ייטב לב דברים תתב

כל הנסים שנעשו לישראל לא נעשו אלא על המים מזה תדעו מה שהי' הוא שיהי' כשתעברו את הירדן עתיד הוא לעשות לכם נסים במי הירדן וז"ש אתה עובר היום דייקא את הירדן ע"י הנעשה היום במים וכדכתיב הים ראה וגו' הירדן יסוב לאחור כאמור, ועז"א ד"א זש"ה אלקים באזנינו שמענו מה שאמרת למשה כי ידעתי את מכאוביו שעתידין להכאיבני במדבר ועכ"ז וארד להצילו מיד מצרים א"כ ע"כ לא בזכות ידינו כ"א ע"י מה שנעש' כבר בימי אברהם ושרה כי יצאו ממצרי' במקנה כבד והוא כבש הדרך לבניו וזה שא' אבותינו זה משה סיפרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם הכוונה בזה פעולה שהי' כבר פעלת בימיהם בצאתם ממצרים ע"י הנעשה בימי קדם בימי אברהם ובימי יעקב אשר במקלי עבר את הירדן כי שאבו ממעין הישועה כ"כ אתה ידך גוים הורשת זה סיחון ועוג ותטעם כבר לעתיד כן הרע לאומים ותשלחם לל"א מלכים א' משה ממה שעשה לסיחון ועוג כי' תדעו שכשתעברו את הירדן מהי עושה לל"א מלכי' והיא מקרא מפורש למעלה סוף דברים עיניך הרואות את כל אשר עשה ה"א לשני המלכי' האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות וגו': וז"ש אתה עיבר היום ע"י הנסים שנעשה היום להוריש סיחון ועוג ולפי' קמא א' היום על אומרו עובר את הירדן ע"י הנסים שנעשה על המים ולפי' בתרא א' היום על לבא לרשת את הארץ ע"י שירשת ארץ סיחון ועוג תבא לרשת את הארץ וזה וזה אמת כי אמר היום הן לענין עובר את הירדן והן לענין לרשת את הארץ כי מה שהי' הוא שיהי' וזה פשוט: עוד שם במד' מה ראה לומר שמע ישראל למה הד"ד כו' כך קידש הקב"ה את ישראל בנעשה ונשמע א"ל תשה אבדתם נעשה שמרי נשמע הוי שמע ישראל, יתבאר בהקדם לפרש בהפטרה מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו וגו' הביטו אל צור חצבתם וגו' למה קראו צור כי נחם ה' ציון מה ענין זה לזה עיי' פרש"י: והנ"ל בזה כי הנה כבר הגיע העת והעונה אשר יאתה לו להושיענו וכלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה יכל מי אשר תשיג ידו ושכלו לזה צריך להוכיח את עמיתו ולהחזירו למוטב כי בעוה"ר ענין החורבן והגלות נצמח מכח שלא הוכיחו זא"ז כדכתיב הי' שרי' כאילי' וגו' ואז"ל שלא הוכיחו זה את זה וצריך לתקן קילקול זה ולקיים מצות הוכיח תוכיח את עמיתך אפי' אינו קטן ממך כ"א עמיתך איש את רעהו יעזורו להחזירו למוטב אולם יש לזה ב' מניעות ועיכובי' הא' מצד השומע כי יחדל מלשמוע לפי גדלותו וחשיבתו ויאמר מי הוא זה אשר ערבה לבו להוכיח אותי ועל זה אמרו איזה חכם הלומד מכל אדם כלו' שלא יביט מי הוא האומר כ"א אל הדברים הנאמרים שהם דברי אלקים כדכתיב ה' יתן אומר המבשרות צבא רב וז"ש דוד מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי וכמו שפי' האלשי"ך ב' מצד המוכיח כי אז"ל קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרי' ואם סובר שכבר קישט א"ע אין זה כ"א רמות רוחא ומי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי ואם עוד לא קישט א"ע איך יקשט את חבירו, אבל העצה לזה טרם יפתח פיו בשער בת רבים יהרהר בתשובה ויקבל ע"ע לעזוב דרכו אשר לא טוב עשה ומהיום והלאה לשמור ולעשות את כל מצות ה' וכתיב מן היום הראשון אשר נתת את לב"ך להבין ולהתענות וכיון שבא לטהר יבטח בה' ני יהי' בעוזרו לגמור מחשבתו כמאמרם הבא לטהר מסייעין אותו ובהיות כן בזה עצמו יוכיח את חבירו לעזוב דרכו ולקבל עליו לעשות רצונו ית' מהיום והלאה, וז"ש דוד לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי כלו' שאני חפץ לעשות רצונך בתוך מחשבתי בשרתי צדק בקהל רב (ע"כ) הנה שפתי לא אכלא מהוכיח (כי) ה' אתה ידעת מחשבתי שכן הוא: וז"ש מי בכם ירא ה' הירא והחרד לדבר ה' לבל יביט אל מראהו של המוכיח כ"א שומע בקול עבדו הוא המוכיח אשר הלך חשכי' ואין נוגה לו כלו' שמכיר ערכו ושפלותי אבל יבטח בשם ה' וישען באלקיו הבא לטהר מסייעין אותו וגמר אומר להביא ראי' לקבל אמת ממי שאמרו מא"א שקבל דבריו של ממרא הקטן ממנו במה שנתן לי עצה על המילה כפרש"י פ' וירא, וז"ש הביטו אל צור חצבתם ראש הנמולים (מלשון ותקח צפורה צור עשה לך חרבות צורים) הביטו אל אברהם אביכם ללכת בדרכיו לקבל האמת אפי' מקטן ממנו כי (בזה) נחם ה' וגי' כי בהוכיח זא"ז ויקשיבו זה לזה יתוקן המקולקל וישיב נדחינו בב"א, ועם האמור יובן מקרא שכתוב (ירמי' י"ג) שמעו והאזינו (דברי המוכיח) אל תגבהו (שלא תאמרו שאתם גבוהים וגדולי' ממנו) כי ה' דבר (בו ולא דבר של עצמו) ע"ד שא' דוד עדותיך שיחה לי וז"ש המד' פ' ראה שמעו לדברי תורה כלו' לא להמדב' כ"א לדברי תורה היוצאים ממנו ואל תגביה את אזניך