ייטב לב דברים תתכט

פחותה לפי ערכו שהי' מעורר לבבם לעבודת ה' מכח אהבת שכר ויראת עונש אח"ז העלה אותם מעלה מעלה ללמדם אהבה ויראת רוממותו יתעלה וכמ"ש הרמב"ם סוף ה' תשובה פ"י הלכה ה' א"ת לעולם יעסוק אדם בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך וכו' לפיכך כשמלמדין את הקטני' ואת הנשי' ועמי הארץ אין מלמדין אותם אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר עד שתרבה דעתם וישיגוהו וידעוהו ויעבדו מאהבה עכ"ל וזש"ה כי ידעתיו למען (משפיל עצמו מבחינתו הרמה) אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה' וגו' דהיינו בשביל קבלת פרס והפכו יראת העונש וזה עצמו מה שאמרו ז"ל לעולם כלו' בשביל העולם לקרבן לעבודתו ית' שמו יעסוק אדם בתו"מ אפי' שלא לשמה לחנכן בזה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ר"ל שמתוך שמלמדין בשביל שכר ועונש הנקרא שלא לשמה בזה עצמו הוא בא לשמה שכוונתו בזה לשם ה' (ולא מלבי אני אומר פי' זה אלא שכך הביא המאיר עינים שם פי' מאמרם ז"ל בשם רבו ז"ל אך בשינוי קצת עיי"ש) וזש"ה כאן והיתה עתו וקרא בי כל ימי חייו ר"ל שעם היותו בעצמותו לומד לשמה עכ"ז כל ימי חייו יהא גם בבחי' קורא מקרא בשביל לקבל שכר וכנ"ל למען ילמד קרי בי' ילמד ר"ל לזולתו ליראה את ה' וכמו שדרשו רבותינו בחגיגה למען ישמעו ולמען ילמדו קרי בי' ילמדו ועז"א לבלתי רום לבבו מאחיו שלא יהא לבבו העובד מאהבה רום מאחיו ולא יוכל לקרבם ולבלתי סור מן המצו' ימין ושמאל כלו' שלא יסיר מן המצו' בחי' שכר ועונש המכונה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו וגו' שע"י שמלמד לבניי אחריו ולאחרים יאריך ימי' וכמו שפי' החת"ס בפתיחה לחלק יו"ד יקימך ה' לו לעם קדוש וגו' וראו וגי' וא"כ כבר חתמו ימיך כי קנית שלמות נפשך הראוי וימי הזקנה לכאור' אך למותר ועכ"ז והותירך ה' לטובה בפרי בטנך ר"ל שיותירך לטובה בעוה"ז בשביל פרי בטנך ללמדם דרך ה': למען ילמד ליראה וגו' לבלתי רום לבבו מאחיו דיש להבין וכי למי שאינו מלך מותר לי לרום לבבו ועוד מאחיו ל"ל, והנ"ל עפ"י מאמרם אל תפרוש מהציבור ואל תאמן בעצמך נ"ל לפרש ע"ד אומרם שמשביעין את האדם אפי' כל העולם אומרים עליך שצדיק אתה הי' בעיניך כרשע וכבר פירשו מאמרם אוי לו לאדם שהעול' מטעין בו לא א' טועין בו כי מה לו לעשות אך למי אוי למי שהעולם מטעין בו היינו מכניסין טעות בלבו שיסבור שהוא כמו שמחזיקין אותו: וז"ש אל תפרוש שלא תהי' בעיני עצמך פרוש מדרכי עולם תן הציבור מכח שהציבור מחזיקין אותך בכך ואל תאמין בעצמך כו' אם שהם מאמינים בך וז"ש כאן למען ילמד ליראה וגו' לבלתי רום לבבו מאחיו היינו שלא יתגאה בלבו מכח מה שאחיו מנשאים אותו למלוך עליהם כ"א הוא ידע האמת בלבו בחינתו ומדרגתו ע"ד שא' משה ינחני מה והבן ואפשר ז"ש בפ' לך ויצא וגו' אחרי שובו מהכות וגו' ואת המלכים וגו' אל עמק שוה הוא עמק המלך ואחז"ל שהשוו כל האומות והמליכו את אברהם עליהם, ולדרכנו יאמר ויצא וגו' כי גם אחרי שובי מהכות וגו' אל עמק שוה הי' אברה' בבחי' ההשתוית כמאז כן עתה עפר ואפר הוא עמק המלך שלכן המליכהו בעמק לומר שאם שהוא מלך עודנו בעמק וענוה כאשר מקדם והבן: למען ילמד ליראה וגי' והסבה לזה לבלתי רום לבבי מאחיו כדכתיב עקב ענוה יראת ה' ואחז"ל מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב כו' ולבלתי סור מן המצוה בעשותה בחי' ימין ושמאל אהבה ימין יראה שמאל כ"א שיעשנה בדחילו ורחימו למען יאריך ימים כי כתיב יראת ה תוסיף ימים (וכש"כ אהבה) ביאור הענין כי צריך לעבוד את ה' בכל עת ובכל רגע לבלי לעזוב רגע קטנה מבלי מצות ומעש"ט וכמו ששמעתי לפרש ברגע קטן עזבתיך ר"ל כי כל רגע ורגע צריך להחשב בעיני האדם לדעת מה מעשהו ועבודתו באותו רגע כי כבר אמרו יש קונה עולמו בשעה אחת וכ"כ בהרגע אחת קטנה אם מהרהר בתשובה ובעבודתו ית' וז"ש ברגע קטן בשביל שהרגע הי' קטן אצלך עזבתיך עכ"ד וז"ש יראת ה' תוסיף ימים כי הרגע והשעה חשוב גדול אצלו לעבוד בה את ה' בכ"ע ובכל שעה ובכל רגע ושנות רשעים תקצרנה כי המה מבלים ימיהם בהבל וריק לכן תקצרנה כמובן וז"ש למען ילמד ליראה וגו' למען יאריך ימים שיאריך את הימים לעבוד אותו ית' בכל רגע ובכל נשימה ונשימה כדכתיב כל הנשמה תהלל וגו' ואז"ל על כל נשימה ונשימה תהלל על ממלכתו בשביל ממלכתו כי מי שהוא במעלה יותר מחבירו צריך שיעבוד את השי"ת ביותר ויותר מרעהו וכמ"ש התו"הל הוא ובניו בקרב ישראל לכלול את עצמו עם כל ישראל וכמו שאני אומרי' בכל מצו' בשם כל ישראל והבן: לעמד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים יובן עפימ"ש הספרי' מי שעבודתו מכח שכר ועונש הרי איננה