ייטב לב דברים תשעט

דייקא נטפל לאחריו שאין לו מחיקה ולא כמו בזמן שהי' דבוקים מלפניו שמלפניו יש מחיקה, וזה שא' קול קורא במדבר פנו דרך הויה ר"ל מה שהיה נדבק לפניו כמו אותיות שלפני הויה שהם דרך להויה כ"א ישרו בערבה מסילה לאלהינו נטפל מלאחריו לשם אלהים ואומר מה אקרא כלי' מה חילוק יש בין זה לזה עז"א כל הבשר חציר וגו' כי רוח הויה נשבה בו ר"ל בחינת דיבוק באותיות שלפני הויה שיש להן מחיקה אבל ודבר אלהינו היינו נטפל לאלהים מלאחריו יקום לעולם שאין לו מחיקה, לזה גמר אומר אל תיראי וגו' הנה אלהיכ"ם דייקא וזה שא' וצניף מלוכה בכף אלהי"ך ר"ל בכף של אלהי"ך: וז"ש שובה ישראל עד הויה אלהי"ך והבן, וזה יש לרמוז בדברי הזוהר פרשת בא מה לכ"ם תרי זימני כי מנייהו אשתמע יתיר דכתיב כי חלק ה' עמו עפ"י מ"ש האוה"ח בפ' הנ"ל עוד נעים ירמוז בתיבת בה' והוא שם זה אינו מקדש מלאחריו הא למדת שדבקות ישראל הוא בשמות עצמם מתאחדים וזה שא' כי חלק הוי' עמו עי"ש, והן דברי הזוהר לכך כתיב תרי זימני לכם הא' כפשוטו והב' רומז ראשון הוא לכ"ם כלו' לאותיות כ"ם הנטפלים לאחריו וכמו דכתיב כי חלק ה' עמו והבן: לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן י"א לפנינו, יתבאר עפ"י מ"ש האר"י בשער העתידה כי טו"ב הוא יסוד אבא הגנוז ביסוד זעיר שם ע"ב ומנין הכ"ל מתפשט ויוצא לחוץ עי"ש, וזה שא' חכמים אשכול איש שהכ"ל בו כלו' שהכ"ל מתפשט ע"י וזה את הכ"ל נתן ה' אלהינו לפנינו והבן: ואתחנן ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר י"א אתה החלות להראות א"ע את גדלך ואת ידך החזקה וגי' אעברה נא וגו' יש לפרש דכת' להלן ונשב בגיא וגו' ועתה ישראל שמע וגו' ופרש"י ונשב בגיא ונצמדתם לע"ז ואעפי"כ ועתה ישראל שמע וגו' והכל מחול לך וא לא זכיתי למחול לי והטעם לזה מבואר לעיל בפ' בראשי' עפ"י פר"שי בתחל' עלה במחשבה לברא במדה"ד וכו' עד עמד ושיתף מדה"רח והקדי' למדה"ד דכתי' ביום עשות י"א וגו' ומבואר בש"לה כי צדיקי' הגדולי' נדונים כפי המחשבה דכתי' וסביביו נשערה וגו' וזה בתחל' אותן ששרשן מראשית המחשבה עלה במחשבה לברא במדה"ד אבל שאר הנבראי' בששת ימי המעשה בכח הדיבור דכתיב בדב"ר ה' שמים נעש"ו הם מתנהגי' בשיתוף מדהר"ח למדה"ד עכ"ד ולכן משה שנקרא ראשי' שנאצל ממחשבה עליונה נוהג עמי במדה"ד ע"כ נקרא איש האלקי"ם דייקא ע"כ לא זכה לימחל לו וז"ש ועתה ישראל שמע וגו' והכל מחיל לך ולא לי וע"ז א' הטעם כי ואתם הדבקים בה' אלקיכם במדה"רח שהקדים למדה"ד ע"כ חיים כלכם היום עיי"ש באורך: ולפי"ז נאמר כי משה בא בטענה להתנהג עמו בבחי' אמירה רכה במדהר"ח ונתן לזה טעם לשבח כי כל השתתפות סוד הוי' אלקי' היינו קו האמצעי בחי' ת"ת וזש"ה כה אמר ה' בראך יעקב ואי' בילקוט מי בראך יעקב בראך עוד שם שמי' וארץ לא נבראו אלא בשביל יעקב שנא' ויקם עדת ביעקב ואין עדת אלא שמי' וארץ שנא' העדותי וגו' את השמי' וגו' וידוע כי יעקב ומשה כחדא אזלין כי משה סוד הדעת וז"ש ויקם עדת ביעקב עד"ת אותיות דע"ת ושורש הדברי' כי השתתפות הוי' אלקי' הוא מדתו של יעקב ומשה ובזכותן הי', ומצינו בגמ' סוף יבמות מעשה בבתו של נחוני' חופר שיחין שנפלה לבור הגדול והודיעו לרחב"ד וכו' שלישית א"ל עלתה וכו' לא נביא אנכי אלא דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בי זרעו אר"א אעפ"כ מת בנו בצמא שנא' וסביביו נשערה וגו' ולפי דברי רחב"ד אם כך לזרעו כ"ש ששייך סברא זו יותר על עצמו, וזה הי' טענתו ובקשתו של משה ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר פירוש להתנהג עמי בבחי' אמירה רכה דהיינו מדהר"ת לא במדה"ד כפי המחשב (וכמו שפירשו המפו' ברוך שאמ"ר והי' העולם היינו ע"י