ייטב לב דברים תתט

הימים האלה הנה העת והעונה לעשות הכל כמנהג המדינה והכל לפי שעה שמוע קול רינה אוי להם העוזבים את אלקיהם וילכו אחרי ההבל ויהבלו כי הבל יפצה פיהם כי אנחנו מאמינים כי התורה למעל' מהזמן אלפי' שנה קדמה לעולם ואיך יפול חקי תורה תחת הזמן והרי הזמן משועבד להתורה לענין עיבור חדשים ושנים כדכתיב אשר תקראו אותם ואחז"ל אתם אפי' שוגגים ואפי' מזידין ובמד' פ' בא עה"פ החדש הזה לכם מה שהם גוזרים הקב"ה מסכים עמהם שנא' אקרא וגו' לאל גומר עלי וקטנה בת ג' שנה שנבעלה אם עיברו ב"ד השנ' בתולי' חוזרים כדאי' בירושלמי והכי קי"ל שיפורא גרם הרי הזמן משועבד לתורה ובשביל זה יש שכר לעושי רצונו ועונש לעוברי רצינו משא"כ לפי דברי הפוקרים שהזמן מכריח ומנהיג העולם בטלה שכר ועונש חס מלהזכיר וז"ש ראה התבונן אנכי נותן לפניכם היום כלו' הזמן שהוא משועבד לחקי התורה לכך ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו וגו' והקלל' אם לא תשמעו וגו' וז"ש חכמים ששואלין לאדם קבעת עתים לתורה כלו' האמנת כי העתים הנם קבועים ומשועבדים לתורה ולא התורה לפי העתים והבן: זיי"ן ע"י ראה אנכי נותן וגו' את הברכה אשר תשמעו וקושי' המפורשים הא הוי מעשה קודם לתנאי ותו דלעיל כתיב אם בחקתי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם הרי תנאי קודם למעשה וכאן המעשה קודם ונ"ל דלק"מ דבדבורו של יוצר בראשית שא' זכור ושמור בדיבור א' וכו' א"כ לא שייך בי' זה קודם לזה ושניהם כא' יוצא מפיו ית' מה שאין האוזן יכול לשמוע ולכן לפעמים מקדים התנאי ולפעמים המעשה להורות ששניהם כא' נאמרו בדיבור אחד וכדמצינו לענין שמי' וארץ שלפעמים שמים קדמו ולפעמים ארץ להורות שנבראו כא' כדאי' בגמ' חגיגה ובמד' בראשית ה"ה כאן וז"ש ראה אנכי דייקא נותן לפניכם וגו' לכך את הברכה אשר תשמעו ועכ"ז לא הוי מעשה קודם לתנאי כאמור, ועם זה יובן המד' ראה וגו' זש"ה שמעו והאזינו ואל תגבהו את הטובה מלבא בעילם כי ה' דבר כלו' ראה אנכי הוא דיבורו של ה' ולא כאלו אמר משה מפי עצמו והיכן דבר כלו' מנ"ל זה עז"א אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו כו' הרי תנאי קודם למעשה היפך ממה שנא' את הברכה אשר תשמעו אע"כ מפני כי ה' דבר אין קפידא כי נאמרו שניהם המעשה והתנאי יחד כאחד כאמור ועית"ש בזה בספר ייטב פנים במאמר מתן תורה ובמאמר שוב אשיב: ח' עוד יתכן ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו' על פי דכתיב סוף פ' ואתחנן היום לעשותם ופירשתי שגם לענין העשיה יהיה בעיניך בכל יום כחדשים כאלו לא עשהו עד עתה מעולם שאז חביב בעיניו יותר ויותר וכ"כ זה לעומת זה אז"ל בכל יום יצרו של אדם מתחדש עליו ר"ל לעשות התאוה אצלו כדבר חדש אם כי כבר רב שבע ממנה עכ"ז מחדש הדבר על האדם כמו שפי' היערות דבש, וזה שא' ראה אנכי נותן לפניכם (ר"ל הבחירה לפניכם) על ענין היום שפירשו בכל יום יהי' בעיניך כחדשים בזה יש ברכה וקללה ומפרש את הברכה אשר תשמעו וגו' אשר אנכי מצוה אתכם היום כאלו הם כחדשים והקללה אם לא תשמעו וגו' וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ר"ל כי הדרך אשר אנכי מצוה ליקח בחינת היום שיהיו כחדשים לענין מצות ומעשים טובים אמנם אם לא תשמעו וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה ליקח בחינת היום שיהיו כחדשים ללכת אחרי אלהים אחרים בבחינת אשר לא ידעתם תמול שלשום אם כי כבר רב שבעת ממנו עכ"ז יהיו בעיניך כאלו לא ידעתיו, ועד"ז יש לפרש הא דכתיב פרשת ואתחנן ויצונו ה' וגו' לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה ר"ל כאלו נצטוינו היום הזה וכאלו עשינו המצוה היו"ם ולא עשינו מעולם המצוה הזאת כי אם היום הזה ואז וצדקה" תהיה" לנו" כי" נשמר לעשות וגו' המצוה הזאת שיהיה בעינינו כחדשים שענין זה נחשב בעיניו יתברך לצדקה, ועד"ז כתיב תקעו בחדש שמזה רמז למנהג לתקוע שיפר בכל חדש אלול וידוע מה שפירשו חכמינו הצדיקים ז"ל בחדש בבחינת חדשה מדי שנה בשנה בכסה הוא כלב שאינו נודע רק לחוקר לב ליום חגנו, ע"כ הצירוף הוי' של חודש אלול הוא יוצא מפסוק וצדקה" תהיה" לנו" כי" וגו' לרמז שיהיה תקיעת שופר באלול בעיניו כחדשים והבן: ט' עוד יתבאר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וגו' לשון ראה לכאורה אינו מדוקדק ויותר צודק אי היה אומר שמע וגם אומרו נותן דהל"ל אנכי אומר וגם להבין אומרו לפניכם ואומרו היום: ונ"ל על פי מה שכתב התוס' יו"ט פ"ק דאבות על מאמרם אל תהיו כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס שאין ר"ל שעבודה על מנת לקבל פרס