ייטב לב דברים תתז

היש ה' בקרבנו אם אין שהחקירה כרגע בהטיות הדעת לשני הצדדים אסורה עי"ש ויציבא מילתא ע"ד הסוד כי בבחי' עיני' בחי' ראי' הי' השבירה ונתהוה טוב ורע, וע"י בחי' אוזן בחי' שמיעה הי' התיקון לטוב וז"ש ראה כלו' בבחי' ראי' השכלית אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה טוב ורע את הברכה לבד] אשר תשמעו בחי' שמיעה וידוע כי החקירה וראי' השכלית בל ימצא כ"א לאיש פרטי א' מני אלף כמ"ש היעבץ בזה"ל הראי' הראשונה הפסוק שמע הוא מצוה ראש לכל ישראל ואיך יצוה השי"ת לכלל ישראל אנשים ונשים וטף לחקור בחקירה אשר אחד מאלף יוכשר אליו עכ"ל, וז"ש ראה מדבר ליחיד הרואה ראי' שכלית וחוקר אז אנכי נותן לפניכם לשון רבים היום ברכה וקללה כי אם חלילה איש יחידי חוקר וטועה בשכלי להטות אשוריו מני דרך האמת אז יטה לב זולתו המרובים למשוך אחריו כנראה בחוש היום מההולכים אחרי שרירות לבם ושכלם המוטעה אבל את הברכה אשר תשמעו כי השמיעה והאמונה הוא דבר כללי לכל ישראל וז"ש והקללה אם לא תשמעו כלי' בדרך שמיעה וקבלה כ"א בחקירה מזה יבא ללכת אחרי אלקים אחרים אשר ל"א ידעתם כלי' במה שידעתם במסתפק בחי' לא בעמוד על החקירה היש ה' בקרבנו אם אין משא"כ ע"י שמיעה א"י כלל מבחי' ל"א כ"א מבחי' יש בלא ספק כלל בין והתבונן וז"ש להלן השמר לך פן תעלה עלתיך בכ"מ אשר תראה היינו בראי' שכלית כמו שפרש"י אשר יעלה בלבך אבל אתה מקריב עפ"י נביא כגון אליהו בהר הכרמל כמ"ש חז"ל על זה הכל לפי שעה שמ"ע לו בחי' שמיעה והבן: ג ראה אנכי ניתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכ' אשר תשמעו והקללה וגו' יל"ד א'] מה שפתח ראה לשון יחיד וסיים לפניכם תשמעו שהוא לשין רבים ב') מה שדקדק ואמר היום ג') אומרו אשר תשמעו ולא אמר אם תשמעו ד') מה הכוונה במאמר זה וכי הי' מזהיר לעבוד מכח שכר ועונש הלא לאו משנת חסידים הוא כדאי' באבות אל תהי' כבדים המשמשים עמל"פ. וכן קשה אגמ' ב"ב ע"ת מה דכתיב ע"כ יאמרו המושלי' אלו המושלים ביצרם באו חשבון באו ינחשוב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כו' ואם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז ותכונן לעוה"ב וכי המושלים ביצרם עובדים את השי"ת מכח שכר ועונש: והנ"ל בזה עפ"י המבואר בספרים אהא דכתיב אם בחקתי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם וגו' דשם ג"כ קשה וכי מזהיר לעשות עמל"פ ותו למה אמר בלשון רבים וגם למה לא נזכר יעודי עוה"ב ותירצו עפ"י מה דאי' בפ"ק דקדושין לפי שהעולם נידון אחר רובו ע"כ יראה האדם את עצמו ואת כל העולם כאלו חצי' זכאי וחציו חייב עשה מצוה א' אשריו שהכריע א"ע ואת כל העולם לכף זכות עבר עבירה א' אוי לו שהכריע א"ע ואת כל העולם לכף חוב וא"כ ה"ט דלא כ' התורה בלשון יחיד דאז הי' מקום לומר דמותר עמל"פ לעצמו ובאמת אין זה עבודה תמה אם כוונתו להנאת עצמו לזה כתבה התור' בלשון רבים והכוונה בזה דבשביל שכר ועונש של רבים ודאי הוא נכון וראוי לעשות למען לא יכריע את העולם לכף חוב כ"א לכף זכו' להיו' להם טוב עוה"ז כי מקיר הטיב רוצה להטי' לעולתו ולהציל' מכל רע כי זה עצמו הוא מצוה להציל נפשית מישראל כדכתיב לא תעמוד על דם רעיך וכש"כ שלא להיות גורם לו להרגו וכש"כ לרבים ולכל העולם וכל זה בענין שכר ועונש עוה"ז דנידון אחר רובו אבל בענין שכר ועונש עוה"ב שכל א' נידון לעצמו לפי מעשיו ומי שטרח בע"ש יאכל בשבת אם יכתוב יעודי עוה"ב יטעה לומר שמותר להנאת עצתו ע"כ העלימה תורה מעוה"ב ולא כתבה כ"א שכר עוה"ז עכ"ד ביתר ביאור (ועי' מ"ש העיקרים פרק ארבעים מאמר ד') והן דברי הגמ' כי הבלתי מושלים ביצרם עושים מכח חשבון שכר ועונש של עצמם אבל המושלים ביצרם אומרים באו ונחשוב חשבינו של עילם דייקא תה שהעולם נידון אתר רובו והוא מוכרע ע"י מעשה כאו"א לכף זכות אי לכף חוב ואם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז ותכונן לעוה"ב ירצה בזה כי זה א' ממצות ה' גמ"ח לחוס על חברו וכש"כ על רבים לתומכם ולסעדם להצילם מרע ולהכריעם לכף זכית להביא טובה לעולם ועל כיוצא בזה אמרו א"ד שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב ופי' הרמב"ם בעבור שנהג מנהג טוב בין בני אדם ימצא טוב בעוה"ז ועל שעשה רצון קונו בזה ימצא טוב בעוה"ב עי"ש, וז"ש כאן ראה (התבונן אתה היחיד) אנכי נותן לפניכם (דיקא לשון רבים) היום (בעוה"ז) ברכה וקללה ואיני מזכיר עוה"ב מזה תשפוט את הברכה אשר בזה עצמו] תשמעו אל מצות ה' אלקיכם כלו' שתכיון מה שרבים מקבלי' ברכ' ע"י מעשיך זה עצמו בכלל מצות ה' ורצוני ית' לזכות רבים לכף זכות ומפנ' זה איני נותן ברכה וקללה בלשון יחיד ולא מזכיר עוה"ב כי א"כ הי' משמע שמותר