ייטב לב דברים תתח

להנאת עצמו אבל ממה שאני אומר שכר ועונש עיה"ז ובלשון רבים תבין שהכוונה יהי' גם בזה לקיים מצית ה' כאמור וזה נכון: ועפ"י האמור יש לפרש הנאמר פ' שופטים שלש ערים תבדיל לך וגו' תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך וגי' וזה דבר הרוצח וגו' ע"ד שאחז"ל תכין לך הדרך בעיה"ז ושלשת שליש במקרא וכו' ואני אומר כי עוד דברים בגו כי הנה אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וצריך לשוב בתשובה לתקן מעשיו וידוע כי עיקר התשובה עומד על שלשה דברי' חרטה וידוי ועזיבת החטא. וז"ש שלש ערי"ם לשון התעוררות ג' מיני התעוררות הן הג' דברים הנזכרים תבדיל לך וגו' ושלשת את גבול ארצך וגי' בחוט המשולש האמור והי' לנוס שמה כל רוצח הוא החוטא שהוא הורג א"ע ואת אחרים ע"י שתכריען לכף תוב וזה (הג' דברים האמורים) דבר הרוצח אשר ינוס שמה וחי ולא תהא עיקר כוונתו למען עצמו כ"א למען אשר (ע"י חטא) יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שונא לו וגי' ומצא את רעהו ומת (ע"כ) הוא ינוס אל א' הערים (מלשון התעוררות) האלה וחי הוא ורעהו והבן ועי' מ"ש מזה בפ' תשא: ד א"י ראה אנכי נותן לפניכם וגו' להבין אומרו היו"ם ב') למה בברכה אמר אש"ר תשמעו ובקללה א"ם תשמעו ג'] מה שהקשו כולם בפ' בחקתי למה לא נזכר בתורה יעודי עוה"ב רק יעודי עוה"ז: והנ"ל עפימ"ש שם על המד' הה"ד חשבתי דרכי ואשיב' רגלי וגו' לפימ"ש הפר"ד על מאמרם על הפ' לא הביט און ביעקב אינו מסתכל בעבירות שלהם אלא במצו' שנאמר ה' אלקיו עמו הענין כי מצינו שנגאלו ישראל בזכות שעתידין לקבל התורה שנא' בהוציאך וגו' תעבדון את האלקים וזה סותר מאמרם ראה ראיתי וגו' כי ידעתי את מכאיביו שעתידין להכאיבני במדבר ואעפ"כ וארד להצילו וכן מצינו בישמעאל א' הקב"ה איני דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותו שעה ולא ע"ש העתיד ועכצ"ל שזה מחסדו ית' שמצרף הטוב העתיד ובשבילו מטיב מקודם ולא את הרע העתיד עכ"ד עי"ש מ"ש באורך וכן מבואר בזוהר ר"פ חיי עי"ש: וזה שא' ראה אנכי נותן לפניכם היום (בעוה"ז ברכה) וקללה (ואינני אומר שכר עוה"ב) הטעם את הברכה אש"ר תשמעו וגו' (לעתיד) והקללה א"ם לא תשמעו וגו' וסרתם ללכת וגו' כי העונש אחר עשות העבירה דוקא וזה לא יתכן כ"א בשכר עוה"ז אפשר להקדים השכר קודם למעשה אבל בשכר עוה"ב היום לעשותם ומחר לקבל שכרן וז"ש דהע"ה ה' בעזך ישמח מלך וגו' כי תקדמנו ברכת טוב קודם המעשה ואשא' משפטיך למלך תן אמר על עצמו לו מגיע במשפט ושוה"ד כי כבר עשה משפט וצדקה לעמו וצדקתך (לפנים משוה"ד) לבן מלך היא שלמה ע"ש העתיד כי ידין שמך בצדק וענייך במשפט בזמן שימלוך לעתיד והבן: ה א"י ראה אנכי נותן לפניכם היום וגו' כי כתוב למעלה ועתה ישראל מה י"א שואל מעמך לא אמר בקש כ"א שואל יש לפרש לשון שאלה והלואה עפ"י הידוע מאמרם אין ועתה אלא תשובה ופירשו בספרן של צדיקים כי כשהאדם חושב שהעבר אין והעתיד מי יודע מה יולד א"כ אין לו אלא רגע זו של עתה בלבד ובחשבו כך עושה תשובה באותו רגע וירא את ה' וז"ש יעת"ה ישראל וגו' כ"א ליראה עכ"ד והבן ואם האדם עושה תשובה באותו רגע הקב"ה מקבלו אם שהוא יודע העתיד הרי מצינו בהקב"ה שאינו דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותי שעה כדכתיב כי שמע א' אל קול הנער באשר הוא שם אם שידע שעתיד להמית את ב"י בצמא וכי מצינו ביצ"מ ראה ראיתי את עני עמי וגו' כי ידעתי את מכאוביו ופי' המד' הגם שיודע אני שעתידין להכאובני במדבר כו' וה"ז כאלו שאל מדה זו מאת האדם שא"י העתיד והקב"ה אף שיודע העתיד עשה עצמו כביכול כאלו א"י ודן אותו לפי מחשבתו לטוב באותו שעה וזש"ה ועת"ה ישראל בחי' זו של ועתה הוא מה שה' אלקיך שואל מעמך לשון שאלה ולכן לא א' בקש והבן וז"ש כאן ראה אנכי (כלו' אם שאנכי יודע העתיד עכ"ז) נותן לפניכם היום לפי ערך היום ברנה וקללה את הברכה אשר תשמעו וגו' והקללה אם לא תשמעו אם שאני יודע מה שיהי' האדם בסופו אפי"ה איני דנו אלא לפי מעשיו של היום והבן: וא"ו עוד יתכן לפרש ראה אנכי נותן לפניכם היום כי דברה תורה נגד כת הפוקרים ההולכי' אחר שרירות לבם ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וילכו בחוקותיהם כתבניתם וכמראותם ללשוניהם בארצותם לגויהם לשמוע קול הלועזים בלשון לאומים ובילדי נכרי' ישפיקו לשמוע קול כנורות ונבלים שירי עגבי' כאשר במושבותם באמרם כי לא כימי' הראשונים