ייטב לב דברים תתכא

סוברים כי השופטים הנם בידם ועז"א וילך איש וגו' ביקש מדת הרחמים להסתירו כלומר להמליץ עליו כי לאשר לא בא לו המלוכה והממשלה כי אם ברצון העם הוכרח לעשות כרצונם יצא ב"ק וא' ושם האיש אלימלך שהיה אומר אלי תבא מלכותי דייקא כי שלו הוא שהוא ראוי לכך ואין בלעדו אם כן לא היה לו לפחוד מהם לעשות כרצונם להתנהג עפ"י המשפט כ"א עשות צדקה וחסד: וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ושלא תסבור כי אתה ממנה אותן ולא ינהגו העם בצדק כי אם במשפט כרצונך עכ"א אשר ה' אלהיך נותן לך כלומר ממנה לך השופטים כי כל מי שנתמנה מאת ה' אלהיך הוא לשבטיך לפי ערך של שבטיך ע"ד שפירשו דור דור ודורשיו דור ודור ושופטיו כי השופט לפי ערך הדור על כן ושפטו את העם משפט (שורת הדין גם) צדק לפנים משורת הדין וז"ש ישעיה ויצא חוטר מגזע ישי וגו' ונחה עליו רוח ה' וגו' רוח עצה וגבורה וגו' יאמר כי משיח יהיה לו ב' מדרגות יחד כי הוא יהיה מלך בירושה מגזע ישי וגם הוקם מאת ה' ע"כ ושפט בצד"ק דלים והוכיח במישו"ר לענוי ארץ בב"א (ועמ"ש בענין זה פ' וישב על הפסוק ויאמרו לי אחיו המלך תמלוך עלינו): ב' א"י שופטים ושוטרים תתן לך וגו' לך לכאורה אך למותר גם אומרו לשבטיך אינו מובן עי' רש"י ורמב"ן, גם אומרו את העם אך למותר דהיה די לומר ושפטו משפט צדק, אבל הכוונה בזה לדעתי למ"ש באהל יעקב פרשת משפטים לפרש כי יהיה להם דבר בא אלי ולא א' באים כי הנה משפטים הבאים לב"ד יתחלקו לב' סוגים יש כי יבאו ב' בע"ד לדין על איזה דבר זה א' שלי הוא וזה א' שלי הוא או זה אומר מנה לי בידך וזה או' לא היו דברים מעולם ויש כי יתיוכחו להיפך זה אומר כי דבר זה של חבירי ולא שלי כענין שספרו במד' רבה ויקרא פרשה כ"ז בימי אלכסנדר מוקדן אתו תרי גברי קדם מלכא חד אמר ביתא חרובא זבינית מהאי גברא וגריפתא ואשכחתיה ביה סימא ודידיה הוא כי סימא לא זבינת ואחרינא א' כמה דאת מסתפי מעונש גזל כך מסתפינא אנא כד זבינית לך כל דאית ביה זבינית לך עי"ש, וההבדל בין ב' סוגי משפטים האלו הוא כי המשפט הא' סבתו הוא העולה שכל אחד רוצה לצאת זכאי בהשפטו ולחייב את חברו וכ"ר הצד שכנגדו חפץ בהצדקו ובהתחייב את חברו לי' הב' סבתו הצדק והיושר כי מרוב צדקתו של הבע"ד ושנאתו הבצע ימשוך כל אחד את ידו מהדבר המוטל בספק פן יפגע בממון שאינו שלו וחפץ לזכות את רעהו בהשפטו, וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך וגו' צדק צדק תרדוף כלו' שלא יהיה עיקר רצונך רק עבור זה אשר הרב יורה אותך היושר והצדק לא שתבקש עולת חברך וזה באורח צדקה אהלך (על כן אני בא) באורח נתיבות משפט והמופת לזה אם יהיה המשפט מסבת העולה אז מוכרח שיבאו שני הבע"ד לב"ד להטעים כ"א טעניתי' אולי יזכה לא כן הרודפים אחר הצדק אז די אם יבא אחד לבדו לב"ד לשאול פי הרב אם יקרה לפניו מהמוטל בספק אם הוא שלו או של חברו כי אינו חפץ להצדיק א"ע כ"א לדעת האמת והיושר וז"ש משה כי יהיה להם דבר בא (אחד לבדו) אלי וגו' והודעתי את חוקי האלהים וגו' עכ"ד הנעימים: וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך לבדך מבלעדי עומד לנגדך לתבוע אותך כלו' שתבא לשאול אשר ה' אלהיך נותן (אוצר בביתך אם הוא) לך או לשבטיך ולא יהיה מגמתך להצדיק אותך כי אם נהפוך הוא שיהי' מגמתך ושפטו את העם (אשר מבלעדיך) משפט צדק כי אולי שלהם הוא ואין אתה חפץ בממון שאיני שלך כמעשה המד' הנ"ל והבן: ג' יאמר שופטים ושוטרים תתן לך וגו' כי יש מי שירא מעונש עוה"ז שלא יענש בממון עניות ודלות או מעונש בנים או ע"י יסורים ומיתה ח"ו ויש מי שירא מעונש גיהנם ועוה"ב וכדומה אבל העיקר הוא לבלי להתכוון לתועלת עצמו רק לעשות מאהבה לאהוב האמת והצדק בשביל שהוא אמת וצדק וכמבואר ברמב"ם סוף הלכות תשובה, ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך בכל בחינות שאתה משער בנפשך וכמו שפי' הזוהר נודע בשערים בעלה כל חד לפום שיעורין דילי' אשר י"א נותן לך לפי שכלך ובחינתך לשבטיך לפי בחינתם וסוף הדבר ושפטו את העם אלו האברים משפט צדק, צדק (בשביל שהוא) צדק תרדוף ואני מצוה לך כן למען תחיה וירשת וגו' אבל כוונתך לא תהא עמל"פ כ"א למען האמת והצדק: ד' א"י שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ירמוז עפ"י שאמרו חז"ל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים כלו' שא"צ להוכיח בפה כ"א מכח