ייטב לב דברים תתל

רצונית כ"א הכרחית ולכך אינו מזכה לבניו אחריו אבל העובד מיראת רוממותו ית' ומאהבה לעשות נחת רוח לשמו ית' א"כ עבודתו רצונית ומוריש כח זה לדורותיו אחריו וז"ש מי יתן והי' לבבם זה ליראה אותי דייקא למען ייטב להם ולבניהם לעולם הובא למעלה פ' ראה וז"ש לעמוד לשרת בשם הוי' דייקא אז הוא ובניו כל הימי' והבן. א"י לעמד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים כי ידוע כי שם הוי' יש לו י"ב צירופים נגד י"ב חדשי השנה וכל חדש מתנהג עפ"י צירוף אחד אם לחסד אם לדין וכל חדש וכ"כ כל שעה יש לו צירוף אחר וצריך לעבוד את ה' בבחי' הצירוף של אותו זמן ובזה פי' בספר בני יששכר ואתחנן אל ה' בעת ההוא הכוונה לאותו הוי' שהי' מאיר בעת ההוא עכ"ד וז"ש לעמד לשרת בשם הוי' וגו' כל הימים כפי הצירוף של כל הימים והבן זה וכי יבא הלוי וגו' ושרת בשם ה"א ככל אחיו הלוים העומדים שם לפני ה' אפשר לרמז בהקדם מה שפירשתי יראו מה' כל הארץ וגו' כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד עפי"מ שפי' הביל"ע כי עמך הסליחה למען תורא דלולי הסליחה לא שייך יראה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא והנה מוזלה"ה פי' מאמרם במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד עפימ"ש בגמ' בבתי בראי שם הוד והדר עוז וחדוה אבל בבתי גואי המשל ופחד עמו וכ' היער"ד ח"ב דרוש א' דהתורה בחי' בתי גואי ושם שרכי' עומדים ממעל לו ולכך קודם ימי ר"ג הוצרכו לעמוד וללמוד ברתת וזיעה וז"ש בגמ' כתיב והודעתם לבניך וכתי' יום אשר עמד"ת דייקא בבחי' עמידה לפני ה' אלקיך דייקא מה להלן באימה כו' ששם בחי' בתי גואי וז"ש במקום שבע"ת עומדים דייקא כי מה לו לשמחה והוא באימה ופחד ואין לו מקום בבתי בראי ע"כ הקב"ה חותר חתירה להכניסו בבתי גואי ששם בחי' עמידה צדיקים גמורים א"י לעמוד כי הם עובדי' את ה' בשמח' בחי' בתי בראי ולא עביד קוב"ה ניסא למגנא להכניסם בבתי גואי עכ"ד מוזלה"ה בפ' יתרו והנה ידוע מאמר דהמע"ה כי גר אנכי בארץ וכמו שפירשו כי גרים (אתם בעוה"ז) ותושבים אתם עמדי דייקא בעולם העליון ושמעתי מפי דודי הגאון הק' מהרא"ל זצוק"ל אבד"ק ווישניצא שז"ש יציבא בארעא מי שנדמה לו שהוא תושב בעוה"ז גיורא בשמי שמיא הוא גר בעולם העליון עכ"ד עוד נקדים מאמרם בראשית ברא אלקים בתחל' עלה במחשבה לברא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים בדין עמד ושיתף מדהר"ח למדה"ד שנא' ביום עשות ה' "אלקי' וגו' והיינו כפי ראשית המחשבה לגודל דקותה הי' הנהגתה עפ"י מדה"ד ע"כ בדבר ה' שמים נעשו בבחי' דיבור ואמירה רכה בחי' רחמים וזה שאמרו ברוך שאמיר והי' העולם פי' שהי' העולם בבחי' אמירה כי ברוך מרחם על הבריות שעי"ז ההנהגה במד"הר למען יתקיים העולם וביאור הדבר כי מבלעדי קבלת תשובה אין קיום לעולם כי א"א לו לאדם שלא יחטא וכפי שורת הדין ח"ו אחת דתו להמית אך כי הקב"ה ברחמיו חותר חתירה ומקבל בתשובה ועי"ז יש קיום לעולם וז"ש אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ (כי) בדבר ה' דייקא שמים נעשו וגו' ע"כ יראו מה' כל הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל אותן שהן תושבי' בעוה"ז ושמא תא' איך שייך יראה הא א"א שלא יחטא ע"ז השיב כי הוא זאת ויהי העולם שנעשה באמירה ע"כ הוא צוה ויעמוד כלו' השב מחטאו בבתי גואי ושם מקבלם בתשובה וא"כ אפשר לתקן ושייך יראה וז"ש וכי יבא הלוי הרוצה להתחבר ולדבק להמקום ב"ה מאחד שעריך וגו' הוא העוה"ז שהוא שער לעוה"ב [ע"ד התקן עצמך בפרוזדור כו'] אשר הוא גר שם ולא תושב ובא בכל אות נפשו במסירת נפשו אל המקום אשר יבחר ה' ושרת בשם ה"א ככל אחיו הלוים הבע"ת הדבוקים בה' העומדים שם בבתי גואי בחי' עמידה לפני ה' והבן: א"י וכי יבא הלוי ע"ד רמז הלוי הוא הדבוק בה' (גם) מאחד שעריך מהמיוחד שבשעריך היינו שער ברית קודש (וכדכתי' למעלה שופטי' ושוטרי' תתן לך בכל שעריך ופי' השל"ה דהיינו בשבעה שערי' שבראש שני עיני' שתי אזני' שתי נקבי האף והפה מלבד שער הברית שכ"ז צריך שמירה עיי"ש) מכל ישראל ששמירת ברית הקודש הוא כללות של איש ישראל כנודע אשר הוא (הקב"ה כביכול) גר ש"ם ששורה הוי' מלגו ושם שדי מלבר ושניהם עולים ש"ם (וע"ז רמז ש"ם שם לו חק ומשפט מילה פריעה שע"י מילה ופריעה שם לו ב' שמות הללו העולי' שם, וזש"ה ויהי ש"ם לגוי גדול ואחז"ל שהי' ישראל מצוינים ש"ם דייקא) ובא בכל אות נפשו, בכל תאות נפשו, אל המקום (המדרגה) אשר יבחר ה' שלא יעשה שום דבר כ"א מה שבו בחר ה', ושרת בש"ם י"א ככל אחיו הלוי' הדבקים בה' העומדי' שם לפני ה' ע"ד שפירש"י פ' לך עה"פ ויפול אברם על פניו ממורא