ייטב לב דברים תתו

על פנ"י כל הארץ הי' די לומר על כל הארץ מה זה אומרו פני, ראה אנכי נותן לפני"כם הי' ראוי לומר נותן לכם מה זה לפניכם: אבל יובן עפ"י דאי' במדרש רבה מה כתיב למעלה כ"א שמור תשמרון א' הקב"ה אם שמרתם דברי תורה אני משמר אתכם מן המזיקין אראב"ז אין בית רובע בחללו של עולם שאין בו כמה אלפים מזיקין וכל א' פרתא (פי' מסוה) נתונה בפניו שלא יביט באדם ויזיק וכשעונותיו של אדם גורמין מעביר פרתא מפניו והוא מסתכל בו ומזיקו אריב"ל אוקונא (דמות וצלם) מהלכת לפני האדם והכרוזות כורזין לפניו תני מקום לאיקונין של הקב"ה ראה כרה שומרין משמרין אותך אימתי בשעה שאתה משמר ד"ת הרי נתתי לפניך שני דרכי' ברכה וקללה וכו': ובסוטה ד' ל"ו באותו שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון וכ' התוס' מדכתי' ואין איש מאנשי הבית שם בבית מכלל דאיש אתר שלא מאנשי הבית כלי' חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית הי' שם יזה דמות דיוקנו של אביי עכ"ל, וכ"כ גם אנו נאמר כאן דה"ק קרא כ"א שמור תשמרון כפי' המדרש ועז"א לא יתיצב איש בפניכם ר"ל לא יתיצב דמות וצלם איש בפניכם כ"א דמות וצלם אלקים יתיצב בפניכם ע"כ פחדכם ומוראכם יתן י"א על פני כל הארץ על פני דייקא שמכח הצלם אלקים שעל פניכם יראו להסתכל בכם כענין שנאמר ויראו מגשת אליו וזהו הפרמא והמסוה הניתן על פני כל הארץ לבל יסתכלו בכם. כאשר דבר לכם פרש"י את אימתי אשלח לפניך לפניך דייקא להפני' שלך ועז"א ראה אנכי נתן לפניכם דייקא לערך פניכם היום אפי' בעוה"ז ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו וגו' ואז יהי' דמות וצלם אלקים על פניכם והקללה אם לא תשמעו אז יחסר מכם דמות וצלם אלקי' המקום יצילנו מזה: ראה אנכי נותן וגו' שמע הי' לו לומר ומה זה ראה גם לא א' אני כ"א אנכי גם להבין אומרו היום ואפשר לרמז בזה כי יסוד האמונה הוא מצוה ראשונה אנכי י' אלקיך אשר הוצאתיך מארמ"צ וגו' להבין אומרו ב' שמות י' אלקיך גם למה לא אמר אשר בראתי שמים וארץ ופירשו המפורשים כי שורש מצוה זו אנכי הוי' המהוה כל הויות אלקי עולם) אלקיך ביחוד ר"ל משגיח בך ומנהיגך ואין עליך שר ומזל וטבע שהרי הוצאתיך מאר"מ שהי' עובדים למזל טלה שהוא ראש לכל המזלות מזה נראה בעליל שאתה אינך תחת מזל וטבע כ"א תחת הנהגתי לבד ע"כ לא יהי' לך אלקי' אחרים וגו' וכענין שנא' בפ' ואתחנן אשר חלק ה"א אותם לכל העמים ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים ולכן כתיב ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה ולא אתם וכבר כתב הרמב"ן סוף פ' בא שזה סוד מצו' זכר ליצ"מ בכמה מצו' שמן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים נסתרים שאין לאדם חלק בתורה עד שיאמין בכל דברינו ותקרינו שכולם נסים ואין בהם טבע ומנהגו של עולם אלא אם יעשה המצו' יצליחנו הבורא ואם לאו ענוש יענש עי"ש וכל זה נכלל במצוה במאמר אנכי י' אלקיך אשר הוצאתיך כאמור והנה אחז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים ר"ל אם כי כעת בעינינו לא ראינו כ"א באזנינו שמענו ספרו לנו אבותינו תיצ"ת מחויב האדם להאמין בו באמונה שלימה שיהי' בעיניו כאלו הוא עצמו יצא ממצרים וראה הנסים הנגלי' ואז ידע כי גם עתה הנהגתינו לא כפי הוראות היום והזמן כ"א למעלה ממזל וטבע וזה ענין הכתוב שלפנינו שלא א' שמע כ"א רא"ה אנ"כי כלי' שידמה בעיניו כאלו רואה בעיניו הנאמר במצו' אנכי י' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים נותן לפניכם הי"ום ברכה וקללה ר"ל לא כפי הוראות הי"ום כ"א את הברכה אשר תשמעו וגו' והקללה אם לא וגו' ובהיות האמונה זו תקיעה בלב לא יירא ולא יפחד משום ענין הבא ממערכת השמים ומטבע כ"א יבטח בשם ה' וישען באלקיו שבידו לשמרו ולהצילו: ב ראה וגו' שמע הי' לו לומר (ב') פתח ראה מדבר ליחיד ומסיים לפניכם תשמעו שהוא לשון רבים ג') לא א' תעשו כ"א תשמעו ד') אומרו אשר לא ידעתם שפת יתר: ונ"ל עפ"י מה שהאריך בספר אור החיים למהר"י יעבץ זלה"ה שלא לילך בדרך חקירה כי החקירה הוא רבת הספיקות וקרובה הסכנה כ"א להאמין מציאותו ואדנותו ית' בדרך אמונה וקבלה והביא ראי' מאומרו ית' שמע ישראל וגו' אלו א' ראה היינו מפרשים החקירה השכלית עכשיו שנא' שמע הוא הקבלה והאמונה עכ"ד, ומבואר שם בפ"א בספר מעין גנים שע"ז נאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ר"ל כי החוקר תטה הדעת לטוב ולהופכו וז"ש ועל נסותם את ה' לאמר