ייטב לב דברים תשצד

לכך רצה עומד רצה יושב כו' והבן זאת וז"ש המד' אסור לקבל עמ"ש כשהוא מהלך אלא עומד באימ"ה ובירא"ה אבל בשמתחיל ואהבת כלו' שאם מתחיל לקיים ואהבת לעבדו מאהבה אז בו נכלל היראה ע"כ רצה (קורא ק"ש) מהלך רצה עומד רצה יושב וה"ז כדברי ב"ה והבינהו ועיימ"ש בפ' לך ע"ז המדרש בכל לבבך פרש"י שלא יהי' לבך חולק על המקום יש לפרש עפמ"ש מוזלה"ה בפ' תרומה לפרש נחלתי עדותיך לעולם ר"ל בלי ביטול רגע אתת כי ששון לבי המה עפ"י דאי' בגמ' תרי קלי לא משתמעי כ"א בהלל ובמגילה איידי דחביבי יהבי דעתי' אבל נטיתי לבי לעשי' תקוד דהיינו שכופה יצרו אבל אינו חביב אז לעולם הוא בעקב עיי"ש, וז"ש ואהבת וגו' אז ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך כלו' שמכח אהבה אז ידבר בם גם בלכתו בדרך לא יעצרנו הגשם והשלג כי איידי דחביבא יהיב דעתי' ועד"ז שמעתי מפי אבא מארי הגאון הצדיק זלה"ה שהי' מרגלא בפומי' לפרש כאשר יחנו כלו' בביתו כן יסעו כלו' כן יהי' בעת הנסיעה ובזה פי' אחי הרב מהר"ש שי' ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם שהוא כפל אבל בא לומר שהי' במקום מסעיהם דומה למה שהי' במקום מוצאיהם היינו בביתם ולא שינו טעמם וריחם לא פג מטורח הדרך וז"ש שלא יהי' לבך חלוק (מאתו ית') על המקום כלו' בשביל המקום כלו' בשביל היותך באיזה מקום לא בביתך כ"א גם בלכתך בדרך לא יצר צעדך כ"א יהי' לבך דבוק בו ית' בכל עת ובכל שעה ובכל רגע: מה העדות והחקים והמשפטים וגו' נתבאר סו"פ שמיני. עקב א מה כתיב למעלה ושמרת וגו' אשר אנכי מצוך וגו' [לשון יחיד] וסמיך לי' והי' עקב תשמעון וגו' ושמרתם ועשיתם אתם לשון רבים ושמר י"א לך וגו' ואהבך וברכך והרבך לשון יחיד יש להבין שנותו את טעמו גם אומרי עקב ולא אמר אם תשמעון עי' רש"י, והנ"ל בזה ע"ד דכתיב התקוששו וקושו ואמרו חז"ל קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים והוא מה שנא' שובה ישראל וגי' לשון יחיד שמקודם תשוב בעצמך אח"ז קחי עמכם דברים דברי תוכחה לאמר לאחרים ושובו ברבים והוא מה שא' כאן תחלה ושמרת וגו' לשון יחיד והי' עקב סוף הדבר תשמעון וגי' ושמרתם וגו' שתראה לעורר לב רבים לשמוע ולשמור ולעשות [וידוע כי יש אם למקרא וכאלו כתיב עקב תשמיעון לזולתכם ושמרתם] וא"כ יהי' רבים צריכים לך ונפיש זכותך ויהי' לך לעצמך דין רבים כדאי' בפ"ק דתענית ובתג"א סי' קי"ט להלכה דמהרי"ל חלה ואמרו סליחות בתפלה כיון דרבים צריכי' לו כרבים דמי עי"ש ומי שיש לו דין רבים תפלתו תועיל לבטל הגזירה אפי' לאחר גז"ד לשנותה לטובה כדאי' בפ"ק דר"ה כדכתיב מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו דהיינו בציבור וממילא מי שחשוב כרבים דין ציבור לו [ועי' פר"ד דרך הרבים על המד' את גדלך זה המן תמצא מבואר כן]: ובזה פירשתי וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר וגי' אם שהי' לאחר גז"ד עז"א ואברהם היו יהי' לגוי גדול וגו' כלו' שהוא בעצמו יש לו דין רבים כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו וגו' הרי רבים צריכים לו וכרבים דמי ולכן נכון לגלות לו כי בידו לשנותו לטובה אפי' לאחר גז"ד וכן יצחק ויעקב שגיירו גרים כדאי' במד' וישב ע"כ הי' לכל או"א דין רבים ומה"ט או' אלקי אברהם א' יצחק וא' יעקב דהא פרש"י ואעשך לגוי גדיל זה שאומרים אלקי אברהם ומפרש המזרחי שאין הקב"ה מכנה אלקותו אלא למי שיש לו דין רבים, וז"ש כאן מאחר שתעורר לבב רבים לטוב אז ישמר ה"א לך דייקא ליחיד את הברית וגו' לאבותיך בשביל שהי' לכל או"א דין רבים ואהבך וברכך והרב"ך שיתן לך דין רבים וע"כ וברך פרי בטנך וגו' ברוך תהי' מכל העמים כלו' שתהי' ברוך ומהולל מפי כל העמים כדאי' במד' אין שבתה של מטרוניתא בשעה שמתקלסת