ייטב לב בראשית עו

פעם מתחיל ועולה לעבוד בבחי' יותר גבוה עיי"ש וזה ענין סמיכות התורה סופה לתחילתה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כ"י בראשית שהורה להם הדרך ילכו בה שיהי' הכל אצלם בחי' ראשית וזה שכ' רש"י פ' בהעלותך העלה נרותי' להגיד שבחו של אהרן שלא שינה כלו' שהפסוק אומר העלה נרותי' פי' שבכל פעם העלה הדלקתן ממדריגה למדריגה מעלה מעלה ע"כ כ' רש"י להגיד שבתו של אהרן שלא שינה כלו' שלא הי' הדלקה אצלו כפעם שנית כ"א בכ"י כפעם הראשון ע"ד שאמרו בכל יום יהי' בעיניך כחדשים וז"ש כאן אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה כלו' באותו בחי' השתוקקות והתלהבות שעשה שם בראשונה כאמור כי ויקרא שם אברם בשם ה' שעשה לשמו של הקב"ה וא' ליקב"הו לכך הי' מוסיף והולך בכ"י ממדריגה למדריגה משא"כ מי שאינו עושה רק במעשה ולא במחשבה האמיתי לשמו ית' היא עושה ואינו הולך כ"א עומד בבחי' א' כמ"ש הנוע"מג לפרש עושה ואינו הולך שכר מעשה בידו ולא על המחשבה וז"ש ויקרא ופרש"י קרא כבר וגם י"ל ויקרא עכשיו ר"ל בבחי' חדשה והבן: ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו וגו' ולא יכלו לשבת יחדיו לכאורה הוא כפל לשון ונראה לפ' כי הנה כל התורה כולה הוא רמ"ח מצית עשה ושס"ה מצו' ל"ת נגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים ומבואר בספה"ק כי כמו שהגידין מקשרין ומכסין העצמות כן מצות ל"ת קדמו לעשה כי א"א לקיים מצות עשה אם אינו חזק בלא תעשה ועי' בס' דרך אמת וז"ל כי התורה מלמדת אותנו רצון הבורא מה לעשות וא"כ איך יכול לעשות רצונו בעשה אם עובר על רציני בל"ת מרצין תאותו וזהו אומרם כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת כו' ואנחנו דלי מעש מלאי עונות איך שכחנו מיראת חטא וכל מגמותינו לעבוד את ה' בקים עשה דייקא להקרא בשם צדיק וישר כו' וזה כוונת המד' זה הדבר אשר צוה ה' תעשו אותו יצה"ר תעבירו מלבבכם לא כמו שחושבין הפתאים שאין עבודת ה' אלא ללמוד ולהתפלל ויראת ה' נשכח מלבם ואינם רוצים לעבוד אלא בקום ועשה עיי"ש בארוכה ובאמת עינינו הרואות כי זה ההפרש שבין יקרי הערך המתהלכים לפני האלקים ובין פחותי ערך כי אמנם כולן שוין לטובה לילך לביהכנ"ס ולבה"מד להתפלל וללבוש ציצית ותפילין וכדומה ביתר מצות עשה עכ"ז לא ראי זה כראי זה בענין שב וא"ת כי יקרי הערך מדקדקו' על עצמם במאכלם ומשקם ומו"מ שלא יהי' בו ח"ו שום צד ונדנוד איסור ובורחים מצ"ט שערי היתר שלא לפגוע בא' ממאה באיסור לא כן המון עם כחא דהתירא עדיף וטח עיניהם מראות כי זה העיקר לסור מהרע אח"כ יעשה טוב כדכתיב, וכבר שמעתי אומרים שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת ר"ל שבתחי' צריך לסור מרע ולהיות שוא"ת מה שאסרה תורה אח"כ קום ועשה טוב ושוא המשכימים קום ועשה ומאחרים שבת כו' השוא"ת עכ"ל ובא וראה כי גם לוט הלך בדרכי אברם בקום ועשה כי כשהלך אברם לארץ כנען וילך אתו לוט וירד אברם מצרימה וכ"כ לוט ויעל אברם ממצרים ולוט עמו כו' ועכ"ז בענין מה שאסור לעשות אינו שוה לו כי אברם דקדק ע"ע ובהמותיו יוצאים מזוממים לא כן בהמותיו של לוט שהיו מרעין בשדות אחרים שלא כדת כמבוא' בב"ר וברש"י וכ"כ מצינו להלן פ' וירא שא' ולינו וראו וכו' הרי שלמד לקיים הכנסת אורחים מאברהם ועכ"ז בענין הל"ת לא כן הי' כי באברהם מצינו שא' תחילה ירחצו רגליכם שהי' מדקדק שלא להכניס ע"ז לביתו אבל לוט אמר ולינו ואח"כ ורחצו רגליכם הרי להדי' כדברינו וזש"ה ולא נשא אותם הארץ וגו' כי הי' רכושם רב והי' צריכים למרעה הרבה ולא יכלו לשבת יחדיו ר"ל אם כי בקום ועשה הי' יחדיו אבל לא יכלו לשבת היינו לקיים שב וא"ת יחדיו ע"כ ויהי ריב וגו' כפרש"י על שהי' מרעין בהמותיו של לוט בשדות אחרי' ע"כ ויאמר אברם אל לוט וגו' בהקדם מה דאי' בזוהר הקדוש אוריי' כולא מתרי דרגין אתיהיבית דאינון שס"ה ל"ת מסטרא דדחילו רמ"ח עשה מסיטרא דרחימו והיינו כי ל"ת הן מצד מדת הגבורה והעשה מצד החסד בחי' ימין ובאמת תרויהון כלולין יחד כנודע ולכך אמר' שתים מפי הגבורה שמענו וגם נקראת תורת חסד והדברים ארוכים ועכ"פ הל"ת מכונה בשם מדת שמאל והעשה בשם ימין כידוע וז"ש אברם הפרד נא מעלי כי אם השמאל אם אוחזים הל"ת ואימינה צריך לקיים גם העשה מסטרא דימינא ואם הימין שמקיימין העשה ואשמאילה צריך לקיים גם הל"ת ממדת שמאל ואתה לא כן ע"כ הפרד נא וכן הי' ויסע לוט מקדם כפרש"י מקדמונו של עולם ולדרכינו יאמר מאשר צריך להקדים ולגרש הרע אשר מתחי' לא גרש ממנו חלק הרע ע"כ בהיות יסוד בנינו רעוע נפל כל הבנין וזש"ה בא וראה החילוק כי אברם שגירש מאתו חלק הרע והי' מקיים הל"ת ע"כ אברם ישב בארץ כנען ומה מתוק לזה המסורה אברם הוא אברהם כלו' בצדקו מתחי' ועד סופו כפי' בעה"ס