ייטב לב דברים תשפז

יעקב פרשת לך ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה כי על ידי תפלות אבותינו נעשה מעיין הנובע ישועה בדורות שאחריהן וזהו תאות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה לדורות הבאים וזה שצוה ה' אותנו לזכור נסיו ונפלאותיו אשר עשה עם אבותינו כי עם זה מעוררים אנחנו אותן החסדים והנסים להריק אלינו וזה שא' והיי טרם יקראו ואני אענה כלו' הדבר שישאלו ממני כבר עניתי לאבותיהם ע"כ עוד כלו' עוד כמו שנעשה לראשונים הם מאברים לעשות להם ואני אשמע עכ"ד בארוכה, וז"ש יענך ה' ביום צרה דייקא שאז רבו המסטינים ע"כ ישגבך שם אלהי יעקב מי שענה ליעקב בעת צרה הוא יענה אותך אבל לא מכחך לבד, וז"ש ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאחר שנגזרה גזרה וכבר הגיע עת צרה לאמר ה' אלהים בלשון שאמר אברהם לעורר תפלתו להושע כמו שנושע הוא באותו לשון בהתחננו לה' וז"ש רש"י רחום בדין כלו' רחום אפילו בשכבר הוא עת הדין כמו שהיה באברהם שרחם ה' עליו בעת הדין ודמה משה בנפשו כי בהזכירו תפלתו של אברהם אבינו גם הוא עוד יהיה נושע ויא' ה' אלי וגו' אל תוסף דבר אלי עו"ד בדבר הזה עוד כמו באברהם כי לא תעבור: ואתחנן אל ה' בעת ההוא וגו', שמעתי מפי אחי הרב ר' שמואל ט"ב אבד"ק גארליץ ע"ד שפי' בס' דברי אמת של הרב הק' זלה"ה מלובלין מאמרם אין ועתה אלא תשובה כי האדם צריך לחשוב בכ"ע כי מה שעבר אין וכלה באפס ומה שעתיד אינו עדיין ואין לו רק רגע שעומד בי וראוי עכ"פ לעשות בו תשובה ע"כ דבריו, והנה משה אדוננו היה עניו מאד מכל האדם ודמה בנפשו שאין בידו זכות מן העבר ולא מן העתיד כמאמרם אל תאמן בעצמך וכו' ולא נשען להתחנן אל ה' כי אם בשביל עת ורגע ההוא שעמד בו לפני בוראו וזהו ואתחנן אל ה' בעת ההוא בשביל עת ההוא והבן: במד' ואתחנן למה כדי שיכנוס לארץ והוא תמוה, וא' בני הרב ר' ליפא שיחי' כי איתא בגמרא שמשה נתאוה לכנוס לארץ לקיים מצות התלוים בה ואי' במד' שהרבה בתפלה כמנין ואתחנן א"כ זה שא' ואתחנן למה בשביל קיום המצות לא היה צריך להרבות בתפלה כ"כ דקי"ל מחשבה טובה מצרפה למעשה וע"ז אמר כדי שיכנוס לארץ, ויובן למ"ש הנוע"מ למ"ש מהרש"א הטעם אהא דמחשבה טובה מצטרף למעשה משום דמוקמיה ליה אחזקת כשרות אם הי' בא לידו הוי עביד א"כ זהו בהיות ישראל בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ לית להו חזקת כשרות כמ"ש הרמב"ם פ"ח ממ"א א"כ תו מחשבה טובה אינה מצטרף למעשה וזה שא' אעברה נא ואראה את הארץ דשם בראיה בעלמא סגי אף טרם יקיים במעשה דשם מחשבה מצרף למעשה משא"כ בחוץ לארץ עכ"ד בני' ויפה א' אף דמשה ודאי היה לו חזקת כשרות אפילו בחוץ לארץ אבל האיש משה עניו מאד ולא ידע א"ע ומדרגתו וע"כ ויאמר ה' אלי רב לך שכר הרבה שמור לך כאלו קיימת במעשה כמו שפי' השל"ה: וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמי' ממעל לפי מה שמשיגים גדולתו מכח צבא מעלה מה שהאציל וברא כו' ועל הארץ (רק) מתחת מכח עולם העשיה ע"ד שאו מרום עיניכם וגו' כי אראה שמיך וגו' ירח וכוכבים רק מזה נראה גדולתו יתברך לעינינו, אין עוד יותר לא כפי בחינת השגת העליונים וזה שאומרים בתפלת יוצר תתברך ה"א בשמים ממעל ועל הארץ (רק) מתחת ואפילו הכי זה השבח של התחתונים מתחת עולה על כל שבת מעשי ידיך ועל מאורי אור שעשית ושיצרת אם כי המה יפארוך סלה לא כן התחתונים רק כל אחד בזמנו עכ"ז ואביתי תהלה מקרוצי חומר כו': א"י וידעת היום וגו' כי ה' הוא האלהים וגו' איתא בזוהר תרומה דף קס"א ע"ב דא איהו כללא דעילא ותתא כו' בגין דאיהי שם מלא רזא דמהימנותא ומאן איהו ה' אחד ושמו אחד ה' אחד שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד דא איהו יחודא חד בשכתל"ו הא יחודא אחרא למהוי שמי' חד ורזא דא ה' הוא האלהים כד אינון ביחודא חד כו' ובזוהר תרומה דף קל"ד אחד לעילא בשית סטרין שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אחד לתתא בשית סטרין בשכמל"ו ואי תימא לתתא לא כתיב אחד ועד הוא אחד באלופי אתוון עכ"ל: וז"ש אין עו"ד אותיות וע"ד כ"א יתחלפו לאותיות אחד כמו דכורא ואפשר זה שא' בפ' ויקהל והם הביאו אליו עו"ד נדבה לעשותו אחד, ויובן על פי מה שכתב בזוהר דף קל"ט כיון דאתקין משכנא לא מליל אלא בכ"ה אתוון לאחזאה דהא אשתלים דא כגוונא דלעילא עי"ש, וזה שרומז במגלת אסתר ומה בקשתך עו"ד ותעש לשון תיקון לאותיות אחד, וז"ש בפרשת נח ותבא אליו היונה הוא השכינה (כדאיתא בתיקונים) לעת ערב עת