ייטב לב דברים תשפג

(שוב מצאתי מעין זה בס' באמ"ח עיי"ש) והנה מבואר בספרים מה שנא' ביציאת מצרים ביד חזקה מה שהוצרך יד חזקה היינו מפני שהי' קודם זמנו רק ע"י השלמה עיי"ש וז"ש במשה ואתחנן אל ה' בעת ההוא ר"ל בשביל עת וזמן הגאולה הנסתר מכל חי קץ הד' מכל עין נסתר לאמר ר"ל שהתפלל ע"ע שיהי' בימיו קץ הגאולה כ"א הי' משה נכנס לארץ לא חרבה עירנו כידוע וגם לאמר לדורות שיהי' מתפללין ישראל איתה תפלה עצמה בכל דור ודור והוא מה שא' אתה החלות להראות א"ע את גדלך ואת ידך החזקה היינו ענין יציאת מצרים קודם הזמן אשר מי וגו' יעשה כמעשיך להקדים הזמן ע"כ גם עתה אעברה נא היינו אקדימה נא הגאולה קודם זמנו (כטעם ויעבור את הכושי וכמו עובר לעשייתן) ואראה את הארץ וגו' ויתעבר ה' בי למענכם כפרש"י והמד' בשביל דור המדבר שיבאו למנוחה ולא שמע אלי דייקא אבל לענין דורות הבאים ועתה ישראל שמע אל החוקים וגו' למען תחיו ובאתם וירשתם וגו' וז"ש ועתה אינו אלא תשובה כי אין הדבר תלוי אלא בתשובה וגמר אומר כי ואתם הדבקים בה' (עד שהוא מייחד שמי להקרא) אלקיכם דייקא אז חיים כולכם היום דייקא בכ"י ויום אם בקולי תשמעו וז"ש חיים כי בזמן הגלות נקראים מתים וכדכתיב במחשכים הושיבני כו' ונא' תשוב תחיינו וזהו חיים כולכם היום כאמור: עוד ירמוז עפי"מ שפי' מוזלה"ה בספר ישמח משה אז ישיר וגו' עפ"י דברי הרמב"ם כי עיקר השבח הוא ציור המצטייר בלב ומ"ש בפה הוא רק לעורר לבב זולתו (וכ"כ פי' הצדיק הק' ר"ז זלה"ה העונה אמן לא יגבי' קולו יותר מהמברך הוא הלב) ובזה פי' יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוכה (בלב) כבוד מלכותך יאמרו וגו' (הוא להודיע רק וגו' וז"ש אזי שיר וגו' עלה בלבו שישיר ויאמרו בפה הוא רק לאמר עכ"ד ועד"ז פירשתי והי' טרם יקראו וגו' כי גם בתפלה עיקר' בלב כדכתב רבינו ז"ל בספר המצות ולעבדו זו תפלה כמ"ש איזה עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה וזמן התפלה הוא רק מדרבנן עיי"ש ובמג"א, וא"כ ג"כ קשה למה לי תפלה בפה וזמן לזה הלא עיקרה הוא בלב ולזה א"צ שום זמן כי בכ"ע ובכ"ש עינינו נשואות אל ה' אלקינו וכמ"ש דוד כעיני עבדים וגו' כן עינינו והתירוץ הוא כנ"ל לעורר לבבות בני אדם זולתו להתפלל אל ה' בעת צרתם ובזמן המיוחד לתפלה מעומק הלב וז"ש והי' טרם יקראו ואני אענה כי אני יודע מחשבה שבלב (ועיי' ת"ר בשלח עה"פ מה תצעק אלי) רק עוד ר"ל שיהי' עוד מתפללי' לכך הם מדברים ואני אשמע וז"ש ערב ובוקר וצהרים היינו זמן הקבוע לג' תפלות אשיחה ואהמה וישמע קולי (עד כי) פדה בשלום נפשי וגו' וקשה תרתי זמן ל"ל ודבור בפה ל"ל הלא ה' יודע מחשבות בני אדם העולה על לבביהן בכל עת ובכל שעה ע"ז אמר לתרץ כי ברבים הי' עמדי לעורר לבבם ג"כ להתפלל עד כי ישמע אל ויענם ויעתר להם: וז"ש ואתחנן אל ה' בעת ההוא היינו זמן הקבוע לתפלה שבפה ול"ל זה הלא הלב יכול לחשוב ולישא עין למרומים בכל זמן ובכל רגע עז"א לאמר שיאמרו גם אחרים התפלה והבן: א"י בעת ההוא לאמר אתה החלות וגו' אעברה נא והיא דידוע הוויכוח שבינינו ובינו ית"ש שהוא אומר שובו אלי ואנחנו אומרי' השיבנו ה' אליך ועיי' מ"ש בזה מוזלה"ה בספר ישמח משה פ' עקב עה"פ בעת ההוא אמר ה' אלי פסל לד על המד' עיי"ש ועיי' רד"ק ירמי' סי' ל"א בפסוק כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר לא כמו עשה שדרכו של איש לחזור וכו' כ"א הנקב' תסובב גבר ולכך שובו אלי תחלה עיי"ש, וזה נ"ל ביאור מאמרם לא הי' ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ כו' שבהן בנות ישראל יוצאות וא' בחור שא עיניך וראה כו' הענין שזה פועל דמיוני [בחדש מנחם אב לנחמנו] על העתיד שנקבה תסובב גבר לשוב אליו תחלה כמו אז בט"ו באב שהבנות הי' יוצאות וחוזרות למצא בעליהן והבן. והנה כבר אתמר משמי' דגברא רבה האי ניהו הגאה"ק מהר"ש זלה"ה מניקלשפורג שאנחנו מבקשים השיבנו תחלה ועכ"ז יחשב בעיניך כאלו ונשובה אנחנו תחלה חדש ימינו כקדם כאלו אנחנו מקדימים והוא ע"ד אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי נמצא הוא המתחיל אח"כ אשה מזרעת תחלה כ"כ הוא ית' כל יכול לעשות באופן שהוא המשיב תחלה וגם אנחנו משיבים תחלה עכ"ד וכבר אמרנו כי אעברה פירושו אקדימה: וז"ש ואתחנן אל ה' בעת ההוא בשביל עת הגאולה הנסתר לאמר אתה החלות וגו' שאתה המתחיל להראות וגו' גדלך וגו' ר"ל להשיבנו להכיר גדולתך וגם אעברה נא שאהי' אני המקדים לשוב אליך ועי"ז ואראה את הארץ ושמא תאמר הלא זה ב' הפכים ע"ז הקדים לומר אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וגו' לכך