ייטב לב בראשית עד

מעלה ממילא כשיפקוד ה' על כל צבא מרום במרום ממילא אז יפלו מלכי האדמה באדמה ולבעבור זה אמרו לעולם יסדר אדם שבתו של מקום ב"ה ואח"כ יתפלל הוא מה"ט כי מתחי' צריך לזמר עריצים למען לא יהי' מעכבים את התפלה בדרך הילוכו אח"כ יתפלל וענין שבזה מזמר עריצים היינו מה שמודיעין גדולת הבורא ב"ה איך שהוא גדול ומהולל ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיני' סובב הכל ובתוך הכל וגם שמשפילין הסט"א פה להם ולא ידברו כו' ובזה הם נכנעין ונופלין ועוד שמצייר בלבו גדולת הבורא ב"ה אז נתמלא בושה על גודל חטאיו אשר עבר ופשעיו אשר גבר ומתחרט עליהן מעומק הלב ובזה הוא מכרית אויבי איש הם אנשי ביתו הנעשים מנגעי בני אדם ר"ל וממילא נפול יפלו כל אויביו תחתיו כמבואר בספרי' הק' ועד"ז הי' דוד כובש כל מלחמותיו וזה טעם חמשה חלקי אבנים ששם בקלעו דהיינו שלקח לעצמו מדה חמישית המרומזת להוד וע"י שהודה לה' נצח את אויביו ולכן דוד עה"כ גימ' הוד שהתחבר א"ע עם אלופו של עולם כללא דכולא ועקרא ושרשא דכל עלמין אז נעשה הוד וגימ' י"ה וז"ש אבא בם אודה י"ה וכ"ז גרם שם רות שעי"ז יצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות וזה טובה הוא אם אמנם שנצמח מזה לאו"ה רעה השתא בשעה ששם שם רות מיהו טובה הוא וע"ד מברך על הטובה מעין הרעה וכגון דאשכח מציאה כדאי' פ' הרואה עיי"ש ולכן ע"ז שפיר הקב"ה מיחד שמו על הטובה שהוא ית' שם שמות בארץ ועי"ז נצמח ששם שמות בארץ וז"ש אל תקרא שמות בפתח אלא שמות בצירי והבן כי נכון הוא בס"ד: והנה לכאורה גם כאן קשה אהא דקאמר וינגע ה' את פרעה הא אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה ולתרץ זה נאמר ע"ד הנ"ל והוא דכתי' לא תקרא את שמה שרי כי שרה שתה עי' רש"י דמשמע שדי לי אבל שרה משמע על כל ועיי' בשל"ה דמפ' דגם בתחי' היתה שרה על כל רק דשרי משמע שממשלה שלה היתה בזכותו דאשת חבר כחבר ולזה אמר שרה שמה כי יש לה שררות וממשלה בזכות עצמה עיי"ש בהג"ה ויצא לנו מזה דשם שרי מורה על ממשלה שמושלת על הכל יהי' מאיזה טעם בזכות אברהם או בזכות עצמה עכ"פ שם שררות וממשלה הוא ע"ד צדיק מושל ביראת אלקים ונראה מה"ט היתה אמרה למלאך הך והכה כי שמע בקולה לאשר היתה מושלת בכל ברצונו של הק"בה, וא"כ נצמחו הנגעים לפרעה ע"י ששמה שרי לשון ממשלה וזה טובה הוא לה אם שנצמח מזה רעה לפרעה, לה מיהו טובה הוא והיינו ע"ד שכתבתי למעלה ועוד פרעה גרם לעצמו אה שלקח אותה שלא כדת כי הרי א"ל שהיא א"א וזש"ה וינגע ה' את פרעה ושלא הקשה על שמזכיר על זה שמו של הקב"ה לזה אמר שלכך וינגע ה' כו' היינו ע"ד שרי א"א ר"ל ע"י ששמה שרי וזה טובה הוא א"כ לפי"ז ממילא, שלא נתנגע כ"א עפ"י דיבורה שא' למלאך הך והכה כי אין לומר שוינגע ה' את פרעה בלא דיבורה א"כ הדק"ל על אומרו וינגע ה' ועוד למה הזכיר שמה שרי א"ו שהי' עפ"י דיבורה שא' למלאך הך והכה אלא שלא תקשה מפני מה נתנגע הרי בתום לבבו עשה זאת שהוא א' אחותי הוא ולזה דריש ע"ד שרי א"א שא"ל אני א"א ואשת איש אני ועכ"ז רצה לנגוע בה ובדין הוא דנתנגע ושני הדרשות עולין בקנה א' וע"ד רמז נלמד מעל דבר ומוכרחין מגופי' דקרא מעומק הפשוט וכאמור: ועפ"י האמור יבואר הא דדריש במד' פ' מ"א וינגע ה' כתיב צדיק כתמר יפרח מה תמר אין בו עקומי' כו' כך הצדיקים מה תמר לבו כלפי מעלה כך הצדיקים לבם להקב"ה מה התמרה יש לה תאוה אף צדיקים כדכתיב קוה קויתי ה' וגו' מה התמרה אין בה פסולת כך ישראל אין בהם פסולת מה התמר מי שעולה לראשו ואינו משמר א"ע הוא נופל כך כל מי שבא להזדווג לישראל לסוף נוטל את שלו תדע לך שהרי שרה כו' ולכאו' הוי סגי לעניננו בדרוש בתרא וכל הני קמייתא למה ועי' בנזה"ק דע"י שכל הנשמות נטועות בדתות אילן וכלם יונקי' מגוף אילן הק' שהם נשמות הצדיקים וע"כ חברים כל ישראל נחשבות כולן כאחד ולכן כתיב ועמך כלם צדיקים ולדרכנו יתכן מאוד כי גם מה שנתנגע פרעה הי' ע"י תפלת שרה כדאי' בב"ר סי' פ"ב שהיתה שטוחה על פני' כו' וכל מי שבא להזדווג לישראל לסוף נוטל את שלו הוא ג"כ ע"י תפלות ישראל ושירות ותשבחות שלהם וזה אי אפשר אלא ע"י תפלות ותשבחות אשר מלבית באות דאל"כ לא פרחת לעילא דתפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה ולאו כל מוחא סביל דא שיפעול בתפלתו ותשבחותיו להכניע שרי מעלה ואח"כ מלכי האדמה אך צדיקים ילכו בם ואין בהם בתפלתם ובלבם שום עקמומיות ולבו כלפי מעלה ובזה יש חלק לכל ישראל ע"ד אודה ה' בכל לבב וכמבואר בדברינו ריש הפרשה במד' אהבת צדק וכו' עיי"ש לכך מי שמזדווג להן נוטל את שלו וכאמור ועם דברינו אלו יתבאר ההפטרה הן יבושו ויכלמו כל הנחרים בך. וגו'