ייטב לב בראשית נב

כסדר היו"ד קודם וז"ש ויעבור ה' על פניו ואמר כ"ז שבני יעשו לפני כסדר הזה היינו שיעסקו בתורה וגמ"ח שבזה יתקנו היו"ד קודם לה"א וא"ו ועי"ז יעשו שם הוי' כסדר האותיות של הא"ב אני מוחל להם כמאמרם ז"ל מתכפר הוא בתורה וג"ח כדכתיב בחסד ואמת יכופר עון וזש"ה כי צדיק ה' צדקות אהב דקדק לומר צדקות לשון רבים היינו צדקה ממש לעניים ולימוד התורה הנקרא צדקה כדכתיב וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל דברי התורה וכתיב משפט וצדקה ביעקב אתה עשית עי"ש במצודות דוד והיינו ב' צדקות תורה וגמ"ח אהב ואז ישר היינו השם בבחי' יושר יחזו פנימו כי אז האותיות כסדר הא"ב "אלף "בינה "וגמל "דלים היינו היו"ד אח"כ ה"א וא"ו זה שמו יתב' כסדר וז"ש המדרש כי אותך ראיתי צדיק ראיתי דייקא בחי' יו"ד של הוי' ב"ה בחי' ראיה ע"י שנח תיקן בחינת ראיה בחינת היו"ד של השם כי מצינו שלמד נח תורה כפרש"י עה"פ מכל הבהמה הטהורה ועסק בג"ח כדאיתא במדרש ולוקח נפשות חכם שזן ופרנס כל י"ב חדש בתבה ולכך נאמר ויעב"ר אלקים בחינת ע"ב רי"ו שנמתקו הדינין רוח על הארץ בחינת קו האמצעי וישכו המים ויש"כי גימט' שבי"ל בחינת חכמה והבן. ולא המדרש עיקר אלא המעשה כי מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטא ועון עין ולב ע"כ מי האיש הירא ורך הלבב ישוב לביתו בעודי חי ויתקן בחינת עין ולב בלימוד תורה דכתיב התעיף עיניך בו ואיננו ולנדד שינה מעיניו ולבו יהגה בחכמה ובתורת ה' חפצו יומם ולילה ולהשגיח בעינא פקיחא להחזיק ידי עניים ולימדי תורה לבלי להעלים עין מהם ולא ירע לבבו בתתו לו ובגלל זה יברכהו ה' בברכה המשולשת ירא"ו עינינ"ו וישמת לבנ"ו וגו' אמן: ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ובמדרש זש"ה כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פניתו זה נח שנא' ויאמר ה' לנח בא אתה וגי' ינ"ל כי המדרש הקשה למה לא נאמר כאן תמים וכבר כתבתי למעלה בריש הפ' כי למעלה כתיב יצת מצא חן בעיני הוי' שם של רחמים ואי' במד' אף נח לא היה כדאי אלא שמצא חן וביאור הענין שלא הי' כדאי מחמת שלא היה צדיק מכח עצמותו לבד כ"א שהיה צריך סעד לתומכו כפרש"י אך זה לפי מדה"ד אבל לפי מדה"ר הקב"ה מוותר את שלי ונחשב לאדם כאלו עשה כלו מעצמו כמו שפירש מוזלה"ה ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כלומר כאלו הי' מעשהו לבד בלי עזר אלקים וזש"ה ונח מצא חן בעיני הוי' כלו' מדה"ר נח איש צדיק תמים כי הקב"ה וויתר את שלו כאלו עשה כלו לבדו וה"ה תמים אבל לפי מדה"ד את האלקים התהלך נח פי' מדה"ד לא וויתר עזר אלהי כי אם א"ה התהלך נח וא"כ לפי מדה"ד לא היה תמים וידוע כי אותיות הקודמין להוי' טדה"ד מורה על דין וז"ש ויאמר הוי' וגו' בא אתה וגו' כי אותך ראיתי צדיק לפני היינו לפני אותיות הוי' המורה על דין להודיע שאפילו לפי מדה"ד אתה צדיק לכן לא נאמר כאן תמים כי לפי מדה"ד לא הי' לו תואר תמים כאמו' אבל אכתי צריך להבין כיון שנאמר ויאמר הוי' שם של רחמים לנח בא אתה וגו' למאי הודיע לו שהיא צדיק אפילו לפי מדה"ד: ולבאר זה נקדים לפרש דברי הזוהר דף ס"ג ע"ב וז"ל ת"ח כתיב בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה' נח בקש צדק ועאל בתיבותא ואסתתר ביום אף ה' הכא אתרמיז למנדע ברזא דאתוון קדישין הפוכא דאתיין כ"ב לאתתתי לאינון חייביא וע"ד וימחו מן הארץ כתיב בא אתה וכל ביתך וכתב רבינו בעט"צ ר"ל לכך כתיב ב"א לרמז להפוכא דאתוון המורה דין ע"כ דבריו ויש להבין הא בא נאמר להצלה של נח ואיך ירמוז בזה דין אבל עמוד והתבונן כי הא"ב בדרך ישר מורה רחמים והפוכא דאתוון מורה דין ורמז לזה ב"א ר"ת מביום "אף לומר שבכת היפוך האותיות ב"א ר"ת ביום אף נמחו דור המבול כי הם שגרמו להפך מדה"ר למדת הדין כפרש"י להלן הם גרמו היפוך האותיות וז"ש רשעים מהפכים מדה"ר לדין כלומר מהפכים האותיות א"ב מבחי' יושר המורה רחמים לאור חוזר המורה דין אבל נח דכתיב ויזכר אלקים את נח פרש"י צדיקים מהפכים מדת הדין למדה"ר פי' שמהפכים בחינת אור חוזר לבחי' אור ישר ורחמים ע"כ בכח האותיות ב"א ניצול לומר שגם מדה"ד בחינת או"ח צירוף ב"א ר"ת "ביום "אף נהפך לו לרחמים בחינת אור ישר ר"ת "בא "אתה וזש"ה ויאמר ה' לנח ב"א המורה דין ואעפ"כ בזה אתה ניצול והטעם כי אותך ראיתי צדיק לפני כלומר אפי' לפני הוי' שהוא מדה"ד ע"כ נהפך לך לרחמים והנה הטעם שהי' נח מהפך מדה"ד לרחמים נראה להבין ע"פ המבואר פ"ק דע"ז שמפרש הא דכתיב נח איש צדיק במעשיו תמים בדרכיו פרש"י עניו ושפל כוונתו עפמ"ש האי מאן דמתיהר בע"ת הוא מכלל דעניו ושפל הוא תמים ואיתא בגמ' גדולי' נמוכי רוח לפני הקב"ה יותר מכל הקרבנות שנאמר זבחי אלקים רות נשברה, ופירשו המפורשים ע"פ דכתיב זובח לאלהים יחרם בלתי להוי' לבדו ופי' הזוהר קרבנא לא אתקרב אלא לשמא דהוי' ולא לאלקים פי' כי מדת הדין