ייטב לב דברים תתכב

יראת שמים שבו ישכילו ויבינו כאלו יריע אף יצרית והארכתי בזה בריש פרשת מטות. וז"ש כשופר הרם קולך (היינו קול פשוט גנוחי ויליל מלבך בלא ביטוי שפתים ומזה) והגד לעמי פשעם שכל אחד ואחד יודע נגעי לבבו כי מכח קול אנתתך שמלב השוברת גופו של אדם יבינו עשות כמוך להתחרט על העבר וז"ש שופטים ושוטרים [הרודים במקל] תתן לך בכל שעריך היינו במשוער בלבך [וכמו מאה שערים תרגומו בדשערוהי] והכוונה ע"ד תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה ועי"ז ושפטו וגו' משפט צדק שלא יצטרכו לישא על שפתם שום חטא להזכיר חוב כ"א ילמדו זכות: ה' שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו וגו' יש לדקדק לך ל"ל ב') בכל שעריך פי' רש"י בכל עיר ועיר ולי אפשר לפרש שער ממש כמו מזוזות ביתך ובשעריך ג') לשבטיך הרי כיון דכתיב נתן לך הכל בכלל ומפני כך נלחץ רש"י לפרש דהאי לשבטיך מוסב על תתן לך ועי' מזרחי: ונ"ל על פי המבואר מדברי חובת הלבבות שער הבחינה ובספר באר מים חיים פרשת לך כי עיקר האדם הוא הנשמה והגוף אינו נקרא כי אם לבוש ובשר האדם א"כ כל עסקי הגוף אינם מיוחסים אל עצם האדם כ"א כנשכר בשדה אחרים הוא הגוף למען להחיות הנשמה אבל עסקי הנשמה בתורה ובמצות ומעשים טובים הם שלו ממש וזש"ה ואיש את קדשיו עסקי הקודש לו יהי' חשובים שלו עכ"ד. יהנה יש ב' מיני משפטים ודברי ריבות בין איש לרעהו א') בדבר של ממון עסקי הגוף שזה נחשב לאינו שלו כאמור ב') בדברים הנוגעים אל הנשמה עד"מ הדין המבואר בתשובת כנסת יחזקאל סי' י"ז בענין אשכנזי דר בבית ספרדי והספרדי מוחה באשכנזי מלהדליק בביתו כי רוצה לעמוד במנהגו וכן בתשו' חתם סופר חלק ו' סי"א בענין קהל אשכנזים וספרדים עי"ש מה שהעלו להלכה וכן שבתו אצלי בשבת קדש זה אנשים ממקום אחר שרוצים לבנות בהכנ"ס שהי' מריבה ביניהם בענין נוסח התפלה בבית הכנסת אם יתפללו בנוסח אשכנזי או בנוסח ספרד ואמרתי אני חוות דעתי בזה וה"ז דבר הנוגע לנשמה אל האדם עצמו הנקרא שלו ועתה אני אומר דליכא מידי דלא רמיזא בתורה באורייתא והוא עפ"י מ"ש בסוף הקדמה של פרי ע"ת וז"ל בשרשי המנהגים שיש חלוקים בין אשכנזים ובין ספרדים קטאלונים ואיטאלי' וכיוצא בהם שיש בהם מנהגים קדמונים שלהם בסידורי התפלה וכו' והיה אומר מורי זלה"ה שיש י"ב שערים ברקיע נגד י"ב שבטים וכל אחד עולה תפלתו דרך שער אחד והם השערים הנזכרים בשלהי ס' יחזקאל וא' שבודאי לא היו השערים ודרכי השערים שוין כי אם כל א' משונה מחברו לכן גם התפלות משונות לכן כל א' וא' ראוי להחזיק כמנהג תפלתו כי מי יודע אם הוא משבט ההוא ואין תפלתו עולה אלא על ידי שער ההוא עכ"ל: וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך ר"ל אפילו בעסקי הנשמה שזה לך ממש בכל שערך ר"ל נידון שעריך היינו י"ב שערי התפלה אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך לפי ערך י"ב שבטים ועתה מריבים זע"ז בענין התפלה שנגד שער שבט שלו עז"א ושפטו את העם משפט צדק וזה הנאמר גם להלן כי יפלא ממך דבר למשפט וגו' דברי ריבות בשעריך ר"ל בענין התפלה שהוא תולה בשער המיוחד לכל אחד ואחד או בענין בית הכנסת שעליו נאמר וזה שער השמים. א"י בשעריך בענין נר חנוכה שמצותה על פתח הבית כיצד ידליק כמעשה דכנס"י ועל כל ענינים כאלו וקמת ועלית וגו' לא תסור וכו': ושפטו את העם משפט צדק ע"ד שאומרים בונתנה תוקף ויכון בחסד כסאך בחינת מלכות ותשב עליו באמת קו האמצעי הנקרא אמת וז"ש ושפטו את העם משפט צדק משפט איהו רחמים ת"ת צדק מלכותא קדישא יחוד הויה אדני. והנה האריז"ל פי' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד כי לעתיד יתעלה הוא"ו ליו"ד והנה יהיה אדני עולה יפ"ה, ושמעתי מפי צדיקים שזה שאומרים הזיווג (של ב' השמות) יעלה יפה וזה שאמר צדק צדק תרדוף ופרש"י הלך אחר ב"ד יפה: למען תחי' וגו' כי יחוד משפט וצדק הוא קו החיים אבל צדק לבדו רגליה יורדת כו' כמבואר בזוהר ואתחנן עה"פ קרב אתה ושמע עי"ש ותבין: כי יפלא ממך דבר למשפט היינו דבר הצריך למשפט של מעלה היינו מצות תשובה שנצרך טרם בא המשפט השופט בין דם לדם וגו' בשביל דברי ריבות בשעריך היינו ריב ומלחמת היצר אשר בשעריך ובקרבן