ייטב לב דברים תתד

ית' לרחם על בריותיו כי חפץ חסד הוא ולא להעניש בריותיו ומפני זה אמרו עונש עבירה, עבירה ושכר מצוה מצוה וכמו שפי' מוזלה"ה יגמלינו ה' (שכר זה נחשב) כצדקי כגוף המצוה וכן פי' הפנים יפות שזה שאנו אומרים רפאנו ה' לא למענינו כ"א למלא רצונך כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה ברך עלינו את השנה הזאת וגו' כי אל טוב ומטיב אתה ורצוננו למלא רצונך להטיב לבריותך ועד"ז אנו אומרים בימי' הבאים לקראתינו לשלום זכרינו לחיים וגו' לא לתענינו כ"א למענך אלקים חיים ועד"ז אנו מבקשים פרנסה וכלכלה למלא רצונו להשפיע טוב, ובהיות כן מחשבותינו אין אנו צווחין ככלבא הב הב מזונא עי' תקי"ז כי לא לנו כ"א למענו ית' ובהיות כן עיקר המשפט בענין פרנס' וכלכלה נוגע אליו ית' כי מקור הטוב רוצה להטיב וז"ש תקעו בחדש שופר וגו' כי חק (לישנא דמזונא ופרנסה) לישראל היא משפט לאלקי יעקב אם להשלים רצונו ית' וז"ש משמי' השמעת דין ארץ יראה כי מי יזכה לפניו אך ושקטה בקום למשפט אלקים כי אותו ישפטו אם למלא רצונו זה לעזר ולהושיע כל ענוי ארץ סלה והארכתי בזה בדרוש לר"ה: וז"ש ואתנפל לפני ה' וגו' על הנוגע אליו ית' על כל חטאתכם אשר חטאתם עיקר הדבר לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו כי אינו חפץ בזה כ"א לגמול טוב כי יגורתי מפני האף והחימה הבא בשביל אשר קצף ה' וגו' היפך רצונו, וישמע ה אלי וגו' על הנוגע אלי ואתפלל גם בעד אהרן זה הי' טפל כי עיקר התפלה הי' בשבילו ית' להשלים מדותיו כאמור: תנחומא פסל לך וגו' זש"ה כי מעולם שברתי עולך אותו עול של מלאך המות שנאמר והמכתב מכתב אלקים חרות על הלוחות חירות ממלאך המות כו' חירות ממלכיות כו' עוד שם ד"א פסל לך בזכותך והוא שלך כו' חייך שאני עושה אותך מלך ואתה פוסל לכל מי שתרצה ומקרא לכל מי שתרצה בהקדם לפרש הילקוט בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע א' הקב"ה למה"ת אין לך רשות ליגע בהן לפי שהם בני, והענין עפימ"ש תיזלה"ה בספר ישמח משה פ' תולדות מה שאמרו ישראל נעשה אח"כ נשמע להורות כי עבודתן לשמה הגמור באופן שאינם רוצים לשמוע אם יהי' להם תועלת ושכר ואח"כ יסכימו על העשי' כ"א הכוונה לעשות צווי השי"ת יהי' מה שיהי' וז"ש נעשה קודם השמיעה אח"כ ונשמע לדעת מה לעשות עכ"ד ומבואר ברעי"מ כי העובד מכח שכר ועונש נקרא עבד (שעובד שני אדונים להשי"ת במעשה ולעצמו במחשבה) משא"כ העובד מאהבה נקרא בן (שעושה רק למלא רצון אביו) וז"ס היום יעמוד במשפט כו' אם כבנים אם כעבדים כו' וז"ש בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע המורה שכוונתן לשמו ית' בחי' בן א' הקב"ה למה"מ אין לך רשות ליגע בהן לפי שהן בני דייקא כלו' שכמו שהוציאו עצמן לחירות מבחי' עבד העובד לצורך עצמו לבחי' בן כ"כ יצאו ישראל לחירות ממה"מ לבלי ליגע בהן, וזש"ה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים מבחי' עבד ע"כ לא יהי' לך כלו' שלא יהי' במחשבתך הכוונה לך לעצמך להנאתך וטובתך להתפאר וכדומה שזה נקרא אלקים אחרים על פני ר"ל שלא תהי' עובד לב' אדונים וז"ש כאן א' ה' אלי פסל לך כלו' לפסול מישראל בחי' לך לעצמך כ"א שיהי' לשמו ית' כי שני לוחות אבנים כראשונים כלו' מה הראשונים חרות על הלוחות ואחז"ל א"ת חרות אלא חירות כלו' חירות מבחי' עבד וע"כ חירות ממה"ת וממלכיות כ"כ האחרונים וז"ש המד' על זה כי מעולם שברתי עולך של מה"מ כו' וז"ש פסל [בחי'] לך (ממחשבתם) ד"א לך בזכותך והוא שלך ונקראת על שמך כמו שאתה עושה רק לשמו ית' כ"כ תלמד' לעשות רצונו בלבב שלם שלא ע"מ ל"פ והנאה וז"ש חייך שאני עושה אותך מלך כי מי שמהנה לזולתו בלתי קבלת הנאה ממנו נקרא מלך שזה דרכו של מלך כדאי' בגמ' נדרים פ"ג דף כ"ד לאו מלכא אנא דמהנינא לך ואת לא מהנית לי ואתה פוסל לכל מי שתרצה היינו מי שכוונתו לו לעצמו ומקרא למי שתרצה היינו שכוונתו רצוי' לשמים: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה וגו' ואחז"ל אל תקרא מה אלא מאה, והנה כבר פירשו מה בחי' ענוה שואל מעמך אבל לא לחטא עי"ז ע"ד שפי' הצדיק הק' מהר"ז זלה"ה כי הל"ל רשע על תאות נפשו בשביל תאות נפשו הוא עניו כמו הלל לא בזה בחר ה' כ"א שיהי' בחי' מה ליראה את ה': ובדרך זה נאמר כי יש מי שהוא עניו אמיתי נבזה בעיניו ע"י שיודע ומכיר ערכו שהוא איש חוטא ומכף רגל ועד ראש אין בו מתום אם כי לא בזה ענות עני כזה עכ"ז לא בזה בחר כ"א בהיות ירא את ה' ללכת בדרכיו ולדבקה בו ועכ"ז יאמר מה אני ומה חיי ומה צדקותי כי לא כחי ועוצם חכמתי עשה זאת כ"א הכל