ייטב לב בראשית נו

אומר מאת שנה ושבעים שנה וחמש וא"ו מוסיף על ענין ראשון שנדמה לו מכל אלו כ"א שנה ולבסוף שנים כי הראה לו הקב"ה מתן שכרו ונודע לו כי יש לו שנים כולן שוין לטובה, וז"ש וימת אברהם וגו' זקן ושבע שהי' שבע ממה שהראה לו מתן שכרו וכ"כ אמר ויהי' חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע וא"ו מוסיף שהי' נדמה לה שאין לה רק שנה מכל ימי חיי' ולבסוף שנים כי הראה לה שכר' ונודע שיש לה שנים וז"ש שני חיי שרה פרש"י כלן שוין לטובה ועיי' מ"ש מזה במקומו וז"ש צדיקים תחי' יסורין וגו' אין הכוונה שיש להם יסורי הגוף חלילה כי הלא כתיב רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה' שימר כל עצמותיו וגו' ובודאי רגלי חסידיו וצדיקיו ישמור ממכות ומאויביו אלא הכוונה שיש להם יסורי נפש שנראה להם בכ"י ובכל שעה שאינם יוצאים ידי חובתם וכאלו מבלים ימיהם ושנותיהם להבל ולריק חלילה מרוב שפלותם וענותנותם וכ"כ כ' הזוהר ר"פ וירא כד ב"נ בהאי עלמא כל יומא ויומא חשוב כאלו אזיל ברקני' וע"כ תמיד מיימרי' ומוכיחי' א"ע בלבבם לאמר מתי אבנה ואזכה לעבוד את ה' באמת וסופן שלוה כי בעת סילוקן הקב"ה מראה להם שכרם אז נודע להם הדב' כי עבדו בימי חייה' עבוד' שלימה והם שבעים ושלוים ושקטים מזה ורשעי' תחי' שלו' ולבסוף יסורי' כי אין הכוונה רשעים ממש, כי לא דברה תורה במיני' וגם אין הכוונה יסורי הגוף אלא איירי שהי' רשעי' ולבסוף שבו בתשובה וכמ"ש בס' הישר לר"ת שער השלישי וז"ל ואנחנו רואי' הרשעי' בעת חליים או בהיותם נוטי' למות ישובו בע"כ לבוראם ויתחננו אלי' כו' עיי"ש הנה כי כן בכגון אלו אשר עד עתה לא הכירו בחסרונם וקלקולם הי' להם שלוה ועתה כו' הכירו ושמו אל לבם כי לא טוב עשו בימי חייהם ובהבל וריק יצאו ימיהם ושנותיהם ועתה כי נשאו חרפת נעוריהם ויספקו כף אל כף לאמר אוי לי וי לי על העבר יש להם יסורים יסורי הנפש מאשר לא שמעו בקול ה' עד כה ואחרו עד עתה וז"ש דוד הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל כלו' יושבי' בשלוה והשקט אך (אני) ריק זכיתי לבבי כלו' זכיתי לבבי לומר לריק יגעתי וארחץ בנקיון כפי ואהי נגיע בנגעי ומכאובי נפש כל היום ותוכתתי לבקרי' שאני מוכיח א"ע בכל בקר: והנה שמעתי משמי' דגברא רבא סבא קדישא הרב הצדיק הק' מו"ה נפתלי מראפשיטן זלה"ה שפי' האי ת"ח דרתח אורייתא קא מרתחא בי' כלו' שהוא מרתח וכועס על עצמו כי נדמה בעיניו שאינו יוצא ידי חובתו בעבודת הבורא ומבלה כל ימיו להבל והובא בשמו בס' מאור ושמש וז"ש ויהי' ימי תרח חמש שנים כי נדמה לו שיש לו שנים ומאתים וא"ו מוסיף על ענין ראשון שנדמה לו שנים ולבסוף שעשה תשובה (כפרש"י עה"פ ואתה תבא אל אבותיך וגו') שנה הי' רואה כי מכל ימיו ושנותיו אין לו אלא ערך שנה ע"כ וימת תרח בחרן פירושו בחרי אף וכעס על עצמו לאמר מה זאת עשיתי ולכך לא נאמר בו זקן ושבע ימים ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וגו' אשר אראך כלו' אראה אותך א"ע לך מתחילה ועד סוף ואברכך וגו' והי' ברכה ועז"א המד' דכתיב לך טל ילדותך מה טל פורח אף עונותיך פורחי' מה טל סי' ברכה אף אתה סי' ברכה כלו' שתראה שאפי' ולדותך וכל ימיך ושנותיך כולן שוין לטובה ולברכה כמו שנא' בו זקן ושבע והבן: לך לך מארצך וממולדתך וגו' אל הארץ אשר אראך י"ל דהול"ל אראה לך ומהו אראך ונ"ל עפמ"ש הביל"ע דרוש ס"ד לפרש מאמר הנביא על מלך המשיח ושפט בצדק דלי' והוכיח במישור לענוי ארץ כלו' מה ששאר בני אדם יצטרכו אמירה יעשה הוא בלא מוצא שפתים שהוא בעצמו יעשה הצדק והישר וזה יעשה רושם בלב כל אדם וממנו יראו וכן יעשו כהא דאי' ב"ב סו"פ חזקת הבתים בר"י דהו"ל אילן הנוטה לרה"ר שדר קצי' למחר אמר לי' זיל חזיא אי קץ דידי קץ דידך עיי"ש ועד"ז א' איוב מה נתרצו אמרי יושר ומה יוכיח הוכח חכם כלו' התוכחה הבא מכם מכח מעשיכם בלי שום דיבור ואמיר' וז"ש כל מי שיש בו (בתוכו) יראת שמים דבריו נשמעים וממילא עושים רושם אפי' אין אומר ודברים כ"א בראי' בעלמא שרואים מעשיו הטובים ממנו יקחו עשות כמוהו עכ"ד ועיימ"ש בזה פ' מטות באורך וז"ש המד' לך לך ר"ב פתח לריח שמניך טובים וגו' משל לצלוחית של שמן אפרסמון שמוקפת תמיד צמיד פתיל ומונחת בזויות אין ריחו נודף כיון שטלטלו ריחו נודף כך א' הקב"ה לאברהם טלטל עצמך מחקום למקום ושמך מתגדל בעולם ר"ל שיראו מעשיו והריחו ביראת ה' וריח טוב יוצא מאתו ממנו יראו להדמות אליו וללכת בדרכיו שמן תורק (מכלי אל כלי) שמך ע"כ עלמות אהבוך אלו גרים שגייר וז"ש אשר אראך כלו' אראה אותך ומעשיך לזולתך למען ילמדו עשות כמוך ובזה ואעשך לגוי גדול ובזה נבין אומרו לך לך כיון בזה כי יש חשש במקום רואין לבל יעל' בלבו איזה התפארות ומחשבה בלתי רצוי' כ"א להשתבח