ייטב לב בראשית סא

במד' על אברהם כי הרמב"ן פ' תולדות עה"פ כי ציד בפיו כתב והנכון כי עשו יצוד ציד בפי אביו יכונה האיש במעשהו לתדירתו וכן א' ואני תפלה ע"כ וכ"כ מחמת שהי' מדתו ומעשהו תדיר במדה הנקראת בת מזה זכה הוא להיות מכונה בשם בת ואולי זה סוד מה שאחז"ל עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה וגו' כלו' על שדבקי' בו בשמו תמיד יקראו בשמו כאמור למעלה: והן הן דברי המד' דהוי קשה לי' מה זה דקא' אשר אראך לזה מפ' דהאי קרא שמעי בת משתעי בי' באברהם וה"פ מתחילה א' שמעי דבר ה' אח"כ יכונה בשם בת שיזכה לבחי' בת הנקרא בכל ואז וראי כלו' יהי' רואה מה ששמע בבחי' רואה את הנשמע א"כ שוב א"צ אזנים לשמוע לכן א' והטי אזנך כלו' שתטה אזנך הגשמי לבלי לשמוע בו כי בעינך תראה את הנשמע כי ויתאו המלך יפיך כי הוא אדוניך שזכה אברהם לבחי' הנק' אדון כל הארץ כמ"ש שערי אורה שזה סוד מאחז"ל עד שבא אברהם וקראו אדון ע"ש והו' בחי' בת הוי ויאמר ה' אל אברם וגו' כלו' השתא מובן מה שא"ל אשר אראך שפירושו שתזכה לראות הנשמע כאמור למעלה וזש"ה בעת ההוא אביא אתכם וגו' בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה' כלו' שתראו אז בעיניכם מה שאמר ה' כמו שנא' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר שפי' בס' א"י וראו כל בשר יחדיו מה שפי ה' דבר שיזכו לראות הנשמע וז"ש בתפי' מוסף בקדושת כתר והיא ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי ולא א' לאזני כל חי להיות הכוונה שזכינו במ"ת לראות הנשמע כ"כ ישמיענו שנית לעיני כל חי לראות הנשמע ולזה גמר אומר לאמר הן גאלתי אתכם ואז אחרית כראשית ובבחי' ראשית יראו הנשמע כי שם הכל אחד וזה שאנו מבקשי' יראו עינינו אז וישמח לבנו גו' באמור לציון מלך כלו' שיראו עיננו באמור לציון מלך אלקיך בבחי' רואה הנשמע כן יקום בב"א, ואפשר זה שהתפלל אברהם ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' (זהו א"י הנק' הר כמו"ש הרד"ק ישעי' סי' י"א) יראה האמירה עצמה כאמור: א"י לך לך וגו' אשר אראך יתבאר כי ידוע מדתו של אברהם להכניס רבים תחת כנפי השכינה ולגייר גרים וזה עיקר הכנסת אורחים שהוצא ניצוצות הק' ממקום שהי' והביאם אל הקדושה והנה ענין זה נקנה בשני דרכים (א') ע"י שמושך לבן של ב"א בדבריו בהתחברות עמהם ע"י אכילה ושתי' כדכת' ויטע אש"ל ר"ת "אכול' "שתו' "לוי" ועי"ז ויקר' שם בשם ה' וגו' וכדמצינו גזרו על יין וכו' משום בנותיהם הרי שענין אכילה ושתי' ב"א יחד גרמא להתקרב ולהתחבר ז"עז וכן אומרי' בשם צדיקים (ב') ע"י שהצדיק רואה במקום שיש שם ניצוץ הקדוש בראי' בעלמא קנה לי' ומוציאו אליו וע"ד שאמרו ס"ד מאי מצאתי' ראיתי' ולכאורה מהיכן ס"ד לומר כך אלא מפני שכן הוא בבחי' רוחנית שבאותו דבר הו"א גם לענין גשמית כן הוא שקנה לי' בראי' בעלמא בבחי' גשמית ממש קמ"ל דלענין גשמיותו אינו כן אבל לענין בחי' רוחנית שבאותו דבר ודאי כן הוא ועיימ"ש בזה בפ' הקודמת והיינו דכת' שאי סביב עיניך וראי אז ממילא כלם ר"ל כל הניצוצות נקבצו ובאו לך והנה אאע"ה בחו"ל לא הי' לו בחי' זו לקנות ולמשוך אליו ע"י הראי' לבד כ"א אחר שבא לא"י שהוא בחי' עינים כדכת' ארץ אשר וגו' עיני ה' אלקיך בה ועוד שעדיין קודם שנימול לא תקן לגמרי בחי' עינים וכפרש"י על התהלך לפני והי' תמים כי עד עתה חסר ב' עינים כו' ואחר שנימול ניתנו לו להיות ברשותו וכמ"ש המזרחי עיי"ש וכ"ז לא הי' כ"א אחר שהי' בא"י: וז"ש לך לך ר"ל לבחי' עצמותך ומדתך לגייר גרי' ולמשוך הנה"ק להקדושה מארצך וגו' אל הארץ הידוע' והיא א"י אשר אראך וגו' ואעשך לגוי גדול כלו' שע"י הראי' לבד תמשוך הנה"ק ותכניס רבים תחת כנפי השכינה ותגייר גרי' ובזה לבד אעשך לגוי גדול כי כל המלמד את ב"ח תורה כאלו ילדו וכפר"שי על והנפש אשר עשו עיי"ש ונוסף ע"ז ואברכך ואגדלה שמך שאוסיף ה"א על שמך שאז יהי' בחי' עיניך ברשותך ותוכל לקנות בראי' בעלמא והבן: א"י לך לך וגו' יל"ד דלכאורה נקט שלא כסדר דתחי' יוצא מבית אביו אח"כ ממולדתו אח"כ מארצו ועיין באלשיך ב' אומרו אשר אראך דמדקא' אל הארץ בה"א ידוע' משמע דידוע איזה ארץ ובפרט למ"ש המפ' שכבר התחיל אברהם ללכת לארץ כנען כדכת' בפ' הקודמת עי' ברמב"ן וחזרתי ובנזה"ק פ' ט"ל סי' יו"ד עיי"ש א"כ מה זה קאמר אשר אראך ג' להבין המד' זש"ה מי יתן לי אבר כיונה וגו' מה היונה קופצת באחת מאגפי' ופורחת בא' מאגפי' וגו' הנה ארחיק נדוד טלטול אתר טלטול אלין במדבר סלה מוטב שאלין במדבריות של א"י כו' דקשה מה שייכו' להכא וגם איך נרמז בכאן א"י דקאמר במדבריות של ארץ ישראל: