ייטב לב דברים תתא

שהכל נהי' בדברו ר"ט א' בורא נפשות רבות וצ"ב מה עלינו לכאן, והנה בברכות אי' הלכתא מאי א"ל פוק חזי מאי עמא דבר פרש"י וכבר נהגו לברך תחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות ויש להבין פי' הברכות האלו, והנ"ל כו ידוע תכלית עבודת האדם להעלות הגה"ק ונפשות קדושות שהן מגולגלים ומעוטפים בדצח"מ ואופן העלתן הוא לפעמים ע"י אכילה וכמ"ש המג"א סי' וא"ו בשם האריז"ל שהנשמה ניזון מרוחניות המאכל ובזה פי' האריז"ל לא על הלחם לבדו (גשמיותו) יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' הוא כח האלקי האומר לו גדל יחי' האדם ובזה פירשו הספרי' רעבים גם צמאים למאכל ולמשתה ני נפשם בהם באותן הדברי' תתעטף ולזה נתנו מחמדיהם באוכל למען להשיב נפשם לשורש קדושתו והן דברי המשנה השותה מים לצמאו דייקא שצמא ומשתוקק לו אומר שהכל נהי' בדברו דבר ה' המחי' אותו ר"ט א' בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת שנחסר להן להיות רעב וצמא הוא למען להחיות בהם באותן הדברים נפש כל חי המגולגל בו ברוך חי העולמים שהוא החיים של כל עולמים כדכתי' ואתה מתי' את כולם ולפעמים צריך אדם לכתת רגליו וליסע ממקום למקום להעלות הנה"ק האחוזים בשורש נפשו אשר במקום ההוא ובבואו שמה יעלה אותן לשורשן ע"י תורתו ותפילתו ואכילתו בקדושה והיינו דכתיב אשרי תמימי דרך שמתמימים ומשלימים הדרך והיינו דכתיב מה' מצעדי גבר כוננו כי ה' יודע באיזה מקום יש נה"ק הנליים אל שורש נשמתו יכין לו הדרך לבא למקום ההוא לעמוד ולשרת בשם ה' לברכו ולהעלותן למעלה אל הקדושה ואם אין בכח האדם לבד עז"א הבא לטהר מסייעין לו כו' וה' יגמור בעדו וזה שאני מברכין בכ"י ברוך המכין מצעדי גבר ואם כי איננו יודע כדת מה לעשות להעלות הנה"ק בעת הלוך ונסוע ע"ז אנו מברכין ברוך כו' שעשה לי למעני כל צורכי והבן: ובזה יובן הענין שישראל נכנסו לארץ ולא משה והוא עפי"מ שפי' המג"ע מאמר ה' למשה רב לך וגו' כי כתיב ורוח אלקים מרחפת מ"ת רפ"ה וצריך להחיותן ולהעלותן ויוסף הוא המשביר ב"ר ויצבור יוסף ב"ר ר"ב ניצוצין ומשה העלה אותן והיינו דכתי' וגם ערב ר"ב עלה אתם ורצה משה לכנוס לארץ להעלות כולם ולזה א"ל ר"ב לך שכבר העלית מספר רב ניצוצין שלך אל תוסף דבר אלי עוד להעלות עכ"ד, כי אלו הנצוצין הנה הנם בארץ הנאחזים בשורש נשמתם של ישראל ועליהם מוטל הדבר להעלותן וז"ש משה שמע ישראל אתה (דייקא) עובר היום את הירדן הטעם לבא לרשת גוים גדולים ועצומים (בנה"ק שבהן) ממך משורשך וז"ש ערים גדולים ובצורות בשמי"ם ממש בשורש הקדושה וצריך אתה להעלותן וע"ז אמר המד' הלכה [כלו' הלכה כדברי ת"ק ור"ט] אדם מישראל השותה מים לצמאו אומר שהכל נ"ב ר"ט אומר בורא נפשות רבות וחסרונ' וכו' להחיות בהן נפש כל חי ולהעלותן ולכן אתה דייקא עובר שמה להחיותן ולהושיבן על אדמתן לשורש קדושתם כאמור: עוד במד' כל הנסים שעשה הקב"ה לישראל לא עשה אלא על המים כו' א"ל משה הוי יודעין שכל הנסים שעשה לכ"ם הקב"ה לא עשה אלא על המים אף כשתעברו את הירדן לרשת את הארץ עתיד הוא לעשות לכם נסים במי הירדן ד"א שמע ישראל אתה עובר וגו' זש"ה אלקים באזנינו שמענו וגו' א"ל משה ממה שעשה לסיחון ועוג שהי' גדולים אתם יודעים שכשתעברו הירדן מהו עושה לל"א מלכים הוי אתה עובר היום את הירדן וכבר כתבנו על זה למעלה ועתה נאמר קרוב לאמת בפשט דברי המד' והיא עפי"מ שפירשו המפורשים הא דכתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה כי מדת הקב"ה איננו כמדת בשר ודם שמעשיו אינם אלא לשעה אבל מעשה ה' אם יחדש בעולם ענין פלאי ונסי באיזה זמן יקום לעולם מיד ולדורות כדכתיב כל אשר יעשה האלקים הוא יהי' לעולם וזה אשר יקראו לה תשועת עולמים וז"ש ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה ממש כאשר יבא א' לארץ צי יעוף ויצמא שם למים ויחפור באר מים חיים וילך לדרכי הרי פעל פעולה נצחית לכל העובר שמה כן פעולת ה' תקום לעולם לישע רבים וז"ש במד' פ' לך א' הקב"ה לאברהם צא וכבוש הדרך לפני בניך אתה מוצא כל מקום שנא' באברהם נאמר בבניו כי מעשה אבות סימן לבניהם אחריהם כמבואר כל זה באורך בספר אה"י במקומו עיי"ש והיינו דכתיב גדולים מעשה ה' האמורים בתורה כי הנם דרושים לכל חפציהם הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד כי הפעולה ההיא עומדת לעד, ועוד הארכתי בזה במקום אחר והיינו דכתיב הים ראה וינוס זה לאות על העתיד כי הירדן יסוב לאחור כי מה שהי' הוא שיהי' והיינו דקשי' לי' להמד' אומרו אתה עובר היו"ם וע"ז תחרץ בא וראה