ייטב לב דברים תתמג

לעתיד לבא היינו בשביל האמונה בנסים העתידים לבא) וז"ש והסר שטן מלפנינו היינו מכח זכות אבותינו שהיו לפנינו ומאחרינו היינו בזכות דורותינו שיהי' אחרינו ומזה נקח מוסר השכל לגדל את בנינו וב"ב על התור' ועבודה אשר בשבילם נחי' וננצל ממות לחיים ומשעבוד לגאולה כי כבר אחז"ל עה"פ בעתה אחישנה זכו אחישנה כו' וא"כ אף אם אנחנו אינם כדאי' להגאל בזכותינו ראוי להצטרף אלינו זכות דורותינו העתידים ובימין צדקם נושע ונגאל במהרה אפי' קודם עת הקץ וז"ש המד' אם קיימת מצוה זו של שילוח הקן אתה ממה"ר להביא מלך המשיח שנא' אשריכם זורעי [הזרעים והתולדות הם בנינו וב"ב] על כל מים זו התורה שנקרא מים כמ"ש חז"ל אין מים אלא תורה ובזה תהי' משלחי רגל השור והחמור ד"א אם קיימת מצוה זו אתה ממהר להביא אלי' הנביא שנא' הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא כלו' אפי' קודם עת בא יום ה' היינו לפני זמנו והשיב לב אבות על בנים כלו' בשביל בנים העתידי' כאמור: ומן האמור נ"ל לפרש בהפטרה ובחסד עולם רחמתיך וגו' כי מי נח זאת לי וגו' כי ההרים ימושו וגו' למאי מדמה זה למי נח ולדברינו יתבאר וה"ק ובחסד עולם דייקא רחמתיך כלו' במדת החסד הבא מכח העתיד הנצחי כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד וגו' בשביל הקרבנות שהקריב נח שהוא עצמו מה שניצול הי' בזכות בניו כאמור לעיל כן נשבעתי מקצוף עליך וגו' בשביל העתיד שעתידין ישראל הם או עכ"פ בניהם להטיב מעשיהם עת כי תגלה ותראה מלכותו עלינו. ועז"א אפי' כי ההרים (זכות אבות) ימושו והגבעות (זכות האמהות) תמוטינה וחסדי מאתך דייקא היינו החסד שאני מצרף זכות העתיד לבא ממך ומבניך ולא חוב העתיד לא ימוש (כמבואר בפר"ד שם שזה מחסדו ית' לפנים משוה"ד להסתכל בטוב לצרפו ולא ברע עי"ש) וברית שלומי לא תמוט כי שלום בין איש לרעהו בא רק על שם העתיד שעתידין לאהוב זא"ז ולהטיב זע"ז כמו שפירשתי הא דכתיב הנני נוטה אלי' כנהר שלום והוא עפ"י הגמ' פ"ק דכתובות אלמנה דכתי' באוריי' ע"ש דעתידין רבנן דמתקני לה מנה ומי כתב קרא לעתיד אין דכתיב ושם הנהר הג' חדקל, הוא ההולך קדמת אשור ומי הוה אלא דעתיד כו' וז"ש הנני נוטה אלי' כנהר שנכתב מקומו ע"ש העתיד כ"כ שלום ע"ש העתיד שתטיב מעשיך ע"כ אמר מרחמך (דייקא) ה' בזכותך וזכות צאצאי מעיך וידוע כי אם אנו מתנהגי' בחסד וברחמים אז הקב"ה ג"כ נוהג עמנו במדה זו וכמ"ש חז"ל כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וז"ש המד' ילקוט ישעי' נ"ד אם ראית זכות אבו' ואמהות שנתמוטטה לך הדבק בגמילות חסדים שנא' כי ההרים ימושו וגו' וחסדי מאתך לא ימוש היינו החסד שמצרף העתיד הטוב מאתך והיינו בזמן שאתה אוחז במדת החסד שאז מודד לך כמדתך לנהג עולמו בחסד וכאמור, והן דברי אדוננו דוד יודיע דרכיו למשה לב"י עלילותיו ואי' במד' שהודיע דרך הקץ למשה ופי' הפר"ד היינו שהודיע דרך הקץ בשביל שעתידין לקבל התורה וזה חזי לאצטרופי ולא מה שעתידין להרע וכל זה מחסדו ית' עי"ש וזה שא' ע"ז רחום וחנון ה' א"א ורב חסד וגו' וגמר וא' וחסד ה' מעולם בשביל העבר זכות אבות ועד עולם (העתיד להיות) על יראיו וצדקתו לבני בנים לשומרי בריתו וגו' כלו' גם בשביל בני בנים העתידין לבא להטיב להיות שומרי בריתו וגו' והבן: שלח תשלח במד' אם שלחת מצות הקן את זוכה לשלח ע"ע דכתיב וכי תשלחנו חפשי מעמך וגו' יש להבין אמאי לא מייתי קרא המוקדם דכתיב ובשנה השביעית תשלחנו חפשי מעמך ונקט קרא השני וכי תשלחנו חפשי מעמך דכתיב בי' לא תשלחנו ריקם העניק תעניק לו ולא דבר ריק הוא ואפשר האי וכי ט"ס וכוונתו על קרא המוקדם אבל לא ראיתי מי שיגי' ויא' טעות הוא] עוד שם ד"א אם קיימת מצוה זו את ממהר להביא מלך המשיח דכתיב בי' משלחי רגל השור והחמור רגל שור זה משיח בן יוסף חמור זה משיח בן דוד עני ורוכב על החמור כמבואר שם בר"מ אלשי"ך במקומו ד"א אם קיימת כו' את ממהר אלי' הנביא שיבא שנא' הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב וגו': ונראה דהנה בזוהר במד' רות מבואר וז"ל האי עופא כד פרח מגוזלי' ואשתלח מעל בנהא מצפצפה ואזל' ולא ידעה לאן אתר אזלא כו' ההוא דממנא על עופא אתער לגבי קוב"ה וקב"ה אתער על בנוי כדין קלא נפקא קמי' ואמרה כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו כדין איהו אתער רחמים על כל אינון דאזלי מנדדי מאתר לאתר ואתער רחמים כו' משמע דענין שילוח הקן הוא לעורר רחמים על העולם לזונן ולפרנסן דומי' דמפרנס