ייטב לב דברים תשצה

מקרובותי' אלא בשטה שמתקלסת מצרותי' והוא ע"ד דכתיב למעלה וא' רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול וגו' כה' אלקינו בכל קראנו ואליו כ"כ כאן ברוך (ומהולל) תהי' מכל העמים [כי] לא יהי' בך עקה ועקרה וגו' ופי' המד' והגמ' שלא תהי' תפלתך עקורה והפשט והדרש עולה בקנה אחד כמבואר בספר ישמח משה למוזלה"ה עפ"י פרש"י עקר שאינו מוליד ופי' ז' המהרש"א עפ"י שא' למה הי' אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים וז"ש שלא יהי' בך עקר שאינו מוליד אבל עקר המוליד יהי' והיינו שתפעול בתפלתך ולא יהי' תפלתך עקורה עי"ש ומכח זה והסיר ה' ממך וגו' ועי"ז תהי' מהולל ומקולס מפי כל העמים וזה שא' למעלה בפ' דברים ה' אלקיכם הרבה אתכם שנתן לכל או"א דין רבים כי והנכם היום ככוכבי השמים היינו מצדיקים רבים שנמשלו לכוכבי' כדכתי' ומצדיקי הרבים ככוכבים וגי' ע"כ לרוב נחשבי' לרבים ובידכם לשנות הגזירה מרע לטוב וז"ש רש"י ה' אלקיכם הרבה אתכם הגדיל והרים אתכם על דייניכם דהאי על דייניכם לא נזכר בפסוק ולדרכנו יאמר י"א הרבה הרים אתכם על דייניכם הוא י' אלקיכם הנא' במקרא שהוא הדן יחידי לבאי עולם והוא הרים אתכם על עצמו כביכול ע"ד שא' מי מושל בי צדיק והבן, והיינו דכתוב בהפטרה הביטו אל אברהם אביכם וגי' כי אחד קראתיו מחמת שהיה מושל ביצרו והפכו לטוב שנאמר ומצאת את לב"בו נאמן ונעשה כולו אחד בלב אחד ועשה משמאל ימין לכן ואברכהו וארבהו נתתי לו דין רבים וצדיק מושל בי כביכול להמתיק תוקפא דדינא לעשות משמאל ימין ובזה כי נחם ה' ציון וגו' כי הקב"ה יקשיב וישמע לקול צדיקי' המחכים תתי תבנה ומבקשים שימהר לגאלנו ולהביאנו לארצנו וכעין זה יבואר להלן בסוף הפרשה עי"ש: ב מה כתיב למעלה ושמרת וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם והי' עקב תשמעון וגו' אומרו היום צריך ביאור וכבר דרשו חז"ל במס' ערובין היום לעשותם ומחר לקבל שכרם ובודאי פשוטו כפרש"י למחר לעוה"ב, אבל כפלי' לתושיה יש לרמוז בדבריהם ז"ל גם להבין מה שהקשו המפו' על אומרו עקב תשמעון וגו' ולא א' אם תשמעון ותו קשה דזכות אבות למה אם תשמעון ועשיתם: והנ"ל עפ"י אמרם ז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצו' אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה והקשו בתוס' תמה דאי' כל הלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא ותירצו בספרים הקדושים דבאמת צריך שתהי' המחשבה זכה וצלולה וברורה בלתי לה' לבדו לא להתפאר או עמל"פ רק כבר א' אל תאמן בעצמך כו' ר"ל שלא יאמין לעצמו שהמחשבה זכה וצלולה כראוי ואולי במסתרי' יסתר איזה מחשבה שאינה ראוי' כגון להתפאר או עמל"פ וכהנה כי אין שום מבין ומבחין על המחשבה שבלב אפי' האדם על עצמו בלתי ה' ב"ה' לבדו חוקר לב ובוחן כליות וע"כ בכ"י ידמה בעיניו שאתמול לא הי' מחשבתו זכה וצלולה ואולי היתה לצורך עצמו להתפאר או עמל"פ ומה גם שצריך האדם להיות מוסיף והולך יום יום במחשבה זכה יותר ויותר ביתר שאת ונגד עבודתו היום ידמה בעיניו כאלו אתמול הי' עמל"פ וכדומה, וז"ש לעולם (ידמה האדם בעיניו כי) יעסוק שלא לשמה שמתוך שנדמה בעיניו שהי' שלא לשמה בא לשמה כי בכ"י מוסיף לטהר מחשבתו ועבודתו במחשבה צלולה ויותר רצוי' עכ"ד, וז"ש אשר אנכי מצוך היום לעשותם דייקא ר"ל לעשותם מעצמותן כמאמרם ז"ל אהוב האמת באשר הוא אמת ולא מכח שכר ועונש ולזה דקדק לומר היום לעשותם ר"ל שהיום תכוון לעשותם דייקא כאמור ומחר (ידמה בעיניך שאתמול הי' הכוונה) לקבל שכרם ועי"ז והי' עקב (בסוף) תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם דייקא מכת עצמותן כמאמרם מתוך שנדמה בעיניו שהי' שלא לשמה בא לשמה וא"כ אם ידמה בעיניו שמה שעבד ע"ע הי' שלא לשמה שוב כשיבקש איזה דבר בודאי לא יתלה בזכות עצמי כי הרי סובר שאין לו ויתלה בזכות אבותיו ואז תולין לו בזכות עצמו כמאמר חז"ל וז"ש ושמר י"א לך את הברית וגו' שישמור לך לעת"ל כפי' המד' כ"א ואהבך בזכות עצמך: ג יתבאר ענין הסמיכות כי יש לפרש היום לעשותם דייקא ר"ל ע"ד דכתיב לעיל והי' הדברים וגו' אשר אנכי מצוך היום על לבבך ואחז"ל בכ"י יהי' בעיניך כדיוטגמא חדשה אלא דלעיל איירי לענין הקבל' בלב וכאן איירי לענין העשי' שידמה בעיניי בכל יום כאלו הוא מצוה חדשה אצלו שלא עשאה מעולם עד עתה וע"ד שפי' מוזלה"ה בס' ישמח משה בפתיחה חביב קרבנו של אהרן כקרבנם של הנשיאים כי קרבן הנשיאים לחנוכת המזבח בראותם כבוד ה' מלא את המשכן הקריבו קרבנם בחשק והתלהבות גדול הי' חביב מאוד וכ"כ קרבן אהרן אף שהי' פעמי' בכ"י הי' חביב כקרבן הנשיאים שכן דרך בני עלי' כל יום וכל שעה אצלם