ייטב לב בראשית מח

דיינינין ליה כתרתי לריעותא וטרפה ה"ה בנידון זה עכ"ד וממנו נקח לנידון דידן למ"ד טרפה חי' ויולדת מ"מ חולה הוא כמ"ש תוס' שמעתין למ"ד טרפה יולדת מכל החי שיהא בריא וזריז ולא חולה וטרפה וכ"כ רש"י לקמן דף נ"א, והנה רש"י פי' עה"פ וישאר אך נח שהי' גונח וכוהה דם מטורח הבהמות וחיות ובמדרש איתא מפני הצינה, נמצא אלו היה טרפה וחולה לא היה ראוי להתקיים ולחיות בתבה מכח שהי' גונח וכוהה דם שזה ריעותא בריאה וחזי לאצטרופי למה שהיה חולה כתרתי לריעותא אף דטרפה חי ותוליד היינו טרפה לבד אבל בצירוף גנוחת דם מטורח כו' לא היה ראוי לחיות וז"ש תמים ולא טרפה דאלו היה טרפה לא הי' ניצול ומתקיים כמ"ש, ואמנם המעיין בשבו"י לא הביא שום מקור לדבריו רק מסברא העלה כן ועוד הא גם השבו"י לא אמר לדיני' רק אם ברור שהריעותא הוא בהריאה והיינו דפריך ודלמא תמים בדרכיו כו' כלומר מנ"ל לחדש למ"ד טרפה חיה לומר בתרתי לריעותא אינו חי דלמא אפילו הי' גונח דם הי' חי אלא תמים בדרכיו וא"ש, ומתורץ קושית המהרש"א על נכון: היה בדורותיו, במדרש כל מקום שנאמר היה מתחלתו ועד סופו התיבות אחד הי' אברהם וגו' ומסיק מתוקן מתחלתו שהדריך כל העולם בתשובה ובמסורה יצוא ושוב והחיות רצוא ושוב עוד במסו' הלוך וחסור הלוך ושוב הלוך ונסוע הנגבה הלוך וגדל ויבואר ע"פ מ"ש המפורשים וביחוד בסדש"ש ח"א שורש ו' באורך, אהא דאיתא בתענית כ"ה יצאתה ב"ק לא שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו כי יש ב' מיני צדיקים צדיק וטוב לו נברא במזג טוב ובמדות טובות ונח לו לעבוד המקום ב"ה ויש צדיק ורע לו אשר נברא במזג ותכונה רע וכל מדות רעות וקשה עליו לשבר גופו ותאותו וכל ימיו נלחם במלחמה כבדה, אמנם אם יזכה האיש הלז לעבור על כל מדותיו הרעים להפכן לטוב לעבוד עמהן השי"ת למשל האות עריות יוכל להפך תאותו לגמול חסדים טובים וצדקה לעניים ולחמוד בתשוקה עזה למצות ולמעשים טובים וכיוצא בו אז כחו יפה מאד, וזהו דרכו של ר"ע בן גרים והיה מהפך את מזגו לטוב וזה היה בחינת דוד ע"ה שנאמר בו אדמוני כו' וטוב ראי שנברא במזג רע לשפוך דם אך שהפך הכל לטוב והיה הדם ששפך חביב כדם כבשים כדאיתא במדרש, (ועיין בספר ביל"ע מ"ש דהא דאיתא במדרש זה הוא בעוה"ז וזה הוא לעוה"ב), וע"ש אות ט"ז עוד מדרגה גבוה בבחי' מעביר על מדותיו ע"ד כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר כל העבירות אשר יבא באש שבוער בו לעבירות תעבירו באש הדבקות רשפיה רשפי אש לעבודת השי"ת וטהר, וזש"ה וחטאתי נגדי תמיד למען עבור מבחינת החטא לעבוד בהן הש"י ע"ד צדיקים באותו דבר שחוטאים בו מתרצים ע"כ אמרו לא הי' דוד ראוי לאותו מעשה רק להורות תשובה כלומר כדי להטעימו בגודל לבת אש תבערת יצה"ר לידע עד כמה לעלות בהעלה ברשפי אש אהבת ה' ע"ש, ועד"ז כתב בס' אוה"מ מים התחתונים בוכים כלומר חסדים רעים תאות רעות בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא להעלותן לשרשן לעבודת הש"י כי מים נקרא חסד כנודע, וזש"ה והמים הן תאות רעות וחסדים מתחי' הי' הלוך וחסור להיות פוחת והולך מן התאות לשבר אותן אח"כ הלוך ושוב כלומר לשוב אותן לשרשן אל התורה והעבודה וזהו הלוך ונסוע הנגבה רומז לתורה ע"ד הרוצה להחכים ידרים להשתוקק ולהתאות ולחמוד בתשוקה עזה לתורה ומעש"ט ובזה יהי' הלוך וגדל עד כי גדל מאד ע"ד מאד זה יצה"ר כלומר שגם יצר הרע יתהפך לטוב כמו באברהם ומצאת את לבבו נאמן וזהו ויצא יצא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ שלא ישאר שום תאוה רעה בגוף המכונה ארץ אח"כ והחיות רצוא ושוב כלומר לעבוד עם התאות את השי"ת בהשתוקקות עד חיות רצוא ושוב וזה היה בחי' אברהם שהפך כל התאות וחסדים רעים לטוב וזה שהדריך כל העולם הגוף מכונה בשם עולם קטן בתשובה כלומר שהפך כל מדותיו הרעים לטוב ועי"ז זדונותיו נעשו זכיות כדאיתא שם בסדש"ש וממילא היה מתוקן לטוב מתחלתו ועד סופו: וזה רומז המשנה שביעית פ"ג מאימתי מוציאין זבלים היינו העבירות לאשפתות להוליד ע"י ולהצמיח כמו אשפה שמשביח האדמה משיפסקו עוברי עבירה כמשמעו שיפסוק מעשות עבירות דברי ר' מאיר רי"א משייבש המתוק היינו שיפסוק כח התאוה כלל רי"א משיקשור כלו' שיקשור כת התאוה לעבודתו י"ת וכדכתיב גרסה נפשי לתאוה והבן: א"י נח איש צדיק וגו' יל"ד איש ל"ל ב' בדורותיו ל"ל ג' להלן כתיב צדיק לפני ולא נא' תמים ד' תיבת לפני צ"ב, ונ"ל עפ"י הגמ' קידושין דף ח' ע"א על המשנה א"ד שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז כו' ר"א אסברא לי אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו צדיק טוב היינו לשמים ולבריות כו' עיי"ש וביאור דברי הגמ' יובן במ"ש הר"מ בפי' המשנה הביאו התויו"ט שם והנה הכתוב מספר כי נח היה צדיק ועי"ז ניצול והלא שבר