ייטב לב בראשית נג

אינו מתכפר בקרבן וכדאיתא במדרש שאלו למדה"ד נפש החוטאת במה תתכפר אמר' כו' התורה אמרה יביא קרבן אבל לנמוכי רוח גם לפי מדה"ד תתכפר לו שמכח ענוה נהפך לרחמים וזה שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה שזה קרבן המרוצה גם לאלקים עכ"ד לכך נח שהי' עניו ושפל הפך מדה"ד לרחמים וזש"ה נח איש צדיק תמים פי' עניו לכן את האלקים התהלך נח שהי' מתהלך אפילו לפי מדת הדין שנהפך לו לרחמים, והן דברי הזוהר כתיב בקשו צדק דאיהו דינא כידוע לרחם עליכם בקשו ענוה המהפך מדה"ד לרחמים אולי תסתרו ביום אף ה' ממה שהוי' נהפך לאף במעשה הרשעים ונח בקש צדק והי' עניו לכן אסתתר ביום אף ה' ודינא לא יכיל לשלטאה ולקטרגא עליו הכא אתרמיז הפיכא דאתוון כ"ב לאתתחי לאינון חייביא וע"ד וימחו מן הארץ כתיב בא אתה וגו' לומר שהם נמחו מכח תיבת ב"א ר"ת "ביום "אף ונח ניצול מכח תיבת בא אם שהוא היפוך אותיות נעשו לו בחינת אור ישר המורה על רחמים וז"ש המדרש הה"ד כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו זה נח שנאמר ויאמר ה' לנח ב"א וגו' ר"ל שגם אור חוזר נהפך לנח בחינת אור ישר וז"ש יחזו פנימו לשון רבים שגם הפנים של זעם נהפך ליושר ורחמים דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני כמו שפירשתי, בינה זאת כי הוא ענין נפלא: א"י כי כתיב ונ"ח מצא ח"ן בעיני הוי' ירמוז שלמעלה אותיות בדרך ישר חן ותתהפך כחומר חותם למטה נח לשון נייחא וע"ז אמר אלה תולדות נח והיא אב להם ובגללם ניצול כדאיתא במדרש וז"ש כאן "בא "אתה וכל ביתך לומר שניצול בזכות תולדותיו שהוא א"ב להם ולמעלה הוא בדרך הישר א"ב ולמטה תתהפך לצירוף ב"א וז"ש המדרש ישר יחזו פנימו זה נח למעלה בדרך ישר ח"ן ולמטה נ"ח וכ"כ למעלה א"ב ולמטה ב"א והבן: ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפי' כי הוא טרף וירפאנו הובא בבעה"ט מסו' זו עוד במסורה על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני ה' על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה ולציון יאמר איש ואיש יולד בה אפשר ירמוז כי איתא בספרים כי אותיות הקודמין שלפני שם הוי' ב"ה טדה"ד מורה על הדינים ואותיות שלאחד שם הוי' ב"ה כוז"ו מורה על הרחמים וחסדים והוא גי' ט"ל וכתיב אהי' כטל לישראל ואז"ל כי טל לא מיעצר כי השי"ת נוהג בעולמו במדה"ר והחסד גם כ"ו ז"ו גי' "הוי' אח"ד רומז על שם העתי' דכתיב ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד והנה נמרוד היה גבור מסטרא דגבורה הי' ממריד העולם ורצה להגביר דינים ח"ו וז"ש ע"כ יאמר כנמרוד גבור ציד שהי' צד לפני הוי' ב"ה שהי' צד האותיות הקודמין המורה ע"ד ח"ו. אמנם אנחנו ב"י ע"י התורה ומעש"ט אנו ממשיכים רחמים וחסדים עלינו ועל כל ישראל וזש"ה על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה כלומר אהבה בסופה כמאחז"ל לעורר אהבה בחינת חסד בסוכן של אותיות הוי' ב"ה הרומז לזה וגם וה"ב בגימט' אחד בסופו של שם הוי' רומז למה שנאמר יהי' ה' אחד וגו' ואז כשיהא גובר חסדו עלינו ממילא לציון יאמר איש ואיש יולד בה ותרגומו דוד מלכא ושלמה מלכא יתרבו בה עי"ש. ע"ד שאמרו דורשי רשימות דו"דו או בן דו"דו יגאלנו דו"ד או בן דו"ד יגאלנו, והוסיף לומר והוא יכוננה עליון יש לפרש עפמ"ש זקני המהרש"א עה"פ כי בחר ה' בציון וגו' כי יד על כס יה כתיב כביכול אין שמו וכסאו שלם כי נעלם א' מכסא ו' ה' משם הוי' וז"ש כי בתר ה' בציון אז אותיות או"ה למושב לו שיהא כסאו שלם ושמו שלם כי ישוב הא' לכסא ושם הוי' ב"ה תתמלא תיבתו באותיות ו"ה, ועד"ז שמעתי מפי מוזלה"ה ונהפוך הו"א כשיתהפך אותיות הו"א לבחינת או"ה למושב לו אז אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם עכ"ד, ואפשר שלזה רומז הר"ת של "אשר "ישלטו "היהודים "המה לשם אהי' ע"ד כה תאמר לבני ישראל אהי' גו' ע"ש העתיד להיות: וז"ש והלוא יכוננה עליון שיכונן אותיות הו"א עליון למקומן לכסאו ולשמו יתב' וזש"ה רוממות אל בגרונם ע"ד חסד אל כל היום ע"י תפלת צדיקים ממשיכים חסדי' לכ"י וחרב פיפיות הרומז לדינים בידם של צדיקים וחסידי' למען לעשות נקמה בגוים כי הדר ה"וא הדר לשון חזרה כלומר יוחזר הלוא למקומו לכל חסידיו ע"י חסידיו ע"ד איזה חסיד המתחסד עם קונו האמור בזוה"ק ליחד שמו יתב' והנה בתיקונים מבואר כי יונה האמורה כאן רומז לשכינה וע"ד כ"י נמשלה ליונה ואיתא בש"ס ישראל נמשלו לזית ע"ש שעושין תשובה ומוציאין שמנן ע"י כתישה כזית וזאת תורת המסו' ותבא אליו היונה לעת ערב זה רומז לזמן הגלות והנה עלה זית טרף בפיה להתפאר בישראל שהוציאו שמנן כזית ועשו תשובה למען שמו יתב' כי הו"א טרף כדאיתא בספרים אז וידע נח כי קלו המים הגלות מעל הארץ וזה שרמזה התורה על העתיד ולשם כלי' לשמו של הקב"ה יולד גם הו"א והבן: וידבר אלקים אל נח לאמר צא מן התבה, במד' הוציא' ממסגר נפשי זה נח שהי' סגור בתבה וכו'