ייטב לב דברים תתכ

שופטים שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק, יל"ד א') אומרו אשר ה' אלהיך נותן לך שפת יתר אי לא ידע כי הוא ית' הנותן לנו את הארץ, ב') לשבטיך פרש"י מוסב על תתן לך לשבטיך בכל שעריך והוא דחוק עי' רמב"ן, ג') משפט צדק ל"ל היה די באומרו ושפטו את העם וכבר הזהרו השופטים על זה כדכתיב בצדק תשפוט את עמיתך עי' רש"י עמד ע"ז, ד') להבין הנאמר להלן ואמרת אשימה עלי מלך וגו' שום תשים עליך כפל לשון שום תשים וגו', וידיע שאלת המפורשים מדוע חרה אפו של שמואל באמרם תנה לנו מלך לשפטנו, ה') כאן כתיב אשימה על"י שום תשים עלי"ך והם אמרו תנה לנ"ו, ו') קושית הבעל עקידה מדוע מתחלה הרע בעיני ה' ובעיני שמואל ולבסוף כשהגיד להם תשפט המלוכה ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו נרצה להם וה' הסכים על ידו ויאמר וגו' והמלכת וגו' ז') להבין אומרם במגלת רות ויהי בימי שפוט השופטים דהיה די לומר ויהי בימי השופטים וכבר עמד ע"ז המד' ואמר איי לדור ששפטו את שופטיהם אבל אין זה פשוטו של מקרא, ח') מה בעי רש"י שפירש לפני מלוך מלך שאול כו' ט') המדרש וילך איש ביקש מדה"ר להסתירו יצא בת קול וא' ושם האיש אלימלך, י') המדרש ישם האיש אלימלך ריב"ק היה דורש שמות שהיה אומר אלו תבא מלכותי וצריך ביאור: והנ"ל בהקדם לפרש מאמר דוד המלך ע"ה ועוז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, כי הנה בהקדמה של האבני מילואים חלק ב' הביא בשם מורו הא"מ פי' הכתוב משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך כי המלוכה הבאה בירושה מתחלקת ממלוכה הבלתי מורשה כי המלוכה המורשה כל עמו קנוים לו קנין עולם והוא קודם לסידורם המדיני ומחוקק להם חוקים ומשפטים כאשר לפי שכלו לכן גם המשפט ניתן בידו לעשות כרצונו לפנים משורת הדין לא כן המלך הנבחר ברצון העם סידורם המדיני קודם לו והוא נתון תחת המשפט ואין בידו כח לשנותו ולכנוס לפנים משורת הדין המסודר לו וז"ש משפטיך למלך תן הוא הנבחר מדעת העם וצדקתך לפנים משורת הדין לבן מלך להיותו יורש עצר בידו לעשות צדקה וחסד עכ"ד ז"ל. אמנם אנכי לא כן עמדי לפי מאמרם ז"ל ג' הקב"ה מכריז עליהן מלך כו' ואמרו אפי' ריש גרגותא משמי' אוקמיה כדכתיב לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש ואם כן אם ה' הוא הממליך מלך על עמו חי ישיבנו ויסירנו ממלכותו וממשלתו אם ה' יעץ מי יפר הלא עצת ה' היא תקום ולכן אם אפילו איננו בן מלך כי אם נבחר מדעת העם עכ"ז מאת ה' היה הדבר ני הוא יהיה לראש פנה וכחפצו עשה יעשה כל מעשיו לשם שתים אפילו צדקה וחסד לפנים משורת הדין המסודר לו ואין פוצה פה כנגדו כי תפול עליהם אימתו ופחדו (ופי' משפטיך למלך תן וגי' מבואר אצלינו בד"א בפ' ראה) וזה שא' דוד המלך ע"ה אם אמנם ועוז תלך (מלוכה הבלתי מורשה) משפט (שורת הדין) אהב אתה כוננת (לעשות) מישרים לפנים משורת הדין משפ"ט וצדק"ה ביעקב (והטעם אמר) אתה עשית כלו' אתה עשית תלך ואין להפחד מפני בני אדם וז"ש התורה ואמרת אשימה על"י מלך שיהיה הוא מושל עלי שום מה שכבר היה שימה מלמעלה) תשים עליך מלמטה מלך כי משמים אוקמיה להמליכו עליך ולכך תהי' אימתו עליך כמי שדרשו חז"ל ובהיות כן בידו לעשות משפט וצדקה אפי' לפנים משורת הדין המסודר, ואמנם ישראל אמרו תנה לנ"ו דייקא כלו' לדעתנו (כמו שפרש"י שלא לך לדעתך) מלך לשפטנו דייקא ולא לפנים משורת הדין המסודר ע"ז חרה אשו של שמואל וא' רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכ"ם מלך במה ששאלתם לכם לדעתיכם ולבסוף כשהגיד להם משפט התלונה שהוא יותר משורת הדין המסודר ואמרו לא כי אם מלך יהיה עלינ"ו אז נרצה להם וזה שאמר ויהי בימי שפוט השופטים שפוט דייקא כלו' ששפטו במשפט ולא בצדק ועז"א המדרש ששפטו את שופטיהם לשפוט כפי שורת הדין ולא לפנים משורת הדין ע"כ ויהי רעב בארץ ושלא תקשה הלא היה להם לדעת כי חרה אפו של שמואל בימי שאול על שאמרו לשפטנו כי המלך בידו לעשות לפנים משורת הדין לכן פי' רש"י לפני מלך מלך שאול שהיו מתפרנסים על ידי שופטים ולא ידעו מזה והיו