ייטב לב בראשית סב

והנ"ל בזה עפמ"ש השל"ה פ' ויחי עה"פ ושכבתי עם אבותי ובס' ערבי נחל פ' שלח אהא דקאמר בגמרא כיון דכת' עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו כסותר ע"מ לבנות במקומו דמי עיי"ש ובפירוש מצינו הדבר מבואר בגמ' פ' ג"ה בחולין צ"א וברש"י פ' תצא לגבי יעקב כיון דמטי לחרן יהיב דעת' למיהדר וקפצה לו הארץ עיי"ש והבן הגם שהי' בלוז קראו בית אל ואמר אין זה כי אם בית אלקי' כי בא לשם הר המורי' ומקום המקדש והטעם כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה וקפצה הארץ למקומה כ"כ אני אומר באברהם שהי' הכולל של של אומה הישראלית מיד שהי' בדעתו ללכת אל א"י אחר שיצא מבית אביו שהי' מלאה גילולים מיד קפצה לו קדושת א"י ובא מיד לא"י וזש"ה כסדר תחילה לך לך מארצך (לא"י) אח"כ תבוא לבחי' אשר מגודל התשוקה ומחשבה הטובה מיד שתצא מבית אביך (תבא) אל הארץ ושמא תאמר איך אדע כי קפצה הארץ לזה א"ל השי"ת אשר אראך בחוש שתרגיש מיד קדושת הארץ כי אוירא דא"י מחכים וז"ש ואעשך לגוי גדול ואי' במדרש אותו גדול שנא' עליו כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו וגו' הכוונה בזה כדאי' במד' אשר הוא קרוב לה' אין כת' כאן אלא אשר לו אלקים קרובים אליו ר"ל שכביכול הוא ית' מקרב א"ע אל ישראל כמו כן אקרב א"י אליך וכדמצינו ביעקב דיהיב דעת' למיהדר מיד קפצה הארץ התחתונה ועליונה הנקרא אלקים כידוע: וז"ש לך לך כי רש"י פי' שהדרך ממעט ג' דברים ממעט את השם ופירשו המפו' שממעט עבודת השם כי בודאי אברהם בשבתו בביתו לן בעמק הלכה וקידש ד' אמותיו כמ"ש אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה ומקובלני מפי מוזלה"ה שכשמקדש אדם ד"א שלו נקרא בחי' א"י א"כ הדרך מגרשו מהסתפח בנחלת ה' בהיותו נע ונד אבל האמת כי מיד בצאתו מבית אביו בא לבחי' א"י ממש והיינו לך לך למקומך ומדרגתך כמו בשבתך בבית והיינו דאי' בשמואל כי שם ביתו ואז"ל כ"מ שהלך ביתו עמו והיינו דמצינו בדוד המלך ע"ה בברחו מפני שאול ובברחו מפני אבשלום שהי' נע ונד בארץ לא לו אבל הוא כ"מ שהלך הלך עמו קדושת א"י כדמצינו בדור המדבר שבכ"מ שהלכו הי' בא"י וזה בחי' יונה פרח בחד גפא ונח בחד גפא כ"כ אפי' בהיותו פורח בחד גפא הי' נייח בחד גפא בקדושת א"י כדפי' בפ' הנ"ל עפ"י ה' יחנו ועל פי ה' יסעו עיי"ש, וז"ש דוד מי יתן לי אבר כיונה דפרח בחד גפא ונייח בחד גפא (גם י"ל דמלבד פי' המד' אפשר דמרמז ברוח הקדש על יונה בן אמתי בהיותו במעי הדגה שא' ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך ופרש"י ראיתי הגהינם ומשם העליתני והנני עתה תחת ההיכל שבירושלים והיינו שנתפשט לשם קדושת ההיכל שבירושלים מפני שקידש וזיכך אבריו וגידיו וז"ש מי יתן לי אבר (זך וקדוש כיונה בן אמתי) אז אפי' אעופה ממקום למקום ואשכונה במקום אחד והנה ארחיק נדוד טלטול אתר טלטול עכ"ז אלין במדבר סלה היינו בבחי' מדבר שנתפשט שם קדושת הארץ בהיות ישראל במדבר וז"ש במדבריות של א"י כי מרמז על היות ישראל במדבר שהי' שם בחי' א"י א"כ איננו נע ונד כי הוא חונה במקום אחד בהר אלקים בא"י וז"ש גם כאן השי"ת לאברהם למען ידע כי לא יטרדנו הדרך כי מיד בצאתו מבית אביו יבוא לא"י ושם יניח וז"ש להלן וילך אברם כאשר דבר אליו ה' ר"ל מיד שדיבר אליו ה' הלך מיד לא"י והוא כ"ף הזמני וז"ש להלן ויצאו ללכת ארצה כנען מיד ויבואו ארץ כנען כי קפצה לו הארץ לכאן אח"כ ויעביר אברם בארץ ממש והבינהו: ע"י אל הארץ אשר אראך עפ"י דברי רבינו סעדי' גאון עה"פ משגיח מן החלונות וגו' דלפעמים משגיח עלינו בהשגחה פרטיית וגלוי' כמו בשעת יצ"מ ובעת היותינו על אדמתנו נעשה לנו נסים נגלי' לעין כל ולזה נק' משגיח מן החלונות שאנחנו רואים שהקב"ה משגיח עלינו כמו במי שמשגיח דרך חלון המושגת ממנו רואה את המשגיח עליו ולפעמים הקב"ה משגיח עלינו בדרך הסתרה ועושה לנו נסים בהתלבשות הטבעי כמו בימי מרדכי וכל זמן היותינו בארץ לא לנו וזה נקרא מציץ מן החרכים שהוא מציץ ומביט אותנו אך בהסתר כמו מי שרואה דרך חרכים אין הנראה רואה אותו עכ"ד וזהו החילוק שבין א"י לארץ העמים כי בא"י שאינה תחת השר רק תחת יד הקב"ה כדכתי' ארץ אשר וגו' עיני ה' אלקיך בה וגו' היא מושגת בהשגחה גלוי' משא"כ שאר ארצות שהם תחת שרי מעלה השגחה אלקית מלובש תחת הטבע וזה שא"ל הקב"ה אל הארץ אשר אראך ובזה פי' מוזלה"ה שבענו מטובך כלומר שנראה טובות גלויות שנזכה לבנים ולממון הכל בדרך נסי ולא בדרך טבעי וזה הוא רק בא"י שהוא למעלה מהטבע שם יוכל לקבל טובות גלויות וז"ש לו אל הארץ אשר אראך כלו' שאוכל להראות לך הטובות בדרך גלוי זה רק בארץ ישראל