ייטב לב בראשית עג

לידי יראה כדכתי' עקב ענוה יראת ה' ועל המתגאה כתיב ודם לבבך ושכחת וזהו ע"י שתהי' תמים היינו עניו זה תביאך לידי יראה עי"ז והי' נכון לבקר לקום בזריזות לעבודת הבורא אמנם ידוע פי' האלגזי אורח חיים למעלה למשכיל וגו' כי למצוא ולתעש"ט צריך להתלבש לפעמים בלבוש גאות כי אל"כ יאמר מי אנכי שאזכה לעבוד את השי"ת וכי איש נבזה וחוטא כמוני תהי' עבודתו חשובה בעיני השי"ת ולזה כתי' ויגבה לבו בדרכי ה' והיינו דכתי' אורח חיים למע"לה למשכיל פירוש לאורח חיים המשכיל צריך להעלות ולהגבי' א"ע אמנם למען סור משאול היינו להיות סור מרע מט"ה צריך להטות א"ע לומר מי אנכי להמרות פי השי"ת וזהו ונפשי כעפר לכל תהי' אעפ"כ ואחרי מצותיך תרדוף נפשי עכ"ד ועיין בכתבי קודש של מוזלה"ה פ' שלח מ"ש בזה לפרש עלו זה בנגב ע"ד כל הרוצה להחכים ידרים שלדרך התורה צריך להעלות א"ע ע"ש והנה הר רומז להתנשאות כדאי' במד' ע"פ למה תרצדון הרים עיי"ש וז"ש הגם שתהא בבחי' עניו אעפ"כ עלה אלי ההרה והי' שם כלו' כדי לעשות רצוני ולהתקרב אלי אתה רשאי לעלות ולהתנשא את עצמך ועי' מ"ש בעזה"י בפ' יתרו בזה באורך ואם יהי' לך מדרגות הללו אז והי' לי לאב תהי' אצלי כבן המתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו: או יאמר עלה אלי ההרה וגו' כפשוטו עפ"י דאיתא פלוגתא ח"א אני את דכא וח"א אתי דכא שמגבי' את הדכא למעלה ואו"א דא"ח ולכן תהי' תחי' מבחי' אני את דכא אח"כ אמר עלה אלי וגו' דייקא היינו אתי דכא והבן: א"י על המסורה והי' ברכה והי' נכון לבקר והי' תמים עלה אלי ההרה והי' שם והי' לי לאב ע"ד פשוט האמור בש"ע או"ח סי' א' יתגבר כארי לעמוד בבקר כו' ומבואר בס' כי אז ראוי להעלות במחשבתו ענין ת"ת וכאלו עומד על הר סיני והקב"ה נותן את התירה ולקבל התורה מחדש וכמו שא' חז"ל אהא דכתיב היום בכ"י יהי' בעיניך כחדשים וידוע כי אז בזמן קומו בבקר הוא הזמן המובחר כי אז במקום שאין רואה זולת ה' לבדו ומחשבתו צלולה וזכה מבלי להתפאר וכדומה זולת לנ"ר לפניו ית' ואין ברוחו רמי' כ"א תמים יהי' ואז ישפוך שיחו לפני קינו כבן המתחטא לאביו ועבודתו רצוי' בבחי' בן העובד מאהבה ואין לו אלא אב א' לא כמו עבד העובד לשני אדונים דהיינו שעובד לרבו ואת עצמו מאהבת שכר ועונש וכדומה וידוע אומרם אין הברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין ופירשתי עפימ"ש מהר"מ אלשיך את הברכה אשר תשמעון כי השמיעה הוא עצם הברכה עיי"ש וברכה זו ר"ל קיום מצותיו לנ"ר לפניו דייקא שורה רק בדבר הסמוי מן העין שאין רואה וזאת תורת המסורה והי' נכון לבקר לעמוד בבקר כו' ועלה אלי ההרה והי' שם להעלות במחשבתו לעלות על ה"ס ואתנה לך את לוחות וגו' ואז והי' תמים ואין ברוחו רמי' והי' לי לאב כבן המתחטא לאביו ובי' עבודת בן לאב מאהבה לא כמו עבד כמש"ל ואז והי' ברכה כי הברכה שורה במקום הסמוי מן העין והבן: א"י והי' נכון לבקר בימי הנעורים והי' תמים במצו' מילה לשמור את ברית קודש והי' שם כי אם שומר בריתו אז שורה שד"י מלבר ושם הוי' מלגו ושמות אלו עולים ש"ם והי' לי לאב כי אי' סגולה לזה לצייר דמות דיוקנו של אביו כדאי' ביוסף שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו ודורשי רשימות א' רמז לזה תדשא הארץ ד"ש"א ר"ת "דיוקנו "של "אביו מזריע זרע למינהו וזה והי' לי דייקא לאב לצייר תמונת אביו ואז והי' ברכה וזהו ואגדלה שמ"ר רומז לשם שי"ן דל"ת יו"ד ושם הוי' העולה ש"ם ואז והי' ברכה כי זה האיש הוא מקור הברכה והוא השליט והמשביר כו' כדכתי' ויוסף הוא השליט הוא המשביר: וינגע ה' את פרעה וגו' ע"ד שרי אשת אברם פרש"י עפ"י דיבורה הוא אמרה למלאך הך והכה והקשו המפו' הא על דבר מיבעי להא דאי' במד' שהיא היתה אמרה אשת איש אני כו' ונראה דהך שהיא א' למלאך הך כו' נפק מגופי' דקרא מעומק הפשוט אך עפ"י רמז נרמז גם באומרו על דבר עפ"י דאי' פ"ק דברכות למה נקרא שמה רות על שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות ומנ"ל דשמא גרים דכתי' לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ א"ת שמות אלא שמות וצ"ב הא מנ"ל למיקרי שמות וביארתי בזה דקשה אמאי דכתי' מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ והלא אין הקב"ה מייחד שמו על הרעה ולתרץ זה מוכרח א"ת שמות אלא שמות והכוונה דלכך שם שמות משום דשם שמות ושמא גרים שיצא ממנה דוד שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות ועי"ז שם שמות כי שקר הסוס לתשועה וגו' ואין המלך דוד נושע ברב חיל כ"א במה ששר שירות ותשבחות והתפלל לאלקים כמאמרינו ויעמוד לנו זכות פסוקי תהילים כו' לזמר עריצים ולהכרית כל הקוצים כו' וכיון שהכרית כל החוחים והקוצים הם שרי