ייטב לב דברים תתכו

עול מלכותו ומוראו כאלו היום נתניה כי בכל עוד אשר יאריך ימים על ממלכתו רואים כי יותר נחוץ החמלות המלך עליהם לתכלית האמיתי אך אמנם המכוונים רק לטובתם ולכבודם ותפארתם אין זה אלא תאות וחמדה בלתי תכלית המועיל וע"כ אחרי המלכו עליהם וכבר השיגו תאותם וכי נשבעו והורגלו בו שוב ימאסו בו והוא בעיניהם אך למותר וישנו את טעמם לפני המלך וגדולה השנאה מן האהבה אשר אהבו אותו מימי קדם כמו שהוא בכל תאוות ותמידי עוה"ז כאמור למעלה, ולא מיבעי' אותם שאין המלך ממנה מהם לשרים ונציבים ותוחלתם נכזבה ודאי כי ימאסו בו אלא אף גם למי שהיא ממנה מהם שרים ונציבים והוא לכבוד ותפארת הרי אחרי שישביעו גם יתענגו באותו כבוד שוב ימאסו בו. וכאשר עינינו רואות שכל מי אשר יבקש שררה או ממשלה אם אין כוונתו לאיזה תכלית האמיתי להועיל עי"ז לי אי לזולתי אחרי אשר לבש בגדי אותו כבוד שוב יפשטם מעליו כי יבזה בעיניי ימאס בו וא"כ כיון שכל התמנית ואהבת המלך הי' תלוי באותו דבר ממילא בביטול הסבה יבוטל המסובב: ועפ"י זה נבין מה שמצינו בפ' וישלח ואלה המלכים אשר מלכי בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל ויש להבין הלא הם לא נצטוו על זה כלל ומדוע באמת המליכו עליהם חי"ת מלכים לפני ב"י, שנית דעינינו רואות בס' מלכים זולת דוד ושלמה אשר נמשכו מלכותם וגם דיד הלא נודע מה הי' בעת נטו אחרי אבשלום והשלמה אין ראי' כי בו נא' יישב שלמה על כסא ה' ואת"ל שמלך על העליונים ותחתונים אמנם המלכים אשר אחריהם לא מלכי כ"א שני' מיעוטי' ואח"כ המליכו אחר תחתיו ובמלכי אי"ה לא מצינו כן יצריך התבוננת למה זה נשתנו מכל אומה ולשון אבל הענין בשנזכיר חסרוננו והוא מה שאחז"ל מפני מה ניתנה תור' לישראל מפני שהן עזין שבאימו' ומקרא מפורש בתורתינו פ' תשא כי עם קשה עורף הוא והחוש יעיד כי טבע עמנו לבל יטו שכמם לשביל עול שררות וממשלה עליהם והרי מצינו בשבטי ישורון כשסיפר להם יוסף את חלומו (פ' וישב) והנה תסבינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי ויאמרו לו אחיו המלוך תמלך עלינו וגו' ומי לנו גדול ממשה בכל נפלאותיו אשר עשה לעיני כל ישראל ואעפ"כ קמו עדת קרח באמרם רב לכם וגי' ומדוע תתנשאו וגו' ונא' עוד כי השתרר עלינו גם השתרר לא כן טבע אי"ה שאינם עזים והם נכנעי' לקבל עול מורא מלכות עליהם ע"כ הם המליכו מלך עליהם תחל' במה דורות ומאליהם בלי צווי כללי אבל עמנו ב"י לבעבור טבען שממאנים לקבל עול ממשלת איש מאת זולתם לכן לא המליכו עליהם עד שנצטוו ובאו לארץ ואח"כ עברו שנים מרובים מימו' יהושע עד ימי שמואל וגם זה לא ברצון כולם כמבואר ברש"י שמואל סי' י"א עה"פ לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה עי"ש וגם בהתליכם לא הי' מעומק הלב לקבל עול מלכות עליהם ע"כ לא נמשכה מלכותם וכמו שביארנו והנה המאמר ככל הגוים יש לפרש בתרי אנפי הא' שלא תא' הלא ישראל הם עזי' וטבען לבלי לקבל עול מלכות עליהם ע"כ א' ככל הגוים ר"ל שנהי' נכנעים לקבל עול מלכות עלינו כשאר האומות, השני שאינם רוצים לקבל עול אלא לכבוד ולתפארת וזה מאמרם ככל הגוים א"ל בשלמא אם לא הי' ליתר האומות מלך עליהם גם אנחנו לא המלכנו עלינו כי אין רצונם לישא עול עליהם אך מפני שיש לכל הגוים מלך למה נגרע הלא הדבר לנו לחרפה ולקלון מטעמים האמורים למעלה ע"כ כמו שיש להם מלך כן אנחנו נמליך מלך לטובותינו להיות לנו לשם ולתפארת, אך לעמוד על בירור הדבר המכוון באומרו ככל הגוים הוא בשנדקדק דבקרא כתיב ואמרת אשימה "עלי מלך שום תשום עלי"ך מלך ובשמואל נא' שימה לנ"י מלך וירע בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנ"ו מלך אח"כ כתיב והגדת להם משפט המלך אשר ימלוך עליהם אח"כ כתיב לא כ"א מלך יהי' עלי"נו אא"כ כתיב ואמליך עלי"כם מלך ישם נא' וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם וגו' לכ"ם מלך הרי שיני את לשונם בתחל' ממאמר עלינ"ו למאמר לנ"י אח"כ שינו למאמר עלי"נו והלא דבר הוא, אבל הענין כי באומרם עלי או עלינו הכוונה שרצונם לקבל עליהם עול מיראה של מלכו' ומזה יובן שמה שאמרו ככל הגוים הייני כמו שהם נושאים עול מלכות כ"כ נשא גם אנחנו עלינו אבל באמרם לנו הכוונה להנאתנו ולטובתנו (וע"ד שפרש"י לך לך להנאתך ולטובתך) והיינו להיות לנו לכבוד ולתפארת כמבואר לעיל אבל לא לישא עול מוראו עלינו להשתרר עלינו כ"א לעשות ככל הישר בעינינו כמקדם ומזה יובן אומרם ככל הגוים היינו מפני שיש להם מלך כ"כ יהי' לנ"ו למען היית לנו לכבוד ולתפארת שלא יגרע ערכינו מהם וכמ"ש: ובזה יבואר הכל על נכון כי בקרא כתי' ואמרת אשימה על"י מלך על"י דייקא היינו לישא עןל מוראו