ייטב לב דברים תתיח

מכל אבקת רוכל זה יעקב [ר"ל כדאי' בזוהר בשלח ד' מ"ו ע"ב אר"ח וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן דא אברהם ולילה בעמוד אש דא יצחק אי הכי יעקב אן הוא אלא במלה קדמאה אתמר ותמן שארי שנאמר וה' עכ"ל) והיינו בשביל שהולכים בדרכי אבות בחג"ת וזה שסיים ואמר כי עם קדוש אתה וגו' פרש"י קדשת עצמך מאבו"תיך, ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה כלו' בחי' סג"ל חג"ת מדת אהבה ויראה והתכללות והבן: ובך בחר ה' וגו' מכל העמים אשר ע"פ האדמה לכאור' סיפא דקרא הוא שפת יתר מי לא ידע כי כל העמים הם ע"פ האדמה, ואפשר לפרש דהך סיפא קאי ארישא דקרא והוא ע"ד דכתי' לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים ואחז"ל בשביל שאתם ממעטים עצמיכם נתתי גדולה לאברהם א' ואנכי עפר ואפר וכו' וז"ש ובך בחר ה' וגי' מכל העמים מטעם אשר (אתם) ע"פ האדמה ר"ל אם היותכם בחי' בנים אפי"ה חשובי' אתם בעיניכם רק כעפר שהוא ע"פ האדמה וז"ש המדרש ילקוט ז"ש דוד אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה ר"ל איני יודע טעם למה קורא אותי בני אך אספרה בתורת חק וכעין זה שמעתי משמי' דגברא רבא לשרש טוב תורה עם דרך ארץ ר"ל שיהי' כמו הארץ שאעפ"י שממנה כל טוב והכל צריכים אלי' כי היא המגדלת תבואה שבשדות וצמחי' ואילנות ופירותיהן ועכ"ז הכל דורסין עלי' וז"ש ונפשי כעפר לכל תהי' וז"ש טוב תורה עם דרך ארץ ר"ל עם דרכה של ארץ עכ"ד וז"ש גבי יעקב והי' זרעך כעפר הארץ שתהי' בחי' עפר לכל הגם ופרצת ימה וקדמה וגו' והכל יצטרכו אליך ויבואו ויקדמו פניך עכ"ז תהא נדרס לכל וזה כעפר הארץ שמצמיחה כל טוב והיא נדרסת לכל והבן: וכי ירבה ממך הדרך ע"ד זוודאי קלילא ואורחא רחיקא כי לא תוכל שאתו מלשון אם תטיב שאת כי ירחק ממך המקום וגו' המדרגה (מלשון מחלוקת במקומה עומדת) ע"י חטאת האדם זאת העצה ונתתה בכסף כמאמרם חטאך בצדקה פרוק ואז וצרת הכסף בידך ברשותך כמאמר מונבז אני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, או יאמר וצרת הכסף בידך כי צדקה מהפכת מדה"ד לרחמים סוד הכסף ה' חסדים וכבר כתב רבינו בעט"צ בזוהר ויחי דף רח"ד סוד הפסוק צרו"ת לבבי הרחיבו כי אחורי' דהוי' פשוט גימ' ע"ב ואחורי' דמליאי ד' הויות קפ"ד קס"ו ק"ל קד"ם מספרם צרו"ת אחורי שמות הנ"ל שמהם הרחבת הלב וישועה בסוד שמשון הוא וחל להושיע וגו' עי"ש וזה וצר"ת הכ"סף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר וגו' ע"ד אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח והבן וזה סוד הנאמר במשלי ד' פסוק וא"ו אל תעזבה וגו' ותצר"ך ר"ל מצריות יהפך לטוב לצירוף ותצ"ר והבן: כי יהי' בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך וגו' לא תאמן את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון כי פתוח תפתח וגו' יש לפרש כי יש מי שמבקשים ממנו צדקה לעניים ומענה בפיו שקרוביו עניים ועיניהם לשוא' אליו אבל אין זה מענה נכונה כי בשביל שנותן לקרובו אינו נפטר מלתת גם לזולתם באם ידו משגת לתת לזה ולזה, וז"ש כי יהיה בך אביון מאחד אחיך היינו מקרוביך וגם באחד שעריך בעדיך שאינו קרובך ועז"א לא תאמץ וגו' ולא תקפוץ את ידך מתת לעניים מאחיך האביון כלו' מכת שאחיך אביון ואתה צריך ליתן לו כי פתוח לאחרים] תפתח את ידך לו לקרובך: לא תאמן את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו והנה על מאחיך האביון פרש"י אם לא תתן לו סופך להיות אחיו של אביון, ולכאורה יש להבין הא היכא רמיזא בקרא ותו הי' לרש"י לומר אם לא תתן לו סופך להיות אביון מה זה סופך להיות אחיו של אביון וא' חתני הרב ר' יוקל ני' עפימ"ש בשבת פ' השואל ד' קנ"א לעולם יבקש אדם רחמים שלא יבא לידי כך וכו' שנאמר כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא שחוזר בעולם, וידיע צדקה סגולה לעשירות כדכתי' יש מפזר ונוסף עוד וידיעת ההפכי' בשוה וזה שהזהירה תורה לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון מחמת כי כעת אתה העשיר ואחיך האביון כלו' הוא מתייחס אחריך שהיא אחיך וע"ז פרש"י אם לא תתן לו סופך להיות אחיו של אביון כלו' שאז יחזור הגלגל והוא יהא עשיר ואתה אביון ותתייחס אחריו לקרוא אחיו של מי שהוא עתה אביון שאז יהא עשיר, וזה עצמו שאמרה תורה אם לא תתן לו סופך כי פתיח תפתח את ידך לו כלו' שתפשוט ידך לקבל ממנו צדקה והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו ר"ל שאתה תמלא די מחסרו וגו' שלא יחסר לו מאומה כ"א יתעשר וא"כ אז תקרא אתה אחיו עכ"ד ודפח"ח: