ייטב לב דברים תתלד

הא הכל בידי שמים חוץ כו' וגם לפרש הפ' לכו ונשובה אל ה' כו' גם מאמרנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו וגו' כי א' חז"ל אהא דכתיב אשר הרעותי א' הקב"ה כביכול אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע, אולם נגד זה א' בפ"ק דקדושין משל לאדם שהכה בנו מכה גדולה והניח רטיה על גבי מכתו כו' כך א' הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין אם אתם עוסקים בתורה אינכם נמסרים בידו, עוד שם אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח וז"ש ואתה צדיק על כל הבא עלינו ואם כי אתה גרמת לנו לחטוא עז"א כי אמת עשית הוא התורה הנקראת אמת בראת ע"כ ואנחנו הרשענו כי היה בידינו להתיש כחו על ידי התורה וז"ש דוד הרב כבסני מעוני וגו' כי פשעי אני אדע וגו' דהיה די לומר פשעי אדע אלא כי פשעי אני הגורם ולא אתה זה אדע אך למען תצדק בדברך תזכה אותי) בשפטך תאמר הן בעון חוללתי כדכתיב לפתח חטאת רובץ ובחטא יחמתני אמי אבל הלא הן אמת הוא התורה חפצתי בטוחות ובסתום חכמה תודיעני ואם כן היה בידי להתיש כחו ולגבור עליו וז"ש לכו ונשובה אל ה' אם אמנם כי הוא טרף במה שברא יצר הרע הלא וירפאנו בדברי תורה וכ"כ יך שברא מכה הוא היצה"ר ויחבשנו ברטיה התורה. והנה האלגזי פי' מכל משמר נצור לבך כו' על פי שאמרו צדיקים לבם ברשותם רשעים הם מסורים ביד לבם והלב במאסר ברשותו של יצר הרע וז"ש מכל משמר (מאסר) נצור לבך שלא יהי' נאסר ברשותו של יצר הרע כי ממנו (מהלב) תוצאות חיים וכדכתיב מים עמוקים עצה בלב איש ופי' החוה"ל כמו שיש מים עמוקים בלב הארץ כ"כ יש עצה וחפץ ורצון בלב הישראלי לדבק בה' ואיש תבונות ידלנה ויוציאנה עכ"ד. ואמנם אם כבר חלילה נתפש הלב במאסר יש מקום לפותחו ולהוציאו על ידי התורה המתיש כחו של יצר הרע וכמו שא' חז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, והנה ידוע כי אית יראה תתאה ואית יראה עלאה הבאה מכח אהבתו כמ"ש בספר הישר לר"ת שער ב' כי מן האהבה תהיה היראה וכל מי שיאהב האדם יראנו ואפשר שיירא האדם ממי שלא יאהבנו ועל כן אומר כי היראה בכלל האהבה כו' עכ"ל ותשכיל ותבין מאמרם ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים היינו יראה שאינו בא מכח אהבה משמע כי אהבה היא בידי שמים וכן מבואר בספרן של צדיקים דרכו של איש היינו אהבה הבא מבחינת זעיר לחזור אחר אשה יראת ה' וז"ש וחיי עולם נטע בתוכנו תוכיות הלב הוא יפתח לבנו מן המאסר בתורתו על ידי התורה אחר כך וישם בלבנו אהבתו ויראתו דייקא שלא מכח שכר ועונש כ"א לאהבה שמכחה בא יראה אהבת"ו ויראת"ו והבן: ועפ"י הדברים האלו מבואר המדרש פרשת תולדות ויתן לך האלהים מטל השמים כתיב שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי כו' מ"ט שרשי פתוח אלי מים א' יעקב בשביל שהייתי עוסק בתורה שנמשלה למים זכיתי להתברך בטל ביאור הדברים שרשי הוא הלב שורש כל החיות שבאברים פתוח מהמאסר אלי מים הוא התורה על ידי זה טל הוא אתערותא דלעילא המכונה בשם טל [כמו שפירש היערות דבש מאמרם שישראל א' יבא כגשם לנו באתערותא דלתתא כמו גשם שאין טפה יורדת מלמעלה עד שעולה כנגדה טפיים מלמטה והק' ב"ה א' אהיה כטל הבא מלמעלה] הוא בחינת אהבה הבא מלמעלה ילין בקצירי ומזה נצמח יראה מכח אהבה וז"ש יעקב ע"י שהייתי עוסק בתורה זכיתי להתברך בטל שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים בחינת אהבה הבא משמים זעיר ומשמני הארץ יראה הבא מארץ העליונה והבן. והנה איתא במדרש על הפ' עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו האברים ובא אליה מלך גדול וסבב אותה וגו' זה יצר הרע ומצא בה איש מסכן וחכם זה יצר טוב ומלט את העיר בחכמתו דייקא חכמת התורה: וז"ש כאן כי תקרב אל עיר (זה הגוף) להלחם עליה וקראת אליה לשלום לעסוק בתורה הנק' שלום דכתיב וכל נתיבותיה שלום וכדאיתא בברכות פ"ק (דף ח') והיה אם שלום תענד (לעסוק בתורה אז) ופתחה לך (הלב מהמאסר וממילא) והיה כל העם וגו' (האברי') לך למס (צירוף סמ"ל ר"ת ס"ם ונקבי' יהפך ויהיו למ"ס) ועבדוך כי הלב ראשית האברים וכולא בתר רישא גרירא ע"כ רחמנא לבא בעי ובהיות כן אינך צריך לתעניתים וסיגופים ובר ביה רב דיתיב בתעניתא כו' אבל ואם לא תשלים עמך וגו' אז וצרת עליה להרעיבה ולהצמיאה ונתנה ה' אלהיך בידיך: א"י כי תקרב אל עיר וגו' על פי מ"ש התוס' יו"ט פ"ק דאבות במתני' אל תהיו כעבדים המשמשים ע"מ לקבל פרס שאין ר"ל שהעבודה על מנת לקבל פרס אסורה שהרי לא א' אל תהיו עובדים כו' אבל א' אל תהיו כעבדים כו' הורה דודאי המשמשים על מנת לקבל פרס עבדים הם אבל א' אל תהיו כמותם אלא גדולים