ייטב לב בראשית נה

לך לך ויאמר ה' וגו' מה כתיב למעלה ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן, ואח"ז ויאמר ה' וגו' לך לך וגו' יש לדרוש סמוכין כי למעלה כתיב בנח ויסגר ה' בעדו יש לרמוז בזה למ"ש בסידור האריז"ל כי רגע באפו ג"פ אלקים עולה חר"ן ועם ט"ו אותיותיהן עולה רג"ע וזה ב"אפ"ו ג"פ פ"ו עיי"ש חיים ברצונו ירמוז לבינה הנק' אלהים חיים י"ל הטעם כי הוא ה"א עילאה שם ס"ג ה' ס"ג עולה חיי"ם שמבינה דינין מתערין ושם נמתקין בשורשן באותיות הקודמין של אלקים וקנה א' אין לפני' אות ונשאר כדט"ל מנין ס"ג גם אכדט"ת במ"ם פתוחה שלפני מ"ם סתומה של אלהים עולה ע"ד וזהו בטחו בהוי' עדי ע"ד עיי' בזוהר וארא ומפרשיו והנה למעלה אחר ותשחת הארץ לפני האלק' וירא אלק' את הארץ והנה נשחתה ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני הרי ג"פ אלהים עם אותיותיהן עולה רג"ע לשון בקיעה ושבירה כדכתוב רגע הים וצדיקים מהפכים מדה"ד לרחמים ע"כ נהפך לנח מרג"ע לתיבת יסג"ר לון הגנה והוא"ו שבראשו ירמוז קו החיים מדתו של יעקב בסוד יעקב לא מת וע"כ ויסג"ר רי"ו גימ' גבורה ובתוכו ס"ג רומז לשם הוי' של ס"ג הממתיק תוקפו של גבורה וז"ש ויסגר יקו"ק (של ס"ג) בעד"ו שם ע"ד אכד"טם שלפני אלהים: והנה ידוע דכתיב בדוד ונאם הגבר בחי' גבורה הוקם ע"ל גימט' מאה כי הי' מתי' בכ"י ק' נפשות עמד ותיקן מאה ברכות ע"כ תקנו חכז"ל בכ"י לומר מאה ברכות ובסידור מבואר הכוונה כי שם ס"ג ומילואו ל"ז עולה מאה (והוא סכ"ך של סוכה אימא עילאה) גם שם אד' בצירוף המבואר שם עולה מאה עיי"ש וז"ש ויהי' ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה עולה ה"ר מנין אלהים בריבוע עם אותיותיו וימת תרח בחר"ן עולה ג' אלהים וז"ש רש"י עד אברהם הי' חר"ן אף ויאמר ה' אל אברם ל"ך ל"ך עולה מאה (כמבואר בזוהר בס"ת ומסר לה מאה מפתחין דברכאין דכ"י כחושבן ל"ך ל"ך) הממתיק תוקפא דחר"ן וז"ש ואגדלה שמך הריני מוסיף לך ה"א זהו ה"א עילאה כמבואר בזוהר פרשה זו דף צ"ו אברהם סליק בה"א דלעילא ובתקו"ז תיקון ס"ט ותיקון שבעין נחית באברם ונטע בי' ה' וביצחק יו"ד וביעקב וא"ו ובמשה אשתלים ה"א בתרא' עיי"ש גם אם הוא רומז לה"א תתאה כמ"ש רבינו בחיי להדי' וכמשמעות הזוהר כאן דף צ"ג ה"א דה"בראם זעירא עיי"ש ובזוהר ריש וירא היינו שם אד' עולה מאה בצירוף המבואר שם בסידור בזו"ז אתבסם ונמתק תוקפא דדינא ולא הי' חרן והיינו דכתיב להלן פ' וירא ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו כי להיותו בן מאה מנין האמור להמתיק תוקפא דדינא אז נולד לו יצחק והבן: א"י ענין הסמיכות כי אי' במד' לך לך הה"ד עמך נדבות וגו' מרחם משחר מרחמו של עולם (היא א"י) שחרתיך לי לך טל ילדותך לפי שהי' אברהם מפחד ממה שהיה בידו עון ע"ז א"ל הקב"ה לך טל ילדותך מה טל פורח אף עונותיך פורחי' מה טל סי' ברכה אף אתה סי' ברכה לעולם יש להבין ענינו לכאן בהקדים להבין מ"ש ויהי' ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן דיש לדקדק דכאן כתיב חמש שנים ומאתים שנה תחי' שנים ולבסוף שנה ולהלן כתיב ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים וכ"כ באברהם ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים תחי' שנה ולבסוף שנים עיימ"ש הזוהר עה"פ ויהי' חיי שרה מאה שנה וגו' בסודן של דברים עיי"ש: והנ"ל בזה בהקדים לפרש מאחז"ל צדיקים תחילתן יסורי' וסופן שלוה ורשעי' תחילתן שלוה וסופן יסורים והוא עפ"י דאי' במד' סוף חיי שרה עה"פ ואלה ימי שני חיי אברהם וגו' כתיב עוז והדר לבישה ותשחק ליום אחרון הקב"ה מראה לצדיקים עד שהם בעוה"ז מתן שכרן מה שהוא עתיד ליתן להם לעתי"ל והם ישנים כד"א כי עתה שכבתי ואשקוט הוי בשעת סילוקן הקב"ה מראה להן שכרן כד דמיך ר"א אחזי לי' י"ג נהרא אפרסמונא דכיא אמר כל אילון לאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' פי' שאמר שהיה נחשב בעיניו ללא כלום ולא ידע ממעשיו הטובי' וכאלו לריק יגע ולתהו והבל כחו כלה ולבסוף אחזי לי' מה שעשה מצו' ומעש"ט בכל ימיו שמזה זכה לי"ג נהרי אפרסמונא וגו' והיינו ואברהם זקן בא בימים כלו' אם אמנם היה זקן בא רק בימים שנדמה לו ברוב ענותנותו שאין לו מכל שנותיו שנים כ"א ימים אשר בהן עבד את בוראו אבל האמת וה' ברך את אברהם בכל כלו' בכל ימיו ושנותיו כי כולן שוין לטובה כדאי' במד' הנ"ל לך טל ילדותך מה טל פורת כו' וזה כוונת המד' לפרש הפ' ואלה ימי שנדמה לו שאין לו רק ימים אבל האמת שני חיי אברהם אשר חי שהי' שנים וע"ז גמר