ייטב לב דברים תשעח

היטב ולזה תקנו בימי חנוכה לחזק ולאמץ לומדי תורה ועץ חיים הוא למחזיקים בה כו', והנה כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה בימים הנוראים אח"כ סוכות נגד יעקב כדכתיב ויבא יעקב סוכותה ולזה צותה התורה ליטול הד' מינים שבלולב להודות ולהלל בהן כדאיתא במדרש אמור עה"פ ועם נברא יהלל עי"ש ובזה נתקן מדת הוד, וביום הושענא רבא לוקחים הערבה לבדה לבטא בשפתים דברי תפלות והודאות אח"כ בחנוכה מדליקין בשמן זית להודות ולהלל אח"כ פורים בר"ח אדר בחינת חוטם בחינת רוח וזה נ"ל שרומז הכתוב אחר שאמר שובה ישראל וגו' ילכו יונקותיו בסוכות (בד' מינים שבלולב) יהי כזית (כלי' כשמדליקין בשמן זית) הודו להודות ולהלל וריח לו (בפורים) כלבנון לכך היה הישועה בפורים ע"י מרדכי (דמתרגמינן בשמים ראש תרי דכי') ואסתר הדסה בחינת רוח כדאיתא בסה"ק והבן, והנה אם אמנם כי נגע רק בכף ירך עכ"ז שדי תיכלא בכוליה ח"ו כביכול ומבשרי אחזה בחולי הקיבה שסיתנו שרגלי' כואבים וכולו אינו במזג הבריאות והנה איימתי בכל השנה א' הוא השנה הזאת וכסבורים אנו שכבר נתקן מה שנגע בכף ירך במצות הדלקת שמן בחנוכה ועתה בעוה"ר שעדיין בן דוד לא בא ועוד לא עלתה ארוכה ביתי חנוכה, וז"ש הכתוב מכף רגל ועד ראש אין בו מתום (שתחלת המכה מכף רגל במה שנגע בכף ירך ושדי תיכלא עד ראש) לא זרו וגו' ולא רככה בשמן נר חנוכה והבן: וז"ש ואת העם צו לאמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו' ואיתא במדרש אמר הקב"ה לא לכם בלבד אני מצוה אלא גם אתם צוו לבניכם כלו' שזה מצוה שנצטוו מיד באומרו אתם עוברים וגו' כפשוטו ולדורות ירמוז על זמן הגלות שעוברים בגבולו וארצו ותחת ממשלתו עכ"ז ויראו מכם וגו' עוד ירמוז אתם עוברים בגבול אחיכם וגו' על יום תשעה באב שאז עוברים בגבולי שהוא ממונה על יום זה כדאיתא בזוהר הנ"ל עכ"ז ויראו מכם ונשמרתם מאד כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל היינו עד שתתקנו כף רגלו של יעקב ואז תדרכו כף רגלו של עשו כי כשזה קם זה נופל ואין לו רגלים וכדכתיב על גחונך תלך וכבר אמרנו כי בחינת התיקון הוא על ידי הדלקת שמן זית של חניכה וזה שכתב רש"י כדכתיב ועמדו רגליו וגו' על הר הזתים כלו' על ידי מצות שמן זית של חנוכה: א"י אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו כו' יתבאר על פי מה שכתב בזוהר הנ"ל כי אותו יום תשעה אב הוא גבולו של יצה"ר ס"ם הוא שרו של עשו וכשחל בשבת נדחה התענית למחר ואוכלים ושותים בו כי אז מחמת קדושת שבת אין לו שליטה ואין אנו מתייראין כי ידוע שבשבת אינם חותמין שומר עמו ישראל כי שבת שימר עי' באו"ח סימן רס"ז ובמג"א בשם הזוהר וכש"כ בשבת זה דאז חסדים מתגברים יותר למען להמתיק הדינים דמה"ט נקרא עת המנחה של שבת קדש רעוא דרעוין עת רצון כי בחול באותו זמן שולטים דינים ואז מכח קדושת שבת רחמים וחסדים גוברים ונעשה רעוא דרעוין וכ"כ בשבת קדש זה שבימות החול שליטת הסט"א ובשבת לבל יהיה להם שום אחיזה גיברים רחמים וחסדים גדולים עד שישראל נשמרין בשבת ההוא שמירה כפולה ומכופלת למקו' עלינו וז"ש ואת העם צו לא' לדורות בזמן הגלות אתם ר"ת "תשעה "אב "מלכתא עוברים בגבול אחיכם בני עשו הייני ביום ט' באב כשחל בש"ק הנקרא מלכתא לאכול ולשתות בו ויראו מכם ונשמרתם מאד שמירה כפולה כאמור והבן כי נכון: וייראו מכם נ"ל כי הנה איתא במ"ח מס' יום ד' כי השם יל"י מסוגל לשמירה וחלופו מכ"ם בא"ת ב"ש וז"ש וייראו מכ"ם (דייקא) ונשמרתם וגו' וזה שרומז הכתוב פ' וילך כי לא דבר ריק הוא (אותיות) מכ"ם כי הוא חייכם כו' וז"ש פרשת ואתחנן ונשל גוים וגו' רבים ועצומים ממ"ך דייקא והבן: א"י ויראו מכם עפמ"ש האוה"ח עה"פ ואתם הדבקים בה' בחינת אלהיכ"ם דייקא כלומר כמו אותיות כ"ס הנטפלים מלאחריו שאין להם מחיקת (הובא למעלה) וזה שא' וייראו מכ"ם כלו' מכח שאתם דבוקים בחינת כ"ס לאחריו וז"ש שם פ' הנ"ל ונשל גוים רבים מפניך כלו' מכח שהוא כביכול לפניך ואתה נטפל לאחריו כמו אותיות כ"ם וזה שסיים ממ"ך כלו' מכח אותיות כ"ם מלאחריו והבן וז"ש ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעי אחריו עי"ש בפרש"י דקשיא דהול"ל אחריהם ולמ"ש י"ל דקאי אחריו על הקב"ה כביכול כלו' ויבחר בזרעו אחריו שיהיו נטפלים לאחריו ויוציאך בפניו פ"י פניו ר"ל מה שהוא כביכול לפניך ואתה נטפל לאחריו וגי' ממצרים להוריש גוים כו' ועצומים ממ"ך דייקא מכח אותיות ת"ך הנטפלים בשם אלהוכ"ם ומפני"ך הנטפל לאלהי"ך והבן וזהו נחמו נחמו יאמר אלהיכם