ייטב לב דברים תשעה

אבל לדור אחרון הנולדים במדבר לא הי' די להם בראי' בעלמא כ"א יצא לדבר דברים דברי תוכחות במוצא שפתים וכבר נודע מ"ש המפורשים כי הרוצה להוכיח חבירו לא יאמר דברי תוכחה ומוסר לבד כי לא יכנסו לאזניו בלתי אם יבאר איזה פסוק וילבש בתוך הדברים דברי מוסר ע"ד שנותנים לתינוק סמי רפואות אם יתנו לו הסם לבד לא יקח בלתי אם מעורב הסם ההוא בתוך צפיחת בדבש עי"ז יאכל גם הסמי רפואה כ"כ ע"י שמלביש המוסר בתוך ביאור מקראי קודש יכנסו באזניו: וז"ש אלה הדברים אשר דבר משה וגו' בעבר הירדן וגו' הואיל משה באר את התורה הזאת לפרש התורה כדי לאמר אמירה של מוסר והבן: אלה הדברים אשר דבר משה אכ"י וגו' דבר משה וגו' אחרי הכותו את סיחון וגו' בעבר הירדן וגו' הואיל משה באר את התורה הזאת לאמ"ר י"א דברה אלינו בחורב לאמ"ר רב לכם וגו' דיש להבין אומרו אל"ה הדברים וגם אומרו לאמ"ר זה פעמים לכאור' אך למותר וגם למה הזכיר שם חורב בכאן והנ"ל בזה עפ"י מאמר חז"ל עה"פ וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק שלן בעמקה של הלכה ושמעתי ממוזלה"ה הענין עפימ"ש חז"ל עה"פ עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלי' עומדות היו רגלינו במלחמה בשביל שעריך ירושלים שעסקו בתור' ביאור הדבר דע"י עסק התורה בעיון לחדש חידושים להסיר הקושי' והספקות בכח זה מזמר עריצים והקליפות החוחים הסובבים וכו' ויפקוד על צבא מרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה ולכן לן יהושע בעמקה של הלכה ובזה אמר מוזלה"ה דז"ש יבחר אלקים חדשים שפי' בתנא דבי אלי' יבחר אלקים חדושים חדושי תורה מכל השעשועים והוסיף מוזלה"ה דז"ש אח"ז לראי' ע"ז שהרי מגן אם יראה ורומח בארבעי' אלף בישראל אין זה אלא שנצחו המלחמה במלחמתה של תורה בחידושים שחדשו עכ"ד ז"ל, וזה שאמר יעקב אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי עי' תרגומו ולדרכנו היינו בחרבו ובקשתי מלחמת התורה [עי' בזוהר בלק דף קפ"ח ב' במאמר האי ינוקא) והנה בגמ' נדרים דף ל"ח לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנא' כתב לך כתבן שלך ונהג בה טובת עין ונתנה לישראל ופריך והכתיב ואותי צוה ה' בעת ההוא ללמד אתכם וגו' ומשני אותי צוה ואני לכם ופריך מלמען תהי' לו השירה הזאת לעד בבני ישראל ומסיק אלא פלפולא בעלמא פי' הרא"ש הבנה וחריפות והיינו כתבן שלך כי כל החכמה והשכל רמוזי' בכתב התורה כו' נמצא לפי"ז ואותי צוה ה' ללמד אתכם הוא כמשמעו לענין תורה שבכתב ובגמ' גיטין דף ס' לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבע"פ שנא' כי עפ"י הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל והנה משה כבש ארץ סיחון ועוג בכח פלפולא וחדושי תורה שהן דברי' שבע"פ ואח"ז הוא ידע שעוד צריך יהושע וישראל להלחם לכבוש ל"א מלכים אז נהג בהן טובת עין ומסר להן ביאור תורה שבכתב ופלפולו היוצאי' מהבנת התורה שבכתב למען יהא בידם כח לכבוש המלחמה וז"ש אלה הדברי' היינו דברי תורה שבע"פ כאמור למעלה עפ"י הדברי' האלה היינו הדבורים האלה שבע"פ) אשר דבר משה אל כל ישראל וגו' ויהי וגו' דבר משה אל ב"י ככל אשר צוה ה' אותו אליהם כלו' שבכתב שצוה ה' אותו ללמד אותם אחרי הכותו את סיחון וגו' שכבש בכחו הגדול בפלפולים וחידושי' בעבר הירדן וגו' שנשאר לכבוש ל"א מלכים הואיל משה בארה את התורה הזאת שהתחיל ללמדם ביאור התור' והבנתו ופלפולו למען) לאמר חדושי תורה לדורות [כדמצינו במדרש עה"פ וידר יעקב נדר לאמר לדורות ובזוהר אז ישיר משה וגו' ויאמרו לאמר השירה לדורי דורות] והטעם שיש בתורה לאמר ולחדש בכל דור הוא ע"ד שפי' הרמ"ע וז"ל והנה דרש בסוף שיטה דרש בריש שיטה שעדיין יש לדרוש כאלו הוא התחלה והנה שיר"ף ר"ת "ששים "רבוא "פירושי' והענין ע"ד דאי' בגמ' מגילה מה ראתה אסתר כי' אמר ככולהו אמוראי ופירשו המפורשי' כי אסתר ברוה"ק נאמרה ולכן סובל כמה ציורים וכמה פירושים וכ"ש מאמר אלקינו ית' שלחכמתו ותבונתו אין חקר שסובל פירושים אין מספר וז"ש י"א (דייקא) דבר אלינו וגו' ע"כ יש בו לאמר לדורי דורות ולזה הזכיר וא' דבר אלינו בחורב דייקא עפ"י שא' למה נקרא שמו חורב שממנו יצאה חורבה לאו"ה כלו' שע"י שיש בדיבורו ית' לאמר לדורות מזה יצאה חורבה וחרב פיפיות לאו"ה וכיון שכן שיש בידינו כח בפלפול לכבוש מלחמות ע"כ רב לכם שבת וגי' שנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו וגו' ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם עפימ"ש מוזלה"ה כשרתי צדק בקהל רב וגו' כי מי שאומר תוכחה לאיש פרטי יודע מה חסרונו