ייטב לב בראשית עח

של איסור ח"ו אז ואשתאילה אגביר איזה כעס ופחד המכונה בשם שמאל בדרך היתר וכ"ז בתחילה אבל וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט היצה"ר מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם וגו' כלו' שבאותו מדה וענין עצמו שרוצה להגביר עליו יראה מאיזה מדה ומקום קדוש נובע למען העלותו לשורשו עד"מ אם יבא לו אהבה רעה יראה שהוא נופל ממדת חסד הקדיש ויגביר אהבת בוראי ית' וכ"כ במדת פחד לירא יראת רוממותו יתעלה וכ"כ כשרואה דבר נאה ידוע ידע לדבק במדתו של יעקב אבינו ע"ה היא מדת תפארת וע"ד שכ' המפורשי' במאמר חז"ל ביקש יוסף לעשות צרכיו אלא שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו כלו' כשראה הוד יפי' ותפארתה הדביק א"ע למדת תפארת עליון וינס ויצא החוצה מעוה"ז לדיוקני של אביו וז"ש צפונה ונגבה וקדמה וימה הרומז לח"ג ת"מ כנודע להיות דבוק בד' רגלי המרכבה ובזה אמרתי לפרש דברי רש"י פ' בהעלותך להגיד שבחי של אהרן שלא שינה כי בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה ירמוז להעלות שבעה מדות של אדם מול השבעה מדות העליונות חג"ת נ"ה"י"ם לטהרן ככסף מזוקק ע"ד שכ' ז"ל במאמרם כל המעביר על מדותיו (לנקותם מאיזה שמץ רע ח"י לדבק במדת אהבה לבוראו ולהסיר כל מיני תאוות רעות ולירא מפני השי"ת ולהסיר כעס ופחד רע ח"ו וגאוה וקנאה ושנאה ולהתפאר בי ית' ולנצח היצה"ר ולשבח ולהודות להבורא ית' ולהתקשר בו במדת יסוד ולהמליכו על כל רפ"ח אבריו ושס"ה גידיו ועל כל העולם בכתר מלכות) מעבירין לו על כל פשעי' ואז יאירו שבעת נרות העליונות כי האדם הוא דוגמא עליונה ובאתערות' דלתתא בא אתערות' דלעילא להאיר בכל הד' עולמות אבי"ע כל אחד על דגלו שפעו יאסוף מחוט זוהר א"ס ית' ויתעלה וזהו הי' מדתו של אהרן שלא הי' צריך להחליף ממדה למדה ע"ד שכ' בכתבי קודש הנ"ל ודאשתמש בתגא חלף כלי' יחלוף ממדה למדה ע"ש כ"א כך הי' מדתו של אהרן באותו מדה עצמי שביקש להדיחו ח"ו בזו התגבר עלי' להעלות מדה זו לשורשה מול פני המנורה העליונה כנ"ל וזהו להגיד שבחו של אהרן שלא שינה ממדה למדה כ"א באותו מדה עצמה האיר מדה זו מאפלי' והעלה לשורשה כנ"ל והבן: וישבו ויביאו אל עין משפט במד'י אר"א לא באו להדיינ אלא בתוך גלגל עין של עולם עין שעשתה מדה"ד בעולם ביקשו לסמותה היא וקדש הוא כתי' הוא שקידש ש"ש בעולם וכבר נזכר ענין זה למעלה במד' על ויהי בימי עיי"ש שנדחקו המפו' לפרש מאי דקאמר עין שעשתה מדה"ד הרי מדתו של א"א חסד כידוע עוד שם במקראי קידש ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה כו' וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק לכאו' ל"ל להודיענו באיזה מקום אך י"ל דבא להשמיענו עתידות דהתורה קורא אותו חיבה ע"ש ע"ז שעתידה להיות שם כפרש"י (ב') אך הא קשי' סימני' ומצרי' ל"ל ומה נ"מ בזה דהי' משמאל לדמשק (ג') אומרו וישב את כל הרכוש היינו רכוש סדום ועמורה וגם את לוט ורכושו השיב וזה תימה הלא עיקר כוונתו הי' להציל את לוט ואיך הקדי' הרכוש ועשה הטפל עיקר והעיקר טפל שכ' וגם את לוט ורכושו (ד') אחר הדברים האלה וגו' אל תירא אברם אנכי מגן לך פרש"י מן העונש על אותן נפשות שהרגת שכרך הרבה מאוד ויאמר אברם מה תתן לי וגו' והנה דבר ה' אליו וגו' כ"א אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויש להבין ממ"נ אם מחויב עונש על אותן נפשות איך הוא יתברך הבטיחו להיות מגן לו מן העונש הלא אל אמונה ואין עול ואם אינו מחיוב כי בדין עשה להציל את הנרדף הוא לוט והנשים והעם אשר אתו ל"ל תגן (ה) לפרש המד' משמועה רעה לא יירא זה אברהם (שנאמר וישמע אברם) נכון לבו בטיח בה' שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך סמוך לבו לא יירא שנא' אל תירא וגו' ואם כי היא מובן כפשוטו שבשעה ששמע שנשבה אחיו לא ירא והי' לבו נכון ובטוח בה' שיציל את לוט וישיב לשלום ואח"כ סמך לבי מן העונש שנא' אל תירא ע"כז לדרכנו יש לנו בו עוד כוונה נכונה (וא"ו) מה ענין הבטחת הזרע אחר מעשה זה שעשה מלחמה עם המלכי' והנ"ל בזה עפימ"ש הבי"לע דרוש א' על הפסוק גבי דוד והוא אדמוני ויאמר ה' קום משחהו כי זה הוא ואי' במד' זה הוא בעוה"ז וזה היא בעוה"ב ותורף דבריו כי במה שהי' נראה שטבעו להיות שופך דמים ע"כ ביקש שמואל למאן בו א"ל השי"ת כי בזה עצמי עובד הוא את ה' לכלות הקוצים ובזה עצמו יזכה לעוה"ב כי הוא עושה עפ"י סנהדרין והיינו יפה עינים כו' עיי"ש וכה"ג מצינו בש"ס סוף שבת האי מאן דבמאדים יהא טבחא או אומנא או מוהלא עיי"ש וביאור הענין לדעתי כי הטבע רע אשר הוטבע בנפש לא ישיב ריקם כ"א משה יעשה פעולתו אך לטובה כמו מי שיש לו תמימות ותאות יקח אותה הטבע לעבודת הבורא בה' לעבדו בהתלהבות וחמימות וכדומה מי שטבעו נוטה ח"ו לש"ד לש"ד צריך לקיים