ייטב לב דברים תתלג

לדברי הירושלמי הובא ברא"ש סוף ר"ה ישראל לובשים לבנים כו' ואוכלי' ושותי' ושמחי' בר"ה לפי שיודעים שהקב"ה עושה להם נסים ומטה דינם לכף זכות, אבל שניהם צדקו יחדיו כי קודם ר"ה ימי אלול בסוף השנה יראה ורעד יבא בו באדם ומאימת יום הדין נפשו תבהל אבל ביום המשפט עצמו אז יבטח בשם ה' וישען באלקיו כי יוציא לאור משפטו ולא להראות ח"ו שום עצב שלא לעורר הדין ח"ו כ"א ישמחו ויעלצו, וז"ש והי' כקרבכם אל המלחמה פרש"י סמוך לצאתכם מן הספר ומן הגבול כו' היינו ספר וגבול השנה בימי אלול אז ונגש הכהן הוא המוכיח ומזהיר שמלמד לעם ה' דרכי ה' ודבר (קשות) אל העם להיות זוחלים ורועדים וישובו אל ה' אבל בר"ה עצמו אז ואמר אליהם אמירה רכה שמע ישראל כפרש"י אפי' אין לכם רק זכות ק"ש די ע"כ אתם קרבי' היום וגו' בר"ה הנקרא היום (כדכתי' ויהי היום ואיתא בזוהר דא ר"ה) אל ירך לבבכם וגו' ואפשר לרמז באומרו שמע ישראל אתם קרבים היום כי ידוע כי עיקר קבלת עמ"ש בק"ש למסור נפשו על קדושת שמו ית' ואז אתחשיב לי' כאלו אתפטר מעלמא וכדכתיב כי עליך הורגנו כל היום וגו' ומבוא' בזוהר במדבר וז"ל אית חובין דלא מתכפרין עד דאתפטר בר נש מעלמא הה"ד אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון והאי יהיב גרמי' למיתה כו' כדין קוב"ה מרחם עלי' ומכפר חובי' עיי"ש שכ"כ לענין נפילת אפי' וממילא ה"ה לענין ק"ש ומפני זה צריך האדם בר"ה בק"ש ובשעת תק"ש לקבל עליו מסירת נפש למסור נפשו על קדושת שמו ית' ובזכות עקידתו של יצחק יחשב לו כאלו הקריב את נפשו לשמו ית': וזה שא' חז"ל תקעו לפני בשופר של איל ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמיכם לפני וזה כוונת המד' פרשת אמור בר"ה כתיב ועשיתם אשה לה' א' הקב"ה לישראל מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה כלו' בבחי' יצחק שפרחה נשמתו אל האיל והוא נעשה בריה חדשה כמבו' בכתבי האר"י ז"ל וז"ש ואמר אליהם שמע ישראל ופי' רש"י אפילו אין לכם רק זכות ק"ש כי אתם קרבים היום בר"ה אתם נעשים קרבן ממש זה הוא למלחמה על אויביכם על כן אל ירך לבבכם וגו' ובדרוש לר"ה הארכתי בזה: א"י ונגש הכהן ודבר אל העם פרש"י בלשון הקודש וא' אל העם שמע ישראל על פי דאיתא במדרש רבה אלה הדברים אשר דבר משה וגו' זש"ה מוכיח אדם אחרי מה אחרי א' הקב"ה כביכול משה הוכיחני אחר ישראל והוכיח לישראל אחרי לישראל א' אתם חטאתם וגי' להקב"ה א' למה ה' יחרה אפך בעמך עי"ש. ביאור הדברים ע"ד שפירש הנועם אלימלך כה תאמרון לאדוני לעשו הלמ"ד של לעשו ל"ל עם לבן גרתי פרש"י ולא נעשיתי שר וחשוב ד"א ותרי"ג מצות שמרתי דהוא תמוה הכי בשביל זה ימצא חן בעיני עשו, אבל הענין דדרך הצדיק בדברו עם בני אדם ישכיל לדבר דבר על אופניו שיהיה דברים נשמעים במשמעותן כפשוטן, וגם שיהיו תוכן רצוף תפלה ותחנונים להמקום ב"ה והכוונה בזה להסתיר תפלתו ולהלבישה למען לא יבינו המסטינים ולא יסטינו וז"ש כה תאמרון לאדוני הוא אדון הכל ית' וגם כפשוטן לעשו כה א' עבדך יעקב עם לבן גרתי לעשו כמשמעו לא נעשיתי שר וחשוב ד"א להקב"ה תרי"ג מצות שמרתי עכ"ד, וכ"כ צריך המוכיח המעורר לבב בני אדם לשוב אל ה' ע"כ צריך להזכיר החטא והעון לדעת על מה לעשות תשובה וישכיל פיהו באופן אשר בקרב לבבו ימליץ בעדם ותורת חסד יהיה על לשונו באותו שעה ממש להתחנן לפניו ית' על עמי למחול להם: וז"ש אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל דייקא אבל לה' דבר עליהם דברי מליצות כמבו' בדברינו במקומו, והנה הכהן דבר אל העם דברי תוכחה ומוסר וז"ש ילך וישו"ב לביתו בתשובה וכמבואר בספרים הקדושים וזה שא' ונגש הכהן אין הגשה אלא תפלה כדכתיב יען נגש העם הזה והכוונה בשעה שידבר דבורים קשים דברי מוסר אז יתפלל בעדם ודבר אל העם לשון קשה תוכחת מוסר וא' אליהם אמירה רכה והוא שמע ישראל הכוונה הפשוטה אליהם לשמוע אל דברי תוכחה שלו וכדאיתא במדרש יתרו שמעו ותחי נפשכם רח"ת אברים באדם והאוזן א' מהם וכל הגוף מלוכלך בעבירות והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים לכך א' שמעו דבר ה' והיינו לשמוע מה שדבר ובקרב לבבו יהיה כוונתו לה' אמירה רכה שמע ישראל שאפילו אין לישראל אלא זכות ק"ש כדאי הם להושיע אותם ולכך הקפיד לומר ודבר אליהם בלשון הקודש למען יהיה משתמע לתרי אפי מה שאינו כן אם יהיה בשאר לשונות והבן זה: כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום יש לפרש ע"ד המוסר בהקדם לפרש תפלתנו הוא יפתח לבנו בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו וקשה