ייטב לב בראשית נא

יחזו פנימו זה נח וגו' כתב היפ"ת דק"ל מה זה כי אותך ראית"י כי אתה צדיק לפני מבע"ל לז"א שה' יאהבנו ויראנו תמיד מביט לחביב לו היינו ישר יחזו פנימו כלומר לישר יחזו פנימו ועיין בנזה"ק. ול"נ עפ"י פשוט מה שדייק לומר אותך ראית"י צדיק התורה בראשיתה בא להורות לנו ענין חטא אדם וגירושו מג"ע וענין קין והבל ומה שנאמר אם תטיב שאת וגו' וכ"כ ענין דור המבול והפלג' ועונשן למען הזהר לבלי ללכת בדרכ' ולא לעשות כמעשיהם אשר נאמר עליהם השחית כל בשר דרכו על הארץ והנה מבואר בטור או"ח סימן א' וז"ל, ואמר קל כנשר נגד ראות העין כאשר הנשר שט באויר כך היא ראות העין לומר שתעצים עיניך מראות ברע כי הוא תחילת עבירה שהעין רואה ולב חומד וכלי המעשה גומרין ואמר גבור כארי כנגד הלב כי עיקר הגבורה בעבודתו ית"ש הוא בלב עכ"ד לעניננו, ועי"ש בב"י וב"ח מ"ש בזה, וזה ענין שנאמר ולא קם נביא וגו' אשר עשה משה לעינ"י כל ישראל שתיקן בחינת עינים של כל ישראל (עשיה לשון תיקון כמו ויעש את הרקיע) וזה שסיים בלמ"ד של ישראל יפתח בב' של בראשית ל"ב כי תיקן בחינת עינים ולב וזה שסיפר ענין חטא אדם וחוה ותרא האשה כי טוב העץ למאכל שתחלת הפגם היה ע"י ראות העין כמו שנאמר וכי תאוה הוא לעינים וגו' מחמת שהעין ראה הי' הלב חומד ובא התאוה מבחי' ראות עינים וכ"כ אמר מענין דור המבול וירא"ו בני האלקים את בנות האדם ופגמו בבחי' ראי' אח"כ ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו כי היה הלב חומד ונגד זה אמר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק ר"ע ר"ת עין "רואה ע"ד שפי' המפורשים דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת כלומר אם אתה פוגם בראות העין או שמיעת האזן אתה גורם פגם למעלה ממך בבחי' עין רואה ואוזן שומעת ע"ד משל מכתב הנקרא לאנד קארט אם יחסר בנקודה דקה מורה על חסרון איזה עיר ומדינה כנודע וע"כ לאשר הם פגמו בראות העין גרמו פגם בראות עין העליון מדה במדה וירא ה' כי רבה וגו' וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה אבל נח היה עוצם עיניו מראות ברע כתיב בי' ונח מצא חן בעינ"י ה' בבחי' עין עליון וז"ש לו כי אותך ראית"י צדיק ראיה לטוב: וז"ש המדרש כתיב כי צדיק וגו' ישר יחזו היינו מדה כנגד מדה יחזו פנימו כמו שהאדם נוהג בראות העין כ"כ הוא יתב' ע"ד ה' צלך והבן. ויותר יש להעמיק בדבר כי הם פגמו במה שהשחיתו דרכם וגו' ועי"ז פגמו ו בבחינת יו"ד של שם הוי' ב"ה בחינת מים בחי' חסד ובחינת ראי' שהיו"ד בחינת ראי' בחי' חכמה וכמבואר בתיקונים תיקון שבעין ואיהו יו"ד אסתכל ה"א ושמע וא"ו ומריח ה"א וממלל עי"ש ולכך נקראו חכמים עיני העדה והם פגמו בבחינת חכמה בחינת חסד קו הימין בשם של ע"ב גימט' חס"ד כי השחיתו דרכם בעריות שנאמר בו כי חס"ד הוא זה לעומת זה נגד חסד דקדושה כי מאברהם יצא ישמעאל שלא רצה לקבל התורה משום שנ' לא תנאף ועיין בתבואות שור במס' שבת על מאחז"ל כל הבוכה ומוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן שבזה מתקן אותו החטא והיינו דכתיב נוד"י ספרת נוד יו"ד של שם ע"ב שימה דמעתי וגו' עכ"ד, ולכך היה הגשם ארבעים יום כנגד ארבעה יודי"ן שבשם ע"ב ומי' של חסד ורחמים נהפכו למב"ל גימט' ע"ב (והוא"ו אינה מורגש' במבטא) זה לעומת זה כי נגד מים של חסד יש מים הזידונים וז"ש ויקחו להם נשים מכל אשר בחר"ו גימט' רי"ו גבור"ה אבל נח שלא חטא בעיניו נאמר עליו במדרש ולוקח נפשות חכם זה נח ולכך כ' בעה"ט שס"ת האלהים התהלך נח" הוא חכ"ם, ולדרכנו הוא מבואר שאחז וחינת חכמה בחינת עינים בשם של כ"ד עייני"ן וג"פ כ"ד הוא ע"ב וכמו שמבואר בסידור האר"י ז"ל בברכת גשם והיינו דכתיב ונח מצא חן בעינ"י הוי' כלומר בשם הוי' בחי' עייני"ן והוא תיקן בחינת יו"ד בחי' ראיה ולכך אמר לו כי אותך ראית"י צדיק ולמען דעת איך לתקן בחינת יו"ד של הוי' ב"ה, אשמיעך מה שפירשתי מאמרם ז"ל ויעבור ה' על פניו מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר כ"ז שבני יעשו כסדר הזה אני מוחל להם: והוא עפמ"ש במסכת שבת אתו דרדקי כו' א"ב אלף בינה ג"ד גמול דלים ה"ו זה שמו של הקב"ה ופירשו המפו' כי א"ב כסדר מורה בחי' חסד ואור ישר ותשר"ק מורה על בחי' דין ואור חוזר וא"כ קשה אמאי היו"ד קודמת לה"א וא"ו שלא כסדר הא"ב אך התירוץ לזה כי א"ב ג"ד גימט' יו"ד אח"כ ה"א וא"ו כסדר ובמה מחבר אבג"ד בתורה שהיא אלף בינה וגמילות חסדים שזה אומרם גמול דלים ובזה נעשה יו"ד וז"ש אלף בינה גמול דלים ה"ו זה שמו של הקב"ה היינו אותיות כסדר שהיו"ד קודם לה"א וא"ו עכ"ד ז"ל ובזה אמרתי לפרש הפ' טוב וישר הוי' אותיות בבחי' יושר כסדר על כן יורה וגו' וילמד ענוים דרכו וגמר אומר כל ארחות ה' חסד היינו גמילות חסדים ואמת היינו תורה כדכתיב אמת קנה וכדאיתא פ"ק דע"ז עי"ש א"כ ע"י תורה וגמ"ח הוי'