצות אם יבואו לידו, והנה קי"ל בישראל מחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה ולא מחשבה רעה ובאו"ה איפכא וכ"כ בענין מחשבת ע"ז גם בישראל מצטרף למעשה שנאמר למען תפוש את בית ישראל בלבם וכתב זקני המהרש"א הטעם בישראל מקורו קדוש אוקי אחזקת כשרות אלו תבוא לידו יקיימנה ובמחשבה רעה אוקי אחזקה להיפך