ייטב לב בראשית צז

הטוב רוצה להטיב ויש לו תענוג גדול ממה שע"י האומן נעשה רצונו להחיות נפש אדם ולזה משלם לו שכר טוב על הך' גופי' שביקש מאת המלך למלא רצונו להחיות נפש אדם הנמשל כי אנחנו עם ה' קושרי' כתרים לקוננו ית' והוא משלם שכר טוב לעושי רצונו והנה נודע כי צדיק מושל ביראת אלקים צדיק גוזר הקב"ה מקיים הקב"ה גוזר צדיק מבטל והנה אם הצדיק מתפלל בעבור איזה איש והקב"ה עושה רצונו למען אשר הצדיק נושא תן בעיניו בעשותו כתרים לקונו ית' אם אמנם כי כל זה מאת ה' היתה לו ע"ד מי הקדימני תחת כל השמים לי הוא וד' יתן חכמה מפי' כו' ומלמד לאדם דעת איך לעמוד ולהתפלל ולעשות כתרים עכ"ז כשעושה רצונו לרחם על האיש שהצדיק מתפלל עליו אינו מנכה לו משכירותו ואדרבא ע"ז עצמו שהתפלל ולענה להחיות נפש כל חי ולעורר רחמים על ישראל הקב"ה קובע לו שכר כי זהו גופי' רצונו כמו שכ' בספרי' שכר מצוה זהו עצמו מצוה ועונש עבירה זהו עבירה כי יש להקב"ה תענוג בהשפיעו טוב לבני ישראל (וע"ד שכ' בפ' לך עיי"ש ובפסוק ויקח אברהם צאן ובקר כו') וז"ש שלא יא' אדם אם כל העולם יהי' ניזון בשבילי ח"ו יהי' נגרע משכר עבודתי על שהמלך מלא רציני בזה ולזה אמר ונאמן הוא בעל מלאכתך הוא השי"ת אשר עשה אותך אותן והי' מלמד אותך המלאכה לשלם לך אפי' שכר פעולתך מה שפעלת בתפלתך להשפיע טוב לבני אדם טל ידך עכ"ד הק' תמצאנו בס' י"מ בפ' פנחס עיי"ש: ובזה יובנו דברי המד' פ' לך לפי שהי' א"א מתפחד ואו' ירדתי לכבשן האש וניצלתי למלחמת מלכים ונצחתי שמא קבלתי שכר של צדקותי א"ל הקב"ה א"ת אברם אנכי מגן לך כל מה שעשיתי עמך בעוה"ז חנם עשיתי עמך ושכרך מתוקן לעוה"ב כלו' לא די שלא ינוכה לו משכר צדקותיו אדרבא ע"ז גופא שהי' פועל ישועות בקרב הארץ וניצול מכבשן האש והי' מנצח המלכים שכרו מתוקן לעוה"ב כי מזה הי' תענוג גדול להשי"ת בהטיבו לאברהם אוהבו ועי"ז נתקדש שמו ית' בעולם וזהו שסיים המד' כמד"א מה רב טובך אשר צפנת ליראיך לעוה"ב אם אתנם פעלת לחוסים בך נגד בני אדם כלו' שבעוה"ז פעלת' להחוסים בך ישועות נגד בני אדם להשפיע להם טוב ע"י תפלת הצדיקים ע"ד כל העולם ניזון כו' עכ"ז אין נגרע משכרם כלים וע"ז עצמו שכרם צפון ושמור לעוה"ב כנ"ל והל' נודע כי בשעת תפלה צריך להשוות ולכיון רגליו זה אצל זה כדאי' באו"ח סי' צ"ה עוד נקדים פרש"י כאיל תערוג על אפיקי מים כי אילה חסידה שבחיות ואם החיות צמאו למים אילה נועץ צפרני' ומבקשת רחמים עיי"ש ולזה הצדיקים נמשלו לאילה, וזש"ה האל המאזרני חיל כו' משוה רגלי כאילות כלו' למדני איך לעמוד בתפלה כאילה המתפללת כל החיות ועכ"ז בעשותו רצוני ובקשתי על במותי יעמידני שלא ניכה מזכיותי כלום לאפוקי ממה שהי' יעקב אבינו מפחד ואומר קטונתי מכל החסדים ופרש"י נתמעטו זכיותי ע"י החסדים כו' כי אני במדרגה כאשר מאז אם אמנם כי השי"ת הוא המלמד ידי למלחמ' וכו' אין זה כ"א לאשר ותתן לי מגן ישעך להושיע לי בחנם כדברי המד' ואדרבא ע"ז עצמו ימינך תסעדני בעוה"ב וענותך תרבני כאלו חילי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה והבן: א"י האל המאזרני חיל כו' ותתן לי מגן ישעך כו' עפמ"ש בס' אוהל יעקב לבאר דברי המד' הנ"ל בפ' לך אמר הקב"ה כל מה שעשיתי עמך בעוה"ז חנם עשיתי עמך בהקדם דברי המד' בפ' ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו אמר הקב"ה לאברהם צא וכבוש הדרך לבניך את מוצא כל מה שכ' באברהם כתיב בבניו כו' עיי"ש והוא בשנחקור על גלגולי הסיבות שאירעו לאבותינו הקדושים אברהם בכבשן האש ברעבון ובמלכים יצחק ויעקב לא נחו ולא שקטו הכי פרי מעלליהם הי' לברות למו אבל הענין כל מה שפעל הקב"ה עמהם הי' אך למען בניהם אשר יקימו מאחריהם כמאמרם מעשה אבות סימן לבנים ומעשה אבות ירשו בנים כי בהשקפתו ית' על הדירות העתידים למאורעות ופגעי התלאות ותקצר נפש העם להפיק ישועות נסיות הי' מחכמתו יתע' להקדים ולהמציא דוגמת אותן המאורעות להאבות אשר בכחם הגדול חפרו בארות ומעיינות ישועות ונפלאות למען יהי' שמורים לזרעם אחריהם והוא מ"ד ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה כי כבר נפתח מעין הישועה ע"י האבות וזה שפירשו במאמר אנכי מגן לך וגו' כי אברהם שפט בדעתו עת ערכו אתו מלחמה כי הוא ראוי לזה עפ"י מעשיו וע"כ פחד שמא אחר שהצילו השם מכבשן האש ומרעבון ומהמלכים קיבל שכר על צדקותיו כמאמר חז"ל אם עושים לו נס מנכין לו מזכיותיו אבל האמת כי הוא לא הי' ראוי לכל התהפוכות האלו כ"א השי"ת עשה זה לטובת הדורות הבאים והוא סבל על תנם ע"כ לא זו שלא ינוכה לו כ"א יחויב לו מהר ומתן להיותו נאחז בסבכי המאורעות על מגן ובחנם וזש"ה א"ת אברם