ייטב לב בראשית סו

בעיניהם נפל עליהם פחד ומורא גדול כדכתי' כי קרן אור פניו ויראו וגו' וזה שפרש"י ששיבר את הלוחות הוא כנוי ללב כדכתי' כתבם על לות לבך לעיניהם שבראי' בעלמא שיבר לבביהם והבן וראי' לזה שיש כח בראי' להזריע ולתקן אמר בראשית ברא אלקים וגו' ויתבאר עפימ"ש בעץ חיים היכל הנקוד' פ"א כי מבחי' הסתכלו' של העינים יצאו הנקודות עיי"ש ואז תבין ועיי"ש עוד מ"ש נמצא כי העין הוא בחי' חכמה וזהו שחכמים נקראים עיני העדה ע"ש, והנה אוירא דארעא דישראל מחכים והיינו דכתי' ארץ אשר וגי' עיני ה"א בה עיני דייקא והבן והארכתי בזה במק"א ונקדים עוד מ"ש בנזה"ק כאן סי' א' וב' על המדרש טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל כו' שעיקר כוונת השי"ת הי' במה שא' לך לך כדי שעי"ז יתגיירו גרים וזהו ואעשך לגוי גדול כי רבים יהי' מתיהדים על ידו עיי"ש הצריך לענינינו והנה אאע"ה בראי' בעלמא קנה אותם וכמו שפי' שאי סביב עיניך וראי אז ע"י ראי' שלך כולם נקבצו ובאו לך כי ילהיב הנה"ק שבהן להמשיכן למקור הקדושה וז"ש לך לך וגו' אל הארץ הידועה המחכי' אשר אראך ובזה הראי' ואעשך לגוי גדול ר"ל שלמי אשר תראנו או יראה אותך תקריבנו בזה לעבודת השי"ת ועי"ז תהי' לגוי גדול וגו' והי' ברכה שאתה מקור הברכה וע"י שיראו אותך ונברכו בך כו' שיהי' מתברכים ע"י שיראו אותך ויסתכלו בך וזהו ג"כ אשר אראך לאחרים והבן וכמ"ש בזוהר דעינהא הוי גרמין ברכתא סגי והנה בחו"ל לא הי' בבחי' זו כי היה ירא מהביט וראות לבל יראה ברע ח"ו אך בלכתו לארץ שהוא אוירא דמחכים יבא לבחי' זו אשר בכ"מ ראותו יראה התלבשות אלקות ושוב מותר לו להלוך אחר מראה עיניו וכ"כ לשמוע כי ישמע מכל הדיבורי' דברי אלקות וכמו שפירש באוה"מ וישב משה את דברי העם ר"ל אפי' דברי' גשמי' אל ה' עיי"ש וז"ש המד' בביאתך לארץ שמעי בת וראי ר"ל מותר לך לשמוע ולראות והטי אזנך ר"ל לשמוע הפנימית כמו שפי' אוה"מ על הפ' אזנים כרית לי ושכחי עמך ובית אביך ר"ל אפי' בהיותך מדבר עמהם תשכח אותם ותהי' דבוק בה' ואז ויתאו המלך יפיך והבן: א"י לך לך וגו' אשר אראך ובמד' הה"ד שמעי בת וראי וגו' ועיי' באוה"ח שדקדק דלא כת' תחילה וירא אליו, גם א' והי' ברכה שפת יתר דכבר אמר ואברכך, ולהלן והי' כי יראו אותך המצרים וגו' אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך והוא תמו' שאאע"ה יסכן את שרה בשביל שיתנו לו מתנות ועיין רמב"ן ועוד תחי' אמר למען ייטב לי ופרש"י יתנו לי מתנות וכ"ש שלא יהרגהו ולמאי אמר עוד וחיתה נפשי בגללך, ובמסו' אמרי נא אחותי את אמור לחכמה אחותי ועיי' בעה"ט והנ"ל בכ"ז דהנה ידוע דיש חמשה חלקי נשמה והם נרנת"י והם נגד ד' אותיות הוי' ב"ה וקוץ של יו"ד והם ה' חושים חוש הראי' בחי' חכמה חוש השמיעה בחי' בינה חוש הריח ת"ת חוש הדיבור מלכות ועל כולם חוש המשותף כתר ועי' בע"ח שער אח"פ פ"א בחי' כ' ח' ב' ת' מ' ומעתה נאמר כי אברהם אע"ה זכה לג' חלקים נר"ן אך לבחי' חי' בחי' ראי' לא זכה בחו"ל לכך א"ל השי"ת שילך לארץ ישראל ושם יזכה לבחי' ראי' בחי' חי' בחי' חכמה אוירא דארעא דישראל מחכי' והיינו דכתי' בי' ארץ אשר עיני ה"א בה וז"ש לו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך רומז לג' חלקי נשמה אל הארץ אשר אראך ששם יזכה לבחי' ראי' והיא בחי' רביעית ונגד זה יזכה לד' ברכות ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והי' ברכה ויבן עפימ"ש בע"ח שער העקודים פ"א מ"ב דבחי' נפש עלול לחטא כדכתי' נפש כי תחטא ובחי' רוח לא כך כדכתי' רוח נכון ובחי' נשמה מרוחק יותר אך מכל זה יש לפחוד מבחי' אחורי' אך מי שזיכה לבחי' תי' נשמה לנשמה בטוח שלא יחטא עיי"ש ולזה אם שאמר לו ואברכך אכתי שמא יגרום החטא אך אם ילך לא"י ויזכה לבחי' חי' בחי' חכמה אז והי' ברכה מובטח שיתקיים ברכתו ששוב לא יחטא וזה והי' ברכה בהווייתו תהא והבן וז"ש המד' לתרץ מה שלא נאמר וירא אליו ה' שעדיין לא זכה רק לבחי' שמיעה ולא לבחי' ראי' עד שילך לא"י ושם יזכה לבחי' ראי' וזה שמעי בת ואח"כ וראי ולכך אחר ויעבור אברם בארץ נאמר וירא ה' אל אברם והבן והיינו ויבן מזבח לה' הנראה אליו הנראה בחי' ראי' והיינו הלוך ונסוע הנגבה רומז לחכמה בחי' ראי' והנה כאשר ירד אברם למצרי' מגודל ערות א"מ שהי' שטופי זימה נפל ממדרגתו קצת והרגיש בדבר שנפגם בחי' ראי' שלו וע"כ אמר הנה נא ידעתי כי אשה ישת מראה את עכשיו ידעתי ולא מקדם כי מקדם לא ידע כלל ע"ד העבר עיני מראות שוא ולכך חש שלא יפול יותר ומאן דנפל מדרגי' קרי בי' וימת כדאי' בזוהר אמנם על שרה הי' לבו נכון ובטוח בצדקתה שתתחזק ותשאר בבחינתה ביתר שאת כי אם תעמוד בנסיון ודאי תזכה לבחי' חי' בחי' נשמה לנשמה ועי' באו"ח ה' ר"ה שצריך להחזיק את חבירו צדיק יותר ממנו ועד"ז הי' כאן שחשב אברהם את שרה ליתר צדיקת ממנו וז"ש והי' כי יראו אותך המצרי' ע"י תאותם יגרמו