ייטב לב בראשית סה

הי' לו לבטוח בה' בלי לצאת מארצו כ"א ה' ית' יפדנו ומרעב ויפרנסנו ויזון אותו בביתו במקומו בארץ הקדושה וע"כ נחשב זה לחטא ועבירה גוררת עבירה כי כאשר הקריב לבא מצרימה שהוא תחת שרי מעלה אז הוצרך לעשות תחבולה והשתדלות מפחדו ע"ד שרה וע"כ ויאמר אל שרה אשתו הנה נא ידעתי ופרש"י עכשיו יש לי לדאוג כו' וע"ז נאמר ויר"ד אברם מצרימה כי ירד ממדרגתו אבל בראותו כי וינגע ה' את פרעה הרי הציל אותה השי"ת בלי שום תחבולה לכך נאמר ויע"ל אברם ממצרים ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב כי הי' עליו למשא כבדה כי הי' לבו בטוח בה' בלי כסף וזהב והיינו דכתיב ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן כי בחר לו מקום טוב ארץ נחלי מים משא"כ אברהם הלך אל המקום אשר הי' שם בתחי' ולזה כתי' להלן וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו וגו' וא' ז"ל זה אליעזר ולא מצינו שלקח אתו שום כלי זיין ולא בחרב וחנית יצא לקראתם כ"א יתן כעפר חרבו שזרק עליהם עפר ויכם וירדפם כמו שא' חז"ל, וכל זה כי מאז צאתו ממצרים בטח בשם ה' בלי שום השתדלות וז"ש לו מלכי צדק מלך שלם וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך לא א' מסר רק מגן לשון חנם בלי שום עשי' והשתדלות וז"ש להלן ויאמר מלך סדום וגו' והרכוש קח לך ויאמר אברם הרימותי ידי אל ה' פי' שהרימותי ידי היינו כלי המעשה אל ה' לבלי עשות בידי מאומה כי היא קינה ועושה שמים וארץ יש מאין ולכך לא מיבעי' שלא אקח את הרכוש כי אז בודאי תאמר אני העשרתי אלא אפי' מעט שיחול עליו הברכה ג"כ לא אקח כי אני בוטח בה' שיושיע לי בחי' יש מאין וע"כ אם מחוט ועד שריך נטל ואם אקח מכל אשר לך פי' כל דהוא ולא תאמר בלשון תמי' אני העשרתי כי אפי' כל שהיא שאקח תאמר אני העשרתי כי על אותו המעט חל הברכה ואני יודע כי ה' יעזרני יש מאין חנם בלי שום עשי' ולזה נאמר אחר הדברים האלה דייקא הי' דבר ה' אל וגו' אנכי מגן לך כלו' ע"ז שאנכי מגן חנם לך בלי עשי' שאתה בוטח בי בלי שום תחבולה ע"ז "שכרך "הרבה "מאוד וע"כ נרמז בר"ת משה שהי' מדתו להתנהג עפ"י ה' בכבודו בעצמו בלי שום עשי' ולמעלה מהטבע ולזה ויוצא אותו החוצה והגביהו למעלה מכיפת הרקיע להודיע כי מעתה יתנהג למעלה מהטבע וא"ל כה יהי' זרעך ועז"א והאמין ר"ל אברהם בה' ויחשבה לו ית' צדקה כמו צדקה לעניים בלי שום השתדלות והבן והיינו דכתשי' ותאמר וגו' שרי הנה נא עצרני וגו' דלכאורה קשה למה אמרה עצרני הלא גם הוא נעצר כמוה מללדת וע"כ ידעה ממה שהבטיח לו השי"ת א"כ למה הי' לה לתת לו שפחתו הלא יותר טוב שיקוים הבטחתו ע"י שרה, אבל הענין כי כבר הובטח להוליד בלי שום סיבה כי כן הי' דרכו לבטוח בה' בלי שום סבה אבל שרה סברה שהיא עודנה צריכה לאיזה תחבולה ולזה א' הנה נא עצרני דייקא מלדת ואני צריך תחבולה או סגולה וע"כ הסגולה לזה בא אל שפחתי אילי יהי' זה סבה כי אבנה ממנה וע"כ וישמע אברם לקול שרי פרש"י לרוה"ק ר"ל כי מהיכן ידעה שרה לחלק בינו לבינה בזה אם לא עפ"י רוה"ק והבן זה: עוד ביאור על המד' הה"ד שמעי בת וראי כו' עפימ"ש הזוהר ויקהל דף רי"ז ע"ב ויעש את ציץ כו' ר"י פתת עיניך בשדה אשר יקצורון כו' מה והלכת אחריהן אלא בגין עינהא דהוי גרמין ברכתא לקטין סגיא וע"ד והלכת אחריהן כל שאר בני עלמא לית להו רשו למיהך בתר עינו' ואנת לבתר עינך דעינך גרמין ברכתא סגיאין עיי"ש ועי' מ"ש עפי"ז בס' אור המאיר על הפסוק בקהלת שמי בחור בילדותך וכו' והלך במראה עיניך כו' עיי"ש הצריך לעניננו ונקדים עוד מ"ש רש"י על והי' תמים שקודם שנימול הי' חסר ה"א אברים ב' עינים ב' אזנים וראש הגוי' ואחר שנימול נמסרו בידו עיי"ש ובמזרחי נמצא קודם לכן לא הי' יכול לשמוע כל דבר פן ישמע דבר שאינו הגון וכ"כ הי' סגור עינים לבל ירא' ברע ח"ו אח"כ בא לבחי' שמותר לו לשמוע ולראות כל דבר כי מאת כל וקח רמיזא דחכמתא ע"ד שפי' באוה"מ הפסוק קול קורא במדבר פנו דרך ה' וע"ש מ"ש בפ' יתרו על הפסוק ועתה אם שמוע תשמעו בקולי עיי"ש ד"ה אתם ראיתם כו' וכ"כ בענין חוש הראות שלא יסתכל על הגשמי כ"א על הפנימיות חלק אלקי שבו וע"ד שפי' המגיד זלה"ה גבי יוסף שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו היינו שבראות אותה הסתכל במדת תפארת מדתו של ועאע"ה כידוע ונקדים עוד מה שפירשתי ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כ"י עפימ"ש חייב אדם להקביל פני רבו ברגל ופירשו כי מה שרואה את הצדיק ג"כ עושה רושם להחזירו למוטב והא ראי' מהא דכתי' אל תפנו אל האלילים ופי' בחסד לאברהם מטעם שהסתכלות מזיק וידיעות הפכים בשוה ועוד מהעוף הנקר' ראה שמזריע בראותו וז"ש ולא קם כו' כמשה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כ"י ר"ל שמצד שראו אותו