ייטב לב בראשית לח

א"י ונח מצא חן וגו' אלה תולדות וגי' ע"ד ומה ה' דורש ממך וגו' והצנע לכת עם אלהיך והטעם למען לא יעלה בלבו שום כוונה לקנות שם ותפארת מן האדם אמנם גם בהיותו עובד ועושה מצות ברבים צריך שתהא הכוונה בלתי לה' לבדו ולא לזולתו ע"ד דכתיב לא יהי' לך אלהים אחרים ע"פ ופי' בס' נועמ"ג לא יהי' לך שום אדנות וממשלה בהיותך עומד ועובד לפני כי לא לפניו חנף יבא ע"כ מאוד צריך האדם לטהר מחשבותיו להשי"ת לבל יפול בלבו שום מחשבה זרה לשום התפארות מבני אדם ועל זה נאמר פגול היא גו' וזש"ה ונח מצא חן בעיני ה' כי אלה תולדות נח נח איש צדיק כלו' אלה תולדות נח שהי' צדיק כפרש"י תולדותיהן של צדיקים מעש"ט, תמים שהי' בתמימות בלתי לה' לבדו ואין ברוחו רמי', הי' ב ד ו ר ת י ו כלי' גם כשהי' ברבים בין אנשי דורו את האלהים התהלך נח הית' מחשבתו זכה בלתי לה' לבדו, וז"ש לו השי"ת כי אותך ראיתי צדיק לפני דייקא ולא לפני ב"א והוא עצמו מה שנקרא למעלה תמים ושניהם עולין בקנה אחד: א"י עכי"ח שאחז"ל כל מעשיך יהי' לש"ש וכתיב בכל דרכיך דעהו וכמו שצריך לעבוד את הבורא ית' בתורה ותפלה כ"כ צריך לעבוד אותו בכל ענינים באכיל' ושתי' ומו"מ באמונה ודיבורים עם בני אדם שתהא עבודתו תמה לש"ש לצורך המביא לעבודתו וכמבואר באו"ח סי' רל"א עיי"ש ואפי' כשעוסק עם ב"א מחשבתו תהי' דבוקה בהשי"ת וכבר כ' בסת"ג ובס' שערי תשויבה לר"י השמר לך פן תשכח את ה' הוא מכלל הל"ת שבתורה עיי"ש וזש"ה נח איש (אפי' בהיותו איש עוסק בעניני עוה"ז ) צדיק תמים ע"ש שכל מעשיו הי' לש"ש בלב שלם נקרא תמים וז"ש הי' בדורותיו כלי' אפי' כשהי' עוסק עם אנשי דורותיו באכילה ושתי' ומו"מ ודיבורים עכ"ז את האלהים התהלך נח ומחשבתו הית' דבוקה באלהים יתעלה לכן נקרא תמים כאמור, ועד"ז יש לפרש בהפטרה רני עקרה לא ילדה וגו' כי תולדותיהן של צדיקים מעש"ט ובעת שעוסק בתירה ומצות נרא' בעליל שמוליד מעש"ט אמנם בעת שעוסק בעניני גשמיות עוה"ז כמו אכילה ושתי' ומו"מ ובנין בתים וחצרות לפי השקפה חיצוניות הענין נראה שהוא באותו שעה עקר שאינו מוליד מעש"ט אמנם אם גם בזה לבו לשמים וע"ד שא' דהע"ה אם אבוא באהל ביתי אם אעלה וגו' עד אמצא (בכ"ז) תקום לה' דהיינו שאוכל ואשתה לחזק גופן לעבוה"ב ולהעלות נה"ק שבמאכל ומשתה לשרשם העליון ועוסק במו"מ כדי לזון ב"ב וללמדם תורה ולהשיא בנותיו לת"ח, ובונה בתים לקיים בהם מצות הכנסת אורחים וכדומה, אז בעת עסקו באותן הענינים הגשמיים עובד את הבורא ומוליד מעש"ט וזהו חכמה גדולה ועבודה ותורה לעבוד אותו ית' אפי' בגשמיות וזה נקרא אתקשטת בקישוטין דלא הוי וכמבואר בס' אור המאיר וז"ש רני עקרה לא ילדה אפי' בעת שעוסק בגשמיות שדומה לעקרה לא ילדה כי רבים בני שוממה (תולדות מעש"ט גשמיים) מבני בעילה (תולדות מעש"ט רוחניים) והבן. וע"כ הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו וגו' כי ימין (הן בעסק התורה) ושמאל (הן בעסק העושר ועניני עוה"ז כמשאחז"ל הרוצ' להחכים ידרים ולהעשיר יצפין) תפרצי דרך לה' לעשות לו נחת רוח כי אלהי כל הארץ יקרא לית אתר פנוי מני' ובכל דבר ימצא מקום לעבודתו ית' א"כ בכ"ע מוליד מעש"ט והבן: ע"י אומרו איש צדיק תמים וגו' וידוע מה שדקדקו חז"ל דכאן נאמר תמים ולהלן כתיב אותך ראיתי צדיק לפני ולא אמר תמים ופירושו של אאזמ"ו זצוק"ל הובא למעלה כי באמת הי' צדיק בשלימות ותמימות בכל הדורות, רק בדור הזה של המבול נאבד ממנו שם תמים לאשר לא התפלל על בני דורו וגם לא החזירם בתשובה וזהו צדי' תמי' הי' בדורותיו אבל בדור הזה צדיק ולא תמים עכ"ד זלה"ה ובאמת צריך להבין טעמא מאי לא התפלל על בני דורו ולא החזירם בתשובה, אבל הדבר מבואר בספרן של צדיקים כי נח הי' כל כך עניו ושפל בעיניו עד שמגודל ענותנותו הי' נראה לו שאין כח בידו לבטל הנגזר מהשמים ואיננו בכלל הקב"ה גוזר וצדיק מבטל כאמור צדיק מושל ביראת אלהים וזה הי' החסרון שלו ע"ד שפי' בקדושת לוי עיי"ש וכפי מה שפי' אאזמ"ו זצוק"ל אם רוח המושל יעלה עליך עכ"ז מקומך הוא הש"י הנקרא מקומו של עילם אל תנח שתאמר להמקום ב"ה איני מניחך, ומה"ט עצמו לא הרהב נה בנפשו עוז להוכיחם ולהחזירם בתשובה כי לא מצא את עצמו בעיניו במדרגה יותר מהם מגודל ענותנותו, והנה כבר אמרו חז"ל (ע"ז דף ו' וזבחים קט"ז) צדיק במעשיו תמים בדרכיו פרש"י תמים עניו וסבלן וזש"ה נח איש צדיק רק החסרון שלו תמים היינו עניו היה בדורותיו אם שכלם היו רשעים הוא היה שפל ונבזה בעיניו וזה היה החסרון שלו דלכך את האלהים התהלך נח שהסכים עם מדה"ד ולא התפלל עליהם לבטל הגזרה ואף לא להשיבם בתשובה, ועפ"ז ממילא יובן דתו לא קשיא מהא דלא