ייטב לב דברים תתמא

וז"ש חזק ואמץ וגו' אל תסור ממנו ימין ושמאל גם בעסקך בעניני עוה"ז הטפל לימין למען תשכיל בכל אשר תלך אפי' בעסקך בעניני עוה"ז לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ובשעה שאתה עוסק בענין עוה"ז מו"מ וחרישה וקצירה ובלכתך בדרך אז והגית בו (בלב) יומם ולילה לקיים מצות הנלוות לאותו מעשה ומקום והיינו למען תשמר לעשות [ולקיים] ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל כלו' שלזה צריך השכלה והתחכמות במועצות ודעת להיות ידי' ורגלי' עסקניות בגשמי' ומחשבה תהי' דבוקה בה' ובתורתו וז"ש אשרי תמימי דרך שהם חמימי' אפי' בדרך ההולכי' בתורת ה' בשביל לקיים תורת ה' אולי יקרה דבר מצוה לקראתו ויקיימנו ואם כי א"י לעסוק בתורה בפה ובלשון עז"א אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו עיי"ש שהארכתי בענין זה האמנם צריך עוד תנאי לזה שיהי' דברי תורה חביבים בעיניו אילת אהבים ויעלת חן למען לא יטרדוהו שום דבר להפסיק מחשבתו מדברי התורה והמצות וכמ"ש מוזלה"ה פ' תרומה ע"ד שא' אף דתרי קלא לא משתמעי מ"מ בהלל ובמגילה אפי' עשרה קורין כא' יצא כיון דחביבי יהיב דעתי' וישמע וז"ש והי' הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום ופירשו שיהי' כ"כ חביב כאלו היום נתנו אז יהי' על לבבך תמיד וממילא ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וז"ש נחלתי עדותיך לעולם (בלי הפסק רגע) כי ששון לבי המה אבל אם נטיתי לבי לעשות חוקיך שאינו חביב עלי רק שכופה לבו אז לעולם עקב בסוף אחר שפונה מעסקיו ולא בשעת העסק יעו"ש דבריו כי נעמו, ואפשר שזה אה"כ בלכתך בדרך תהרהר כי (אולי) יקרא קן צפור לפניך בדרך שלח תשלח: וזה שא' המד' כי לוית המצות מלוות אותך בתנאי אם תן הם לראשך וענקים לגרגרותך אז לא יטרדוך העסק כ"א תכוון לקיים מצו' התלוי' בו כי תבנה בית תכוון בבנינו לקיים ועשית מעקה וכן כל מה שסופר ומונה במד' והיינו המצות מלוות אותך אפי' בלכתך בדרך שנא' כי יקרא וגו יהי' לפניך במחשבתך בדרך ולא יסורו מלבבך כל ימי חייך אז תצליח את דרכך, ועם האמור נבין המד' וילקוט משלי (רמז תתק"ל) שאל רשב"נ את ריב"א שהי' עומד בשוק א"ל שנה לי פרק א' א"ל לך לבית התלמוד ואשנה אותך א"ל לא למדתנו חכמות בחוץ תרונה א"ל בחוצה של תורה ברחובות במקום שמרחיבי' אותה בבתי כנסיות ובב"מ תתן קולה ויש להבין לרשב"נ מה דעתי' ולמ"ש ניחא כי הוא פי' הדברים אשר גם בעסקו בחוץ וברחובות יהי' עפ"י חוקי התורה וא"כ כלומד באותו שעה יחשב דמה"ט לא הוי עסק מו"מ הפסק לענין ברכת התורה כשחוזר ללימודו כמ"ש הפוסקים והיינו בחוץ תרונה וברחובות: ויש להוסיף תבלין כי יש עוד מדרגה למעלה מהאמור שיהי' עוסק בעניני עוה"ז ומחשבתו תהי' דבוקה בה' ובתורתו ומשוטט' בעולם העליון כי עוה"ז הוא דוגמא שלמעלה וביד האדם לכוון במעשה עניני עוה"ז לייחד יחודי' וזווגי' בעולם העליון בכל מעשה ותנועה כמבואר בסה"ק וז"ש חכמות בחוץ (בעוה"ז) תרונה ברחובות במקום שמרחיבין אותה היינו עולם העליון תתן קולה אז גם בהיותו בעיר ארי' תאמר ולכן א"ל רשב"נ לריב"א בהיותו עומד בשוק שנה לי פרק א' לייחד שמים וארץ כא' היינו עוה"ז ועולם העליון אלא שריב"א לרוב ענותנותו א"ל לך לבית התלמוד כו' והבן וז"ש אם בחקתי תלכו וגו' שגם בעת הליכה בחוץ וברחובו' בעסקי עוה"ז תהי' דבוקים בה' ובחקתיו ונתתי גשמיכם וגו' וז"ש המד' על זה זש"ה חשבתי דרכי ואשיבה רגלי (להוליכם) אל עדותיך כאמור ולכן "אם "בתקתי "תלכו ר"ת "בעיר "אמרי' "תאמר: שלח תשלח את האם כו' מד"ר א' הקב"ה הואיל ונתעסק בכבודו ובתיקונו של עולם כדאי (ראוי הוא) שתנצל ד"א אר"ח ומה ציפור שאין לה זכות אבות ולא ברית ולא שבועה בני' מכפרי' עלי' בני אברהם יצחק ויעקב שיש להם זכות אבות עאכו"כ שאם סרח א' מהם שהוא מכפר עלי' לעתיד לבא והוא משולל הבנה ובפרט מ"ש שמכפר עליו לעת"ל הלא מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה ביוהכ"פ ומקרא מלא הוא כי ביום הזה יכפר וגו' עוד איתא במד' אם קיימת מצו' זו אתה ממהר להביא מלך המשיח שנא' בו שילוח ד"א אם קיימת מצו' זו את ממהר את אלי' הנביא שיבא כו' ויש להבין הענין איך ע"י מצוה זו ממהר ביאת המשיח ואלי' הנביא: והנ"ל בזה דאי' במד"ר סוף בראשית מצינו לאחרוני' בזכות ראשונים מנין לראשונים בזכות אחרונים שנא' ונח מצא חן בעיני ה' באיזה זכות בזכות תולדותיו שנא' אלה תולדות נח ונ"ל לפרש בתרי אנפי אופן הא' עפ"י דאי' ש"ס ברכות דף יו"ד אהא דכתי' גבי חזקי' ויבא אליו ישעי' וגו' ויאמר אליו כה אמר ה' וגו' כי